גולן ביטון. אמרו לו: 'עזוב אותך מלימודים' |צילום קובי קואנקס

כשגולן ביטון (40) היה נער, היה מי שאמר לו שהוא לא "החומר"האנושי ממנו עשויים מנהלים גדולים. זה רק אתגר אותו. הוא הבין שכדי להצליח הוא חייב לקום מהישיבה על ברזלי השכונה בקריית משה וללכת ללמוד. היום הוא מנהל מתנ"ס, שאליו מגיעים מנהלים מכל הארץ כדי להבין איך הוא עושה זאת. הוא זכה בפרסי חינוך, ובקרוב הדוקטורט.

תום הרומן עם משרד החינוך

גולן ביטון, נשוי לרעות, מחנכת בבית הספר "רמון" ברחובות ואב לשלושה בנים (ומצפה לבת), נולד וגדל בשכונת קריית משה, שכונה הידועה כקשת יום, ורווחה כלכלית אינה נפוצה בה. "כשסיימתי כיתה ו' עברתי לבית ספר "קציר", בכיתה ט' עברתי לבית הספר "ויצו", ובכיתה י', מעט אחרי שהשנה התחילה, נשרתי", מספר ביטון. "תם הרומן עם משרד החינוך", הוא מסביר. "יצאתי לעבוד ועזרתי בפרנסת הבית, עבדתי אצל הדודים שלי בשוק ואחרי העבודה הייתי מסתובב עם החברים עד השעות הקטנות של הלילה". מה שהחזיק אותו אז היה הכדורגל."זה היה החלום, להצליח בתחום של הכדורגל, אפילו 'בני יהודה' קנו אותי מ'מכבי שעריים' אבל אז עברתי פציעה והייתי צריך להיפרד מהתחום".

היו רגעים שהרגשת שאתה עלול להתדרדר?

"היו רגעים כשישבנו עד השעות המאוחרות, והיו שעישנו גראס. אצלי היו גבולות כי אני כדורגלן ולא היה גראס ולא עישון ולא אלכוהול. הייתי הולך כי הבנתי שזה יכול לקחת אותי למקומות נוראיים, אפילו במועדונים כשהיו תגרות ואלימות אני זוכר את עצמי אומר שאם אכנס למקומות האלה זה יביא אותי למצב לא טוב. הייתי מסתלק".

כשהגיע הגיוס, הייתה לו אפשרות אחת: חייל מק"מ בחוות תל השומר, "זה מיועד לאוכלוסיות מוחלשות בפריפריה, יש למקום סטיגמה של עבריינים והסביבה מאוד לא פרגנה לי שאלך לשם, התלבטתי וצוות של תל השומר הגיע אלי הביתה". זה היה רגע המפנה. בעוד הצוות בביתו, מנסה לשכנעו להצטרף לחווה, גולן הלך לחלון והביט בשכונה בה גדל, "ראיתי את האווירה בשכונה, אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות משהו, אני חייב לעשות את הצעד הזה, ידעתי שאם אני לא הולך לצבא אתדרדר לפשע".

גולן ביטון בילדות. בזכות הכדורגל |צילום מהאלבום המשפחתי

הפער בלימודים היה כמו חור באוזון

הכניסה לחווה לא הייתה קלה, השיא היה כשנכנס ל-14 ימי מחבוש על בעיות משמעת, "זה היה מאוד קשה כי עובדים שם על האישיות שלך, עברתי משברים מאוד קשים", הוא מספר. "אני זוכר את עצמי אומר – גולן, אם אתה בורח מפה אתה לא בורח לסביון, נקודת הפתיחה שלי קשה והבנתי שאסור לי, שאני חייב לשרוד, יש שלט גדול בכניסה לחוות השומר: 'בזכות האמונה שבאדם', הייתי מסתכל על השלט, ומבקש מבורא עולם שייתן לי כוחות לעבור את הטירונות ושאצליח".

שם גילה את אהבתו ללימודים, "הפער היה כמו חור באוזון, התביישתי לבקש, אבל דיברתי עם המפקדת והסברתי שאני רוצה להשלים 12 שנות לימוד, היא אמרה שיש אופציה להשלים 11, אבל זה לא היה מספיק טוב. שובצתי כמחסנאי טכני במחנה צריפין, באותה תקופה ראיתי בעיתון שיש מסגרת תיכונית באורט הישן, במכללת רחובות, להשלמת לימודים. המפקד הישיר אמר לי שאנחנו לא בקייטנה כשביקשתי לצאת ללימודים בכל יום. הלכתי לדבר עם המב"ס, ישבתי שעות מחוץ לחדר שלו עם המודעה, וכשהוא הגיע אמרתי לו שהוא חייב לעזור לי. ביקשתי אישור לצאת בכל יום ללימודים, הוא הסכים".

למימון הלימודים עבד בשוק, בבוקר היה בצבא, ואחר הצהריים למד. "היה מאוד קשה, כשאתה גדל בסביבה שלא מעודדת לימודים זה לא פשוט, לא היו תנאים נורמטיביים ללמוד, בבית היו כולם והמון אחים, הייתי לומד בשקט בספרייה במתנ"ס או בצבא". הפתרון היה אטמי אוזניים. "אמא שלי אמרה לי – מה יצא לך מהלימודים? אבל אני לא הקשבתי גם כשאמרו לי שאין לי את המיומנות ללימודים".

