בגיל 50 את עברת כבר לא מעט, ותודה לאל שגם למדת לא מעט.
את יודעת לא להילחץ מכל דבר ולא להתרגש מכל שטות.

את כבר יודעת איך לספור עד עשר כשעולה לך הסעיף, את יודעת לנשום עמוק לפני שאת עונה למי שדרך לך על העצב הכי רגיש, ואת יודעת גם מתי הרגע שהכי נכון לשתוק. ולהחליק.

צילום: ליהיא לפיד

עברת דברים מסובכים כבר יותר מפעם אחת ויודעת שהזמן הוא רופא גדול. ושעוד שנה תסתכלי על זה וזה יהיה רק עוד סיפור בזיכרון.
כי בגיל 50 את יודעת שלא תמיד צריך להגיד הכל. יש דברים שאפשר לשמור בבטן. זה לא משמין.

אבל בגיל 50, תודה לאל ולגיל, כשבא לך - את ממש יכולה להגיד מה את באמת באמת חושבת. ושיסתדרו. את סיימת לשחק משחקים. את בת 50.

× × ×

בגיל 50 את יודעת מה באמת כואב. את כבר נפרדת ואיבדת. את יודעת מה זה געגוע. את יודעת שהחיים לא תמיד זורמים ושלא תוכלי לשלוט על הכל.

את יודעת איזה חסר לא יתמלא, מה לעולם לא יסתדר, ולמדת מכך לא לוותר על מי שכאן ואיתך, ואת מעריכה את הזמן שיש לכם יחד. לך ולמי שאת אוהבת. ובכלל, בגיל 50, כבר הבנת שאהבה היא כל הסיפור.

× × ×

בגיל 50 את יודעת שלא הכל מדהים, וכבר למדת לקבל את הלא מושלם.
זה הלא מושלם שלך, ואת רגילה אליו, והאמת שאת כבר אוהבת את זה ככה.

ובגיל 50 את אפילו מסוגלת להודות שגם את לא מושלמת. ושזה בסדר.
בגיל 50 את עדיין לפעמים מפנטזת על שיפוץ קטן (כי תמיד יש מה לתקן) אבל עכשיו לא מתאים לך הבלגן.

בגיל 50 את כבר יודעת מה את לא אוהבת. ואת מי את לא אוהבת.
וזכותך. את בת 50.

× × ×

בגיל 50 כשכולם מסביב מתבצרים בעמדות שלהם, ונדמה שאין איך לגשר, את כבר יודעת להרגיע, לפשר, להגיד "אנחנו כבר לא בגן ילדים. די, הלאה". ולפעמים זה גם עוזר.
כי כשאת בת 50 את כבר יודעת כמה דברים.

את יודעת מי מחזק אותך ומי נותן לך כוח. מי ימלא לך מצברים של כוח - ומי מחליש וישתה לך את השמחה. בגיל 50 את יודעת למי לצלצל כשאת רוצה לצחוק ולמי תצלצלי כשאת רוצה לצעוק.

את כבר יודעת שהחיים לא קלים ושלכל אחד יש שק צרות וכאבים משלו שהוא סוחב, ושהבעיות שלך הן לא הכי גדולות ולא הכי כבדות. תמיד יכול להיות גרוע יותר.

אז בגיל 50 את כבר לא מסתכלת על מה שאין, ומודה על כל מה שיש. שרק יישאר. וחמסה.

ואת שמחה לעזור. בגיל 50 את מפסיקה לריב עם כל החלומות, עם מה שלא קרה ושמחה ממה שכן הולך להיות.
כי את בת 50.

ואת יכולה להיות גאה במי שאת. כי הגעת.
ואולי זה הזמן לקבל באהבה את מי שאת

× × ×

כי בגיל 50 כבר הבנת שלא כל האנשים קלים, וכל אחד סוחב את הסיבוכים שלו, ושהרבה פעמים הם אומרים דברים ועושים דברים בגלל משהו שלהם עם עצמם. ואת יודעת כבר להחליק. ולוותר. ולהתעלם.
לא לקחת ללב ולא להיעלב.

אבל בגיל 50 את גם לא מוכנה להיות הספוג של הסיבוכים שלהם ולא מוכנה לקבל כשאחרים מפילים עלייך את העניינים הלא פתורים שלהם עצמם, כי בגילך את יודעת כבר שזה לא את - זה הם.
גם את לא מפילה עליהם.

× × ×

בגיל 50 את יודעת שמותר לך להציב גבולות. את עדיין מוכנה לעשות הכל בשביל המשפחה, אבל בגיל 50 את כבר לא ממש מוכנה שיטפסו עלייך. וכן, את כבר רוצה לשמוע תודה והערכה כשאת עוזרת.

כי גם בגיל 50 עדיין הכי מרגיז אותך כשאת מגלה שמקבלים אותך כמובן מאליו.
ולא כדאי להרגיז אשה בת 50.

כי אשה בת 50 שמתרגזת זה לא כמו ילדה בת 20. תיזהרו.
נכון, אשה בת 50 יודעת ומבינה אבל היא גם לא תמיד רק הגיונית.
לפעמים מתפרץ לה הרגש ככה פתאום, והיא לא רואה בעיניים.

אבל תודה לאל, מפני שהיא אשה שהיא כבר בת 50, היא יודעת להתנצל.
רק צריך לחכות לזה כמה ימים.

× × ×

בגיל 50 את מפסיקה לריב עם כל החלומות, עם מה שלא קרה ושמחה ממה שכן הולך להיות.
כי את בת 50.
ואת יכולה להיות גאה במי שאת. כי הגעת.
ואולי זה הזמן לקבל באהבה את מי שאת.

× × ×

והשבוע אני בת 50. ואני מאחלת לעצמי להמשיך ללמוד, כל החיים.
אבל היי, אני בת 50.
אני כבר יודעת כמה דברים.
וזה די נעים.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו