בית ספר זרקור. תקדים | צילום אבי מועלם

ב־1 בספטמבר הקרוב יפתח במושב בית חנן הסמוך לרחובות בית ספר 'זרקור'. בית ספר יסודי ראשון מסוגו בישראל שפותח את שעריו לכל ילדי הסביבה

בשנים האחרונות נשמעו ברחובות קולות שקראו לפתוח מוסד חינוכי ברוח האנתרופוסופיה, אך הדבר לא קרה. ייתכן כי בית ספר 'זרקור' ייתן מענה להורים שמבקשים חינוך שונה לילדיהם, מאחר שלדברי מייסדו, הוא חורט על דגלו שאיפה למצוינות, עיסוק באמנויות ובמוזיקה, דו־לשוניות ברמה אקדמית בעברית ואנגלית, גישה פלורליסטית ללימודי יהדות וחינוך למנהיגות

עד כה נרשמו מאות משפחות ליום הפתוח שיקיים בית הספר, ורבים מההורים חוששים שבשל הכיתות הקטנות לא יתאפשר לילדיהם ליהנות מהמוסד הייחודי

מקים בית הספר הוא ד"ר מיכאל פרידמן, שעלה לישראל מלנינגרד כנער צעיר בשנת 1987. הוא גדל בבית ציוני, כשחינוך למצוינות היה למטרת העל של משפחתו, למרות העוני הקשה שליווה אותם במהלך השנים

ד"ר פרידמן החל את דרכו המקצועית כפסנתרן מופיע ומחנך מוזיקלי. הוא בעל תואר ראשון (B.A) ותואר שני (M.A) באמנויות הביצוע, תואר דוקטור (PhD)ותואר אמן מהאקדמיה למוזיקה בירושלים והאקדמיה למוזיקה בתל אביב

האמונה של הוריו בחינוך הובילה אותם לשלוח אותו ללמוד, למרות כל הקשיים, לימודים גבוהים בארצות הברית, וכך, בשנת 1995 מצא עצמו בדרך ללימודי דוקטורט בפילוסופיה ואמנויות הביצוע באוניברסיטת ניו יורק. שם הפך בהמשך לחבר סגל ושימש כדובר בקונסוליה הישראלית בניו יורק

לאחר כמה שנים בארצות הברית החליט ד"ר פרידמן לשנות כיוון, וייסד חברה בינלאומית בתחום הביוטכנולוגיה, שעם הזמן תרמה תרומה משמעותית לתחום האבחון הרפואי בעולם. הוא תמיד חיפש דרכים משמעותיות לתרום למדינת ישראל, וכעבור עשור החליט לפרוש מפעילותו העסקית, לחזור לישראל, ולהשקיע את כל מרצו וזמנו ביצירת מציאות חדשה בתחום החינוך בארץ

ד"ר פרידמן. לא יהיה פס ייצור | צילום אבי מועלם

בית הספר פרי יוזמתו יתאכלס במבנים היסטוריים במושב בית חנן והוא נמצא כעת בשיפוצים. לדבריו, הבחירה במיקום זה אינה יד המקרה. "חבר שגר ביישוב במועצת גן רווה שאל אותי למה אני לא מקים את בית הספר פה", הוא אומר. "נפגשתי עם ראש המועצה ודברים זזו, ולא במובנים של חודשים אלא של שבועות". 

עוד הוא מספר, כי נפגש עם 18 ראשי מועצות בארץ וכולם אמרו שירימו את הכפפה, אך הדבר לא קרה

לא רק לעשירים

כאמור, תוכנית בית הספר תכלול לימודים דו־לשוניים ברמה אקדמית, כאשר המטרה היא שתלמידי 'זרקור' ישלטו באנגלית ועברית בדיבור, קריאה וכתיבה, ברמת שפת אם

בבית הספר ילמדו תוך טיפוח חשיבה יצירתית וחוקרת, יחזקו זהות וערכים יהודיים בכוונה לפתח את התלמידים כמנהיגים שתורמים למדינה ולעם, וכל אלה יתקיימו בכיתות קטנות תוך איזון בין הוראה קלאסית של מורה ותלמיד ובין פרויקטים המובלים על ידי התלמידים

בתחום החינוך למנהיגות מתכוון 'זרקור' להנחיל לתלמידיו את הערכים לאזרחות ומנהיגות אחראית, עם אכפתיות ומחויבות עמוקות לחברה שלנו. בנוסף, התלמידים ילמדו מגיל צעיר את אמנות הנאום

חינוך אמיתי, כך מאמינים ב'זרקור', לא יכול להתקיים ברוח של פס ייצור, ולכן בכיתות ילמדו 20-15 ילדים בלבד עם שני מורים בכל כיתה

כל מורי בית הספר הם אנשי חינוך ממערכות החינוך הטובות בעולם, חלקם עלו לארץ במיוחד בגלל הפרויקט. "אנחנו לא מקימים בית ספר, אנחנו מקימים תקדים", אומר ד"ר פרידמן

כל תלמיד יכול להתקבל לבית הספר? 

"זה לא בית ספר לעשירים", מבהיר פרידמן. "בתי הספר הטובים בעולם, מהם אנחנו מקבלים השראה, הפנימו שגיוון חשוב מבחינה חינוכית. אנחנו שונים מבתי ספר פרטיים אחרים במדינות המערב בכך שאנחנו קמנו עם מטרה לסגור פערים בחברה הישראלית. יש שתי דרכים לעשות זאת: להוריד את הרמה לאפס, ואתה לא יכול לפספס כי זה לא עולה לך גרוש, והדרך השנייה יותר קשהלתת למעוטי יכולת הזדמנות לפרוץ קדימה דרך החינוך שניתן להם. חרתנו על דגלנו להיות בית ספר למצוינות שנגיש לכל ילד בישראל". 

ד"ר פרידמן מספר שהנושא קרוב ללבו, מפני שהוא עצמו גדל בעוני קשה. "הגעתי לנקודה הזו של פתיחת בית ספר כי אני זוכר איך אבא שלי הלך לבנק והוציא את כל הכסף שהיה לו בחיים, 23 אלף שקל, ושלח אותי ללמוד דוקטורט". 

הוא בטח שמח לראות כמה הצלחת. 

"הוא לא ידע כמה אצליח, אבל הוא דחף אותי למצוינות". 

"לממש את הציונות"

בית הספר, אומר ד"ר פרידמן, לא יקבל תקצוב ממשרד החינוך. "אין אף אגורה מכסף ציבורי", מסביר ד"ר פרידמן. "אנחנו לא באים עם ביקורת ולא מתחרים עם מערכת החינוך. זה בית ספר קטן שמספק לאלה שחשוב להם לספק את החינוך שאנחנו מציעים, את ההזדמנות לעשות זאת". עם זאת, הוא מציין, תוכנית הליבה ובטיחות על פי כללי משרד החינוך הם חלק בלתי נפרד מבית הספר

צוות 'זרקור'. שונים מבתי ספר פרטיים אחרים | צילום אבי מועלם

המוסד, שיפתח את שעריו בספטמבר הקרוב, יכלול כיתות גן טרום חובה, גן חובה וכיתה א', ולאחר מכן ימשיך כבית ספר צומח

מה מניע אותך לעשייה הזו?

"אני נמצא במצב שבו אני יכול לממש את הציונות שעליה גדלתי", אומר פרידמן. "אני תמיד חוזר ואומר, התחמושת ההישרדותית היחידה שלנו היא יתרון האיכותיות. אם אני רוצה שילדיי וילדי ישראל יזכו למדינה שתהיה כאן עוד 70 שנה ועוד מאה ויותר, אין תחליף למנגנונים שמטפחים את התחמושת הזו. זה לא מספיק שיהיו משפחות שיתרוצצו לאורך זמן ויחפשו אחרי בית הספר עוד ועוד העשרה לילדיםצריך להיות מוסד שמאגד בתוכו את כל מה שהילד צריך. המודלים האלה קיימים בכל מדינה מערבית למעט ישראל, ובישראל הבינו לאורך השנים שכדי לשרוד צריך גם להשתנות, ואנחנו מהווים תקדים לחינוך כזה".  

יעלה יותר מדי?

ומה חושבים הורים תושבי העיר על היוזמה?

"חלמנו על כזה בית ספר", אומרת השבוע קרין יעקב, תושבת העיר שמחכה כבר שנים שיקום בית ספר שפועל ברוח אחרת ממערכת החינוך הממלכתית. "עכשיו השאלה תהיה אם יש מקום לכל מי שרוצה לבוא, אם זה יעלה יותר מדי, אם נצטרך להסיע את הילדים. הרבה הורים אומרים שזה בית ספר אליטיסטי, אבל הם פשוט התרגלו שמערכת החינוך שלנו לא טובה, וכשמביאים להם משהו טוב הם לא יודעים מה לעשות איתו. אני מניחה שבית הספר יתאים לאוכלוסייה יותר מבוססת, אבל עצם העובדה שיש אפשרות נוספת היא מדהימה. צריך לעודד פתיחת בתי ספר כאלה". 

גם מירב גלר שמעה על היוזמה, אך חוששת מהעלויות. "הילדים שלי צעירים, אבל זה בדיוק הזמן לחשוב על הצעד הבאהאם אני שולחת לבית ספר רגיל ומסתפקת בו, או שאני בוחרת במשהו אחר", היא אומרת. "אנחנו מתלבטים, אין לנו את הסכומים הדרושים להסיע ולהחזיר ממקום מרוחק, ואנחנו רואים איך אחרים מתקשים עם כסף כשהילדים נכנסים למסגרות. מצד אחד לא רוצים התחייבות כזו ומצד שני רוצים בשביל הילדים את האפשרויות הכי טובות. אולי זה באמת רק לעשירים".