היום המאושר בחייו היה כשקיבל בדואר את התעודה בה נרשם שהשלים 12 לימוד. "צרחתי והתלהבתי והראיתי לאמא שלי שהוצאתי את התעודה, היא אמרה לי: 'יופי, עכשיו צא לעבוד'. החלטתי להמשיך, צעד צעד עד המטרות שלי". בהמשך למד לתעודת הנדסאי אלקטרוניקה, והתחיל לעבוד כמדריך נוער במתנ"ס בשכונה.

המטרה: מנהל המתנ"ס

גולן פותח קפה אינטרנט לבני הנוער בשכונה, הילדים נרשמו אצלו בתור וחוו לראשונה את העולם הממוחשב. כשביקש להגדיל את ההכנסה החודשית, קיבל על עצמו תפקיד של מחלק אוכל בצהרונים, לאחר מכן היה מגיע כדי להכין עם ילדי הצהרונים את שיעורי הבית, "שם הבנתי שאני צריך להיות מנהל המתנ"ס, צחקו עליי, אבל בכל פעם עליתי עוד תפקיד ועוד תפקיד".

גולן ביטון. שירות צבאי לא קל |צילום אלבום פרטי

הוא החל ללמוד לתואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניבריסטה הפתוחה, והתחיל לנתב את דרכו לניהול מתנ"ס שכונת ילדותו.  

למה דווקא ניהול המתנ"ס? 

"הבנתי כמה אני מחובר לשכונה וכמה היא מחוברת אליי כגורל, הרגשתי שככל שהתקדמתי השכונה התקדמה איתי, אני הנציג שלהם, אין מצב שמישהו רוצה להירשם לחוג והוא לא נרשם כי אין לו כסף, החלום שלי הוא שיהיה לי כוח השפעה לעזור, כשהוצאתי תואר ראשון אמרו לי שאני בגדר נס, הוצאתי תואר עם ממוצע של 80, וכתבו ביחד איתי נאום שלם שהייתי אמור להקריא בטקס מול שר החינוך, אבל כשעליתי לפודיום החזרתי להם את הדף עם הנאום, הם היו בהלם אבל אני רציתי לדבר מהלב, ועליתי ודיברתי מהנשמה".

לפני שמונה שנים הגשים את החלום ונבחר לנהל את מתנ"ס קרית משה. "אמרו שאני קומבינטור, שקניתי את התארים שלי, שאני לא ראוי וקופץ מעל הפופיק, אבל אני אמרתי – זה לא יעזור לכם, אני אהיה מנהל המתנ"ס". בתמיכת ראש העירייה, רחמים מלול, ביטון נבחר לתפקיד כשהמוטו שמלווה אותו הוא 'אין תחליף לשחקני בית'.

גם אז חווה קשיים, "אנשים היו מדפיסים כרטיס והולכים הביתה ואני באתי לעשות פה סדר, לא כולם אהבו את זה". באותה תקופה, הגיע ביטון בוקר אחד לעבודה, וגילה שמישהו שרף חלק מהאולם של המתנ"ס בלילה, "אני גולן ביטון מהשכונה, עליי הם לא יכולים לאיים", הוא מדגיש.

הצעד הבא היה תואר שני בחינוך, ובספטמבר האחרון קיבל פרס חינוך על עבודתו ממשרד החינוך, לאחר מכן זכה למעמד של כבוד בעיר, עם פרס חינוך עירוני.

היום ביטון ממשיך בקו הנחרץ שלו להנהיג את השכונה קדימה: "הדלת שלי פתוחה לכל תושב", הוא אומר ומקיים הלכה למעשה. "אנחנו עוזרים עם פקסים ומילוי טפסים, אבל דבר ראשון שעשיתי כשנכנסתי לתפקיד הוא לשמוע את התושבים, עד אותו הרגע היו מחליטים בשבילם, מאז כניסתי לתפקיד יש ועדות נוער, ועדות תרבות, ועדת תרבות לקשישים, אני יושב איתם, ולפני שאני חולם על תוכנית, אני שומע מה החלומות שלהם, מה הצרכים שלהם, הכתיבו לתושבים כל השנים ושפכו פה מיליונים ולא בדקו עם התושבים מה הם צריכים באמת".

מה החלום שלך?

"לייצג את העובדים השקופים. החלטתי יחד עם יו"ר ועד העובדים של העירייה להקים ועד עובדים של רשת 'חוויות', היום אני יו"ר ועד הפעולה ואני מקווה להיות יו"ר הועד בפועל".

כשאתה נזכר בימי הברזלים בשכונה, אתה נבוך? 
"ההפך, אני מרגיש גאווה. למרות נתוני פתיחה לא קלים, צמחתי והגעתי לאיפה שאני היום. את הכלים האלה לא לומדים באף בית ספר בעולם". 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו