22 שנה לאחר הקמתה בשנת 1890, חנכה העיר רחובות את בית העם שלה, מרכז התרבות של המושבה המתפתחת. בית העם, שהפך להיכל התרבות של היום, החל את דרכו לפני 106 שנה ביוזמת חברת 'כרמל' המוכרת, חברה לשיווק יינות יקבי הברון. מטרת הקמתו הייתה שישמש כמרכז החיים התרבותיים החברתיים והציבוריים של המושבה.

בית העם רחובות | צילום דוברות עיריית רחובות

האולם נבנה על חלקת אדמה שנתרמה על ידי התושב יעקב ברוידא, שהחליט לעקור מרחובות ותרם את חלקת אדמתו ברחוב יעקב פינת רחוב מנוחה ונחלה במטרה שעל המקום ייבנו רק מבנים לטובת הציבור.

על מגילת היסוד של בית העם חתמו הוועד שהוקם כדי לנהלו, ועד הכורמים, ועד הפועלים, ועד התימנים (העדה היתה כבר מאורגנת באופן עצמאי), ועד השומר (שקיבל לידיו את השמירה) מנהלי חברת 'כרמל' ומורי בתי הספר.

עיתון 'הפועל הצעיר' סיקר בשנת 1913 את טקס חנוכת הבית: "נבנה לא מכבר בית העם ברחובות על ידי חברת 'כרמל'. בונה בית העם, שעלה 25 אלף פרנקים, הוא מר גלוסקין. כשבנה גלוסקין את בית העם פחד חס וחלילה שייכנסו אל הבית השפעות חיצוניות. ולכן סידרו את העניין כך שבית העם לא יתנהל על ידי העם, כלומר יושבי המושבה, כי אם קבעו לו ועד. הודיעו שחנוכת בית העם תהיה במוצאי שבת. מחצית האולם היה ריק. האולם גדול מאוד ויכול להכיל את כל המושבה. אלא שמהאיכרים באו רק מעט מאד. החרדים הלוא בית העם שנוא עליהם. וכך באו רק צעירות המושבה, הצעירים המעטים שנותרו בה, הפועלים וקומץ קטן של איכרים".

"סיבובים וקפנדריות"

בבית העם התקיימו אסיפות המושבה הכלליות, קונצרטים, נשפי זמרה וריקודים, חתונות, הצגות, הרצאות והוא שימש גם כמקום לכינוסיםבחגיגות פסח שנת 1913, נערכה בחצר בית העם התערוכה החקלאית הראשונה בארץ. בתערוכה הוצגה התוצרת החקלאית מהמשקים של האיכרים במושבות.

דקל טורקי מתנוסס על בית העם | צילומים באדיבות ארכיון עיריית רחובות

אב הבית הראשון של בית העם היה פנחס בן־דוד קפרא, שעלה בשנת 1909 מתימן. הוא עבד כפועל אצל האיכר כהן בעל היקב. מחוסר מקום למגורים גרו קפרא ומשפחתו אצל כהן במחסן מעל הרפת. קפרא שם לב שמתחת לבניין בית העם יש מרתף. הוא פנה לסמילנסקי, שהיה האפוטרופוס על הבית מטעם החברה, וביקש להתגורר במרתף, ובתמורה יהיה אחראי על הבניין, ידאג לנקיונו, יפתח ויסגור את הדלתות לקראת אסיפות ומופעים ויכבה את האורותפנסים תלויים מן התקרה שדלקו בעזרת נפט. כל זאת ללא תשלום. לאחר הסכמת סמילנסקי, עברו קפרא, אשתו, אמו ואחיותיו לגור במרתף הבית.

המבנה שימש גם כמקום מגורים לפועלים הרבים שהגיעו למושבה בעונת הבציר. בשנת 1921 התגוררו בו 250 פועלים שחיו בצפיפות, אך נאלצו בשל התנאים הקשים לעבור להתגורר במחנה אוהלים בחורשות.

