מושב פדיה. מוות בין הכרמים| צילום אבי מועלם

בשבוע שעבר, כמעט שלוש שנים לאחר הירצחו של דוד בר קפרא, תושב רחובות שעסק בחקלאות בכרמים שבקרבת מושב פדיה, הרשיע בית המשפט המחוזי בלוד את אחד האחראים למותו, עלאא עאצי (25) מהכפר בית לקיא, בסעיף הריגה, על אף שכתב האישום שהוגש נגדו נשא אישום ברצח.

הפסיקה המקלה, שכפי הנראה תביא לענישה מופחתת לעאצי, הפתיעה מאוד את בני משפחת בר קפרא, כמו גם רבים מחקלאי האיזור, שהתאכזבו לשמוע על ההקלה הצפויה בעונשו של מי שהביא באכזריות, בצוותא עם קרוב משפחתו מוג'האד עאצי, שטרם הורשע בדין, למותו הטרגי של בר קפרא.

מאז המקרה מתקשים חלק מחקלאי האיזוררובם הגדול תושבי היישובים הכפריים בשטח המועצה האזורית גזר וחלקם תושבי ערים סמוכות כמו רחובות, רמלה, לוד וגדרהלהשתחרר מהתחושה כי גורלם הופקר.

"בכל פעם שקורה מקרה כזה, או שהוא עולה שוב לסדר היום, שוב כולם אומרים כמה מסכנים החקלאים, שפרט למאבק שלהם למחיה ולקיום בכבוד צריכים גם לשמור על החיים שלהם", אומר חיים אבנר, חקלאי בשטח המועצה האזורית גזר. "אנחנו מבלים שעות על גבי שעות, כשמי שנמצאים רוב הזמן לידינו הם פועלים, חלקם פועלים מהשטחים, ולמרות שעם כמה מהם יש היכרות רבת שנים החשש תמיד קיים".

לטענת אבנר וחקלאי האיזור, הרשעת עאצי בהריגה בלבד נובעת בין השאר מכך שבית המשפט השתכנע שהאירוע שבסיומו מצא בר קפרא את מותו היה לכאורה על רקע פלילי.

דוד בר קפרא ז"ל. רצח על רקע לאומני? | צילום אבי מועלם

כזכור, האירוע הקשה בו מצא את בר קפרא את מותו התרחש ב־25 ביוני 2015 בכרם שבו עבד, הממוקם בין היישובים פדיה וכרמי יוסף.

רק כחודש לאחר המקרה פיענחו אותו כוחות הביטחון, ואז התברר כי שני הנאשמים, ששהו בישראל ללא אישורים, הגיעו לכרם על מנת לשוחח עם בר קפרא ובמהלך הפגישה איתו היכו אותו בקרשים ובמקלות, פצעו אותו באורח אנוש והותירו אותו בשטחדבר שגרם למותו.

"לא הוכח רקע חבלני ודיברו על סכסוך כספי בין החקלאי לשני הפועלים, אבל השורה התחתונה היא שהוא מת בצורה טרגית, ואם זה לא רצח אז אני לא יודע מה זה רצח", אומר אבנר.

"שטחים מבודדים"

האיזור שבו מצא בר קפרא את מותו, הכרמים שבין המושבים פדיה ופתחיה בלב המועצה האזורית גזר, הוא שטח נרחב המשתרע בין בתי היישובים במזרח, לכביש 6 במערב.

מדובר על מאות דונמים של שטחים שהגישה אליהם קלה ונוחה, ובמשך מרבית שעות היום הם מבודדים לחלוטין.

מי שאחראים על שמירת הביטחון בשטחים אלה הם כוחות הסיור הכפרי של מג"ב, אולם בדומה למצב באזורים רבים בארץ, כולל בערים, יש מחסור גדול בתקנים.

מציאות מורכבת זו עלולה להפוך את שהותם של החקלאים בשטחים שהם מעבדים למסוכנת למדי.

אלי בן עמית, תושב המועצה שעסק בחקלאות בתקופה שבה התרחש המקרה ומכיר היטב את השטחים שבהם מצא בר קפרא את מותו, מספר על מציאות קשה שאיתה מתמודדים החקלאים.

"אני כבר לא עוסק בתחום באיזור זה, אבל המציאות המורכבת אופיינית לכל מקום", אומר בן עמית. "הכרמים, המטעים ושאר השטחים החקלאיים, מבודדים למדי, וכשאתה נמצא שם אתה מבלה שעות רבות לבד, וזו גם הסיבה שלקח זמן להבין מה קרה במקרה הנורא של דוד".

לדברי בן עמית, הוא נתקל לא פעם בעוינות מצדם של פועלים, בעיקר כאלה תושבי השטחים, על אף שמספרם אינו רב.

"זאת עבודה קשה ומתישה והפועלים עובדים הרבה שעות ולא תמיד זה נעים", מסביר בן עמית, "ככה שהאינטראקציה לא תמיד נעימה וחיובית, אבל בגלל שהחקלאים תלויים בעובדים האלה שיעשו את העבודה, אין לנו הרבה ברירה. לא פשוט להיות בעסק הזה, מה עוד שאתה לבד, בהרבה מובניםוזה אולי לא נחמד לשמוע, אבל מזל שלא קרו עד היום עוד מקרים כאלה".

דניאל בר: "מתכוונים לערער" | צילום אבי מועלם

גם דורון ליבנה, חקלאי ותיק מכפר ביל"ו, מבקר בנחרצות את הכרעת הדין בעניינו של עאצי. "החלטת בית המשפט בעניין זה היא בושה, וזאת בלי קשר בכלל לחקלאי כזה או אחר, זה הרבה מעבר לכך. יש פה משהו מאוד בעייתי, אפשר אפילו לומר הזוי, ברמה התפישה וכל מה שקשור להתנהלות של מערכת בתי המשפט מול מבצעי עבירות כאלה. איני יודע כיצד נימק בית המשפט את החלטתו להרשיע את האיש בהריגה בלבד. אבל דבר אחד בטוח לדעתי, גם אם המעשה לא היה על רקע פח"עי, ההרשעה של האנשים האלה חייבת להיות על מעשה רצח".

ליבנה, שהוא לא רק חקלאי אלא גם דבוראי, מספר כי בניגוד לתחושות שחקלאים אחרים אולי חשים בעקבות המקרה הטרגי, הוא אינו חושש להסתובב לבדו בשטחים הפתוחים.

"אני מסתובב המון עם הכוורות שלי, בכל כך הרבה מקומות, ואין בי פחד", הוא מדגיש. "שאלו אותי כבר לא מעט פעמים מדוע אני לא מסתובב עם נשק, ואין לי תשובה פרט לזה שאני לא מרגיש צורך לחשוש, ולאור מקרים שהתרחשו בעבר שכללו שימוש של חקלאים בנשק, אולי עדיף לא לשאת נשק בכלל. אני לא מפחד ואין לי ממה לפחד, כי אם אפחד לא אצא מהבית שלי, לא אסע לטפל בשדות שלי, לא אסע לעשות פיקניק ביערות כי בני מיעוטים מסתובבים גם שםאם אפחד אני גמור".

המשפחה: נערער

השבוע, בביתו ברחובות של אחד מבניו של בר קפרא, דניאל בר, המשמש כדובר המשרד לביטחון פנים, התקשו בני המשפחה להתמודד עם החלטת בית המשפט המחוזי בעניין אביהם.

"אבי נרצח בגיל 69 בשעה שעבד לפרנסתו באדמה וגידל ענבים", אומר השבוע בר. "שני הפלסטינים האלה שהגיעו לכרם גדעו את חייו מתוך שנאה, אך לא שדדו דבר, וזה מאוד עצוב ומכעיס וכואב, גם שלוש שנים אחרי. אנו בהחלט מתכוונים לערער על החלטת בית המשפט להרשיע בהריגה בלבד ולא ברצח את אחד הרוצחים, וכן, אנחנו מתכוונים גם לערער על החלטת משרד הביטחון והשב"כ כי מדובר ברצח על רקע פלילי ולא לאומני".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו