מי שעבר ביום שישי האחרון בכביש 40, לא יכול היה להתעלם מ־300 המפגינים שעמדו בצומת קיבוץ גבעת ברנר והפגינו עם תופים ושלטים. הסיבה להפגנה: מחאת תושבי נגד העתקת מפעל הסוללות של 'תדיראן' אל השטח הפתוח הצמוד לקיבוץ. "לא נהיה שפני ניסוי אם יקרה אסון", הם אומרים.

מפעל הסוללות של 'תדיראן' הוקם בשנות השישים בצומת ביל"ו. האזור התפתח, הבתים של קריית עקרון התקרבו למפעל עם השנים, וצומת ביל"ו הפך לאחד ממרכזי הקניות ההומים והמוצלחים בארץ.

כבר לפני שנים רבות קם קול צעקה של תושבי קריית עקרון, בהובלת ראש המועצה דאז אריק חדד - להעתיק את המפעל למיקום רחוק מריכוז אוכלוסייה, בשל העובדה שבמפעל עושים שימוש בחומרים מסוכנים, כמו תיוניל כלוריד וגופרית דו חמצנית.

מספר שנים חלפו וכעת מבקש המפעל להעתיק את מקום מושבו למרחק של 1,000 מטר ממיקומו הנוכחי - לשטח שבכניסה לקיבוץ גבעת ברנר, שטח פרטי שנרכש על ידי המפעל ונמצא כעת בהליכים לקבלת היתר בנייה.

ההפגנה נגד העתקת מיקום המפעל | צילום: פיני זק

תושבי הסביבה, בדגש על גבעת ברנר, החליטו לצאת למאבק כדי למנוע את העתקת המפעל. "דין קריית עקרון כדין גבעת ברנר", הם אומרים. לטענתם, חוק הגנת הסביבה תלוש, שכן אין לאפשר הקמת מפעלים מסוכנים בסמוך לאוכלוסייה.

אחת מחברות ועד הפעולה בנושא מסבירה כי מפעל 'תדיראן' סוללות מייצר סוללות נטענות. לדבריה, לצורך כך המפעל עושה שימוש גם בחומרים מסוכנים, חלקם מסוכנים מאוד.

"לפני קצת יותר משנה הם החלו בתהליך להעתקת המפעל לכניסה לקיבוץ. יש להם שתי סיבות לעבור: האחת, שהם פחות מדברים עליה- במשך שנים, כשחדד עוד היה ראש המועצה בקריית עקרון, הוא ותושביו החלו לדרוש שיורחק מהם המפעל. יש ציטוטים של הוועדה המחוזית מחוז מרכז שאומרת שהמפעל הזה צריך לזוז כי הוא מסוכן.

"הסיבה השנייה ‑ הנהלת המפעל לא אומרת שהיא עוזבת בגלל הנחיות של הוועדה המחוזית, כי זו הודאה שהמפעל מסוכן. הם אומרים שהם רוצים להשתדרג ולהתפתח, ולכן צריכים להגדיל את השטח. הם באמת קנו שטח גדול מול גבעת ברנר, ולאט לאט מכרו 70 אחוז מהשטח לחברת 'מנופים'. הם נשארו עם 30 דונם וזה מה שיש להם בערך היום. זו לכאורה הסיבה השנייה, להשתדרג".

בינתיים הוקם ועד פעולה בעניין שיזם עצומה, עליה חתמו כבר אלפי תושבים מהאזור. הפעילים נפגשו עם יו"ר מועצת ברנר דורון שידלוב, שרתם חברי כנסת לנושא.

בנוסף, נתלו שלטים על השטח המדובר ובני נוער ערכו התרמת כספים למאבק. הוועד גם שכר שירותים של מומחה לנושא ועורך דין, וכאמור ביום שישי נערכה ההפגנה. בהמשך, צפוי להתקיים מופע רוק עם מיטב האמנים הישראלים שהסכימו להגיע ולהופיע, כשכל ההכנסות ייתרמו לטובת מטה המאבק.

מפעל הסוללות "תדיראן" בקריית עקרון | צילום: שי אלבלינג

היא אומרת:"העניין הוא שהמפעל זז ממקום אחר בלב שכונה בסמוך לריכוז אוכלוסייה, ולאן הוא עובר? 400 מטר מגני הילדים שלנו, 200 מטר מהבתים שלנו ו־300 מטר מהתיכון של המועצה. פה זה כן בסדר? העוולה של המדינה מאפשרת לוועדה מחוזית להגיד שמומלץ להוציא את המפעל, ובמקביל להעבירו לריכוז אוכלוסייה אחר.

"חברים, תתעוררו. לא רוצים שהמפעל יילך לנגב? יש פתרונות. אנחנו נגיש בג"ץ ולא נוותר. אני לא אשים בסכנה את חיי ואת חיי הילדים שלי, אף אחד לא צריך לשלם את המחיר. בעבר יו"ר הוועדה המחוזית אמר שצריך להוציא את המפעל מריכוזי אוכלוסייה".

הדר אונה, תושבת נוספת מגבעת ברנר וחלק מוועד הפעולה, מסבירה כי במקרה של תרחיש תאונה בשינוע או שריפה או אפילו מתקפת טילים, חומרים מסוימים במפעל יהפכו למסוכנים במיוחד במגע עם אוויר ומים.

"למי שיימצא ברדיוס של קילומטר וחצי, יש ארבע דקות להתפנות. אם אתה לא מתפנה, הסיכוי למוות גדול. אנחנו מדברים על סבירות נמוכה, כי יש תקנים נמוכים, אבל אנחנו לא רוצים להיות שפני הניסוי. ראינו מה קרה באשלים ביולי, כשקרס קיר בריכה עם חומרים פחות מסוכנים מכאן.

