מי מאיתנו לא התרגש לראות רכב אספנות משופץ נוסע לידו על הכביש ומשאיר אחריו שובל של סטייל? אבל מעטים מכירים את אלה שעומדים מאחורי אותן מכוניות, משוגעים לדבר שמשפצים אותן במו ידיהם, מאתרים חלקים מחו"ל בעבודת בילוש מאומצת, ומשקיעים שעות רבות, והכל למען התחביבלהחזיר לכלי רכב ישן את ימי התהילה שלו.

פגשנו שלושה משחזרים כאלה מרחובות והסביבה, שמשקיעים את זמנם הפנוי בשיפוץ מכוניות אספנות, וגם משתתפים במפגשים שבועיים של אספנים ברחבת היכל התרבות בנס ציונה.

שמוליק קיטייניק "תיבת פנדורה"| צילום אבי מועלם

"מצב של פרויקט"

שמוליק קיטייניק הגשים חלום ילדות ורכש רכב באתר אי.ביי, זאת מבלי שידע באיזה מצב יקבל אותו. כשהרכב הגיע לארץ הוא היה חלוד, הרצפה שלו התפוררה, והיו בו נשלים של נחשים, אך לאחר עבודה רבה והשקעה, יש לו היום רכב יחיד מסוגו בארץ, שבלתי אפשרי להתעלם מהמראה שלו.

קיטייניק, 44, פרסומאי, נשוי ואב ושני ילדים, ראה כשהיה בן 13 רכב שהפך לחלום חייו ‑ 'קארמן גיאה' של חברת 'פולקסוואגן'. "בעיניי היא אחת מ־100 המכוניות היפות בעולם", הוא מצהיר.

לפני שלוש שנים החליט לשפץ מכונית עתיקה לראשונה בחייו. הוא רכש מכונית מסוג 'חיפושית' שלא הייתה בשימוש שבע שנים. "זה היה האוטו הראשון ש'התגלחתי' עליו", הוא נזכר. "הבנתי לאיזה מועדונים מתחברים, מאיפה מביאים את החלפים, והבאתי אותה לפחח בתנאי שהוא יאפשר לי לבוא לעבוד איתו עליה".

במשך חצי שנה הגיע קיטייניק בכל יום לאחר העבודה למוסך ועבד על החיפושית, ובכל אותו זמן עקב באינטרנט וחיפש את ההזדמנות להגשים את החלום האמיתילקנות רכב מסוג 'קארמן גיאה', וההזדמנות לא איחרה להגיע, כשרכב מהסוג הזה בדיוק משנת 67' עמד למכירה.

"הרכב היה במכרז וזכיתי בו, ואז התחלתי לשבור את הראש איך אני מביא אותו לארץ. כשהוא הגיע סוף סוף הוא נראה על הפנים. הוא היה במצב של פרויקט, ברמה שדרכתי בו והרצפה היתה רקובה, אבל היה לי חזון ועשיתי רשימת עדיפויות. הרבה מאוד מהמכוניות האלה הם תיבת פנדורה. אתה מתכנן משהו ופתאום נדפק לך הגיר", הוא אומר.

הרכב שאותו רכש קיטייניק נבנה על בסיס החיפושית. הוא פחות צפוף ובעל מראה יותר ספורטיבי.

בשלב ראשון הביא קיטייניק את הרכב למצב שבו יכול היה לעבור טסט ולנסוע על הכביש. "לאחר מכן מתחילה ההשבחה", הוא אומר. "בהתחלה יש את המכניקה ואחר כך יופי. האוטו היה צבוע בצבע בסיס והופיעה חלודה. יום אחד קראתי שאחת הדרכים לטפל בזה היא לשייף את הצבע ולעשות לכה".

קיטייניק והפחח החלו לבצע את עבודת השיוף כדי להפוך את הרכב למה שנקרא "ראט סטייל".

"זה היה תהליך פסיכולוגי, לחשוף את הצלקות שלה", הוא מספר, "זה מפחיד כי אתה לא יודע מה תגלה. תכננו להשאיר אותה אחרי השיוף כמה ימים בחוץ, אבל אחרי ששייפנו החלטנו מיד להתיז את הלכה, שתהיה כמו שהיא".

אריה שרצר "עושה סקיצות" | צילום אבי מועלם

מועדון החמש

בכל יום שישי אחר הצהריים ניתן למצוא את כל אוהבי התחום בכמה מוקדים בארץ של מה שנקרא 'מועדון החמש', שם שהמועדון קיבל משום שברכבי אספנות קיימות רק חמש ספרות על לוחית הרישוי.