נחום גוטמן תיאר בספרו 'החופש הגדול ותעלומת הארגזים' את בית העם כסוג של מבוך: "הלכנו לבית העם, שם לנו כל האורחים שבאו לבציר. האולם היה גדול מפה לפה, הנכנס בו בלילה היתה לו צפויה סכנה שלא ימצא דרכו חזרה אל הפתח. כי היה הכרח לעשות כמה סיבובים וקפנדריות בין המשכבים. השבילים היו מעוקלים ולא תמיד הובילו אל המוצא הראשי. ממש חידת מבוך".

גג נפתח

עם הקמתו נבנה תחילה האולם שבחזית בית העם, שכיום מכונה 'אולם ביל"ו', ומאוחר יותר נוסף לבניין הישן בניין חדש הגדול פי כמה מקודמו. חלק זה תוכנן על ידי יצחק הבר-שיים, מהנדס ופרופסור לתורת הקונסטרוקציות.

באולם החדש היתה במה גדולה, שהתאימה לתזמורת סימפונית, ובמה מסתובבת להצגות. בנוסף, היה אפשר לפתוח את הגג, ובקיץ בזמן ההצגות היו פותחים אותו לאיוורור האולם.

אתלטיקה ברחבת בית העם | צילום באדיבות ארכיון עיריית רחובות

הבניין החדש התאים להצגות תיאטרון. אהובים במיוחד היו מופעי תיאטרון 'הבימה'. מתחת לבמה היה מקום נרחב עבור התזמורת שליוותה את הצגות התיאטרון ומופעים אחרים.

בשנת 1931 התקיימה ברחובות לראשונה הקרנת סרט בבית העם. שם הסרט שהוקרן לא ידוע, אך במושבה חששו ל'הפקרות' כתוצאה מכך.

עיתון 'הארץ' ציין בגיליונו: "בישיבת המועצה נתעוררה שאלת ביקור הילדים בהצגות הקולנוע. צוין ששוררת כאן הפקרות רבה. אחרי הצעות שונות נבחרה ועדה לביקורת סרטי הקולנוע, כדי למנוע את ביקור הילדים בהצגות בלתי רצויות".

בימת הנוער

בית העם שכן כאמור ברחוב יעקב, הרחוב הראשון שנבנה במושבה רחובות, שאליו התנקזו כל חיי התרבות והרוח של דור המייסדים. אלא שבמשך השנים האולם הלך והתיישן ורחוב יעקב הפך לאחד מוותיקי העיר.

נשיא המדינה ומייסד מכון ויצמן למדע, ד"ר חיים ויצמן, כתב כבר בשנת 1947 ליו"ר המועצה המקומית רחובות ביקורת קשה על מבנה בית העם של רחובות ודרש לשפצו: 'תסלחו לי אם אגיד שצורת הבניין מכוערת, החלונות שבורים, הכיסאות לא נוחים... יש צורך בשינויים יסודיים, צריך לעקור כמה עצים וליישר את כל השטח. האולם בעצמו דורש שיפור כללי כדי שלבניין תהיה צורה של בית עם ולא של מועדון ישן בכפר עזוב...".

החל משנת 1973 שימש בית העם את חניכי בימת הנוער העירונית - בימת תיאטרון ייחודית לילדים ונוער, ממנה צמחו דני רובס, אקי אבני, דניאל גד, דניאל מורשת ואחרים.

כדי להגשים את החלום לחידוש המבנה, הוכן בשנים האחרונות תיק שימור והוא שוחזר במסגרת העבודות להקמת ההיכל המודרניבשנת 2011 מימש ראש העירייה רחמים מלול את החזון, והתוכנית לחידוש בית התרבות ומתחם רחוב יעקב יצאה לדרך.

החלום הוגשם באוקטובר 2014, עם פתיחת דלתות היכל התרבות העירוני החדש. בעירייה הפכו את שחזור בית העם והקמת ההיכל לפרויקט הדגל של העיר, ולאחר שלוש שנים של עבודת שחזור ובינוי, נחנך המבנה, המשלב את המורשת המפוארת של העיר ואת עתידה, כעיר המדע והתרבות.