"הם דלפו ופגעו באוכלוסייה של יעלים. אנחנו לא רוצים להיות באוכלוסיית בני האדם שנפגעים. המפעל שקרס בו הקיר זכה בפרס של המשרד להגנת הסביבה כי הוא עמד בסטנדרטים גבוהים ולמרות זאת זה קרה. זה יכול לקרות גם כאן, מחר או עוד 20 שנה". 

לדבריה, דמם של תושבי גבעת ברנר הוא כדם תושבי קריית עקרון. "אם כבר מעתיקים, בואו למקום אחר. חיי אדם עולים על משרות", היא אומרת על טענות חבר מועצת העיר רחובות, אמיר ירון, כי במידה והמפעל ייסגר אז 300 איש יאבדו את מקום עבודתם.

"למדנו את הנושא וגילינו שכל מה שנעשה פה הוא אבסורד גדול. קראנו חומרים ופרוטוקולים, לקחנו מומחה לחומרים מסוכנים והבנו שאנחנו צודקים. יש לנו עכשיו עורך דין ואנחנו נפעל בפן התכנוני והמשפטי ובכל דרך שאפשר", היא אומרת. 

"איכות הסביבה והרצון לקדמה באים אצלי אחרי חיי אדם", אומרת ניצה רגב, תושבת נוספת מגבעת ברנר ומי שמכהנת כחברת ועדת איכות הסביבה. "הדאגה שצריכה להיות בראש ובראשונה היא להיות בריאים. מה שקורה פה הוא אבסורד שלא מתקבל על דעתי. אף אחד לא מתווכח על כך שהסבירות לאסון ישנה, ולכן חייבים להתייחס אליה. אני מצטטת מומחים".

רגב מסבירה שאם תהיה דליקה, דליפה או בעיה בהעברת החומרים, או אם יפלו טילים כמו שקרה ב'צוק איתן', תהיה בעיה חמורה. "יכול להיות שזה לא יקרה, אבל אם כן? זו הזדמנות להזיז את המפעל מאוכלוסייה צפופה למקום אחר. אז מה ההיגיון להזיז ממקום אחד צפוף אוכלוסייה למקום שני צפוף אוכלוסייה?".

תגובות

ממועצת ברנר נמסר כי המועצה והעומד בראשה, דורון שידלוב, תומכים במאבקם הצודק של התושבים ופועלים בכל המישורים כדי לעצור את הקמת מפעל הסוללות בכניסה לקיבוץ גבעת ברנר. זאת, נוכח השימוש בחומרים מסוכנים בצמוד ליישוב מאוכלס ומרכז מסחרי פעיל.

הפעילות נעשה במספר חזיתות: תכנונית, ציבורית ומול המשרד להגנת הסביבה. עוד נמסר, כי בימים אלה פנה שידלוב ליו"ר ועדת הפנים בכנסת ח"כ יואב קיש וליו"ר ועדת החינוך בכנסת (בשל הסמיכות הצפויה של המפעל למוסדות חינוך), ולח"כ יעקב מרג'י, בבקשה לקיים דיונים דחופים בנושא. שידלוב: "אני לא מרפה, ואמשיך להיאבק בהעברת המפעל. מפעל של חומרים מסוכנים צריך להיות הרחק מריכוזי אוכלוסייה. יש מקומות חלופיים ולא ייתכן שהמדינה תיתן לזה יד. נדרשת התערבות מידיית ויפה שעה אחת קודם".

מ'תדיראן' סוללות נמסר בתגובה: "מפעל 'תדיראן' סוללות ממוקם כיום ופועל כמה מאות מטרים מהשטח שאליו הוא יועתק. יודגש כי המקום שאליו מיועד המפעל לעבור רחוק במרחק הכפול מהנדרש בחוק מבחינת 'מרחקי הפרדה' מבתי המגורים הקרובים ביותר אליו בקיבוץ.

עוד יצוין, כי טענת התושבים, לפיה יש אזורי תעשייה אחרים קרובים אך ללא תושבים, אינה נכונה. במשך השנים, חיפשנו אחר שטחים המיועדים לתעשייה כמו שלנו ומרוחקים מהאוכלוסייה ואלה לא נמצאו. ניתן ללמוד גם ממדינות כמו צרפת וגרמניה, שם ממוקמים מפעלים הדומים למפעל שלנו, וחיים יחד בסמיכות עם התושבים. מדובר במפעל שאינו משפיע על הסביבה ואינו מזהם, הפועל על פי התקנים המחמירים ביותר ונמצא תחת פיקוח תמידי של כל הרשויות הרלוונטיות, כולל המשרד להגנת הסביבה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "העתקת המפעל מקריית עקרון לגבעת ברנר היא נושא תכנוני הנמצא לפתחה של רשות הרישוי של הוועדה המקומית. הוועדה מקבלת את ההחלטה בכפוף למכלול השיקולים, לרבות ההיבטים הסביבתיים. משרדנו אינו חבר ברשות הרישוי. מכל מקום, מדיניות ההפרדה הקפדנית של המשרד להגנת הסביבה לא תאפשר לסכן את התושבים.

"כדי לקבל היתר רעלים, המפעל נדרש לבצע סקר הערכת סיכונים על פי תרחישים שונים, כדי לאמוד את רמת הסיכון, לשמור על בריאות הציבור ולהגן על הסביבה. יש לציין, כי המפעל ממוקם במרחק של פחות מ־30 מטר מבתי השכונה הסמוכה בקריית עקרון ואילו בגבעת ברנר המרחק מבתי התושבים יהיה כ־200 מטר".