"יש סצנה בארץ, והתחום מאוד התפתח. היום במחיר של משפחתית משומשת אנשים מגשימים חלום", אומר קיטייניק.

היום, אחרי השקעה ועבודה רבה, קיטייניק מחזיק ב'קארמן גיאה' 67' היחידה בארץ, והוא נוסע בה בעיקר בסופי השבוע, ומי שהכי מתלהבים ממנה הם הילדים שלו.

איזה בנדיט

אריה שרצר, 35, נשוי ואב לשניים, למד כנער פחחות מטוסים ומשם התפתחה אהבתו לתחום ולמכוניות. עם השנים הכיר את אופיר נחום, קבלן צבע של כל חברות האופנועים בארץ. "הוא לימד אותי את המקצוע של פחחות אופנועים, שיחקתי עם הצבע ועבדתי בתחום הרבה שנים", הוא מספר.

כיום, בזמנו הפנוי, משפץ שרצר אופנועים, והוא גם הבעלים של אופנוע נדיר ‑ 'סוזוקי בנדיט 400', שאותו ייבא ארצה בייבוא אישי.

"חיפשתי אותו הרבה זמן ואלה אופנועים נדירים", הוא מסביראת העבודה על האופנועים שלו הוא עושה ממש כמו באמנות. "יש מכונה של צבעים ויוצרים את ההתאמה", הוא אומר. 

את שרצר לא מעניינים טרנדים והוא עושה את מה שנראה לו נכון לכל אופנוע. "אני עושה סקיצות ועושה את מה שאני אוהב. התחום בשנים האחרונות מאוד התפתח, ויש את כל התוכניות היום בנושא בטלוויזיה. הייתי רוצה לראות המון אופנועי רטרו מגניבים על הכביש, והחלום שלי הוא לפתוח מוסך וסדנה לעיצוב, אני מקווה שזה יקרה ממש בקרוב".

נולד עם מברג ביד

ילון בן חביב, 43, מבאר יעקב, גרוש ואב לילד, עובד כמנהל טכני בחברה לאביזרי רכב ומהנדס אלקטרוניקה במקצועו. "משם התגלגלתי לענף", הוא מספר.

ילון בן חביב "להמציא ולפתח" | צילום קובי קואנקס

לבן חביב יש אהבה לחיפושיות, וכיום הוא משפץ את השלישית שלו. "בלי קשר לתחביב, שדי התפתח בחיים הבוגרים, אני פחות או יותר נולדתי עם מברג ומלחם ביד", הוא אומר. "עד היום אני מתקן הכל, אלקטרוניקה ומכניקה, כי זה מה שאני יודע והכי אוהב לעשותלהמציא ולפתח דברים, גאדג'טים לעצמי ולדברים שאני צריך".

תחביב שיפוץ החיפושיות החל אצלו לפני 17 שנה. "את החיפושית הראשונה קניתי בשנת 1999. היא התגלגלה ועשתה תאונה והיו שלוש או ארבע אחרות שהיו לי, ואז בשנת 2001 קניתי את החיפושית התכלת והתרכזתי רק בה וחידשתי אותה מאפס ועד מצבה הנוכחי".

בן חביב צבר חלקים והפשיט את החיפושית וביצע בה שחזור מהיסוד, וכיום זהו הרכב שבו הוא נוהג, בנוסף לרכב מהעבודה.

לפני חצי שנה מצא חיפושית קבריולט (עם גג נפתח) בארצות הברית וייבא אותה ארצה, וכעת היא עוברת את אותו תהליך. "כרגע במצב הנוכחי הגיר והמנוע והכיסאות בבית. פירקתי הכל והעליתי למעלה וכל חלק קיבל את תשומת הלב שלו. העדפתי להביא חגורות בטיחות חדשות ולאט־לאט אתחיל לגלגל את העניין".

למה דווקא חיפושית?

"אני משוגע על האוטו הזה. באיזור שנת 2000 אני ועוד שלושה חברים התחלנו לעשות את מפגשי מועדון החיפושיות ברמת גן, ואני עדיין במועדון".

למה אתה כל כך אוהב לשפץ מכוניות?

"זה הקטע של השחזור, להחיות כלי רכב שלא נוסע".

חלפים לחיפושית, מתברר שלא קשה להשיג. מי שמעוניין גם לרכוש ידע בתחום ולהפוך את החלום לתחביב, יכול להיכנס לפורום שנקרא "The Samba", ולקבל כל מידע אפשרי על חיפושיות. "זה הפורום לכל אוהבי החיפושיות, ושם יש מידע לכל הסוגים מכל השנתונים. זה מקור בלתי נדלה לפרטי פרטים על החיפושית, וזה בחינם", הוא מסכם.