ד"ר אמיל חי, היומן המקורי והספר שנולד בעקבותיו, צילום: מורן ניסים

ד"ר אמיל חי היה נער כששמע לראשונה את המשפט "חבל שהיטלר לא השלים את המלאכה". כשחזר הביתה ושאל את הוריו למה הכוונה, הם סיפרו לו על שואת יהודי אירופה.

בחלוף כמה שנים, באוגוסט 1971, חזר אביו באמצע יום העבודה והציע לחי לברוח לישראל. עוד באותו לילה הוא יצא לדרך.

רבות נכתב על הסבל הנורא שחוו יהודי אירופה בשואה, אבל מעט מאוד נכתב על הפרהוד, ההרג ההמוני שחוו יהודי עיראק בשנות ה־40 ועל ניסיונות הבריחה שלהם אחרי מלחמת ששת הימים.

כמעט 50 שנה אחרי שנמלט מעיראק, החליט חי להוציא לאור את הזיכרונות שכתב כשהיה בן 17 וחצי, ותיעד ביומן אישי את המסע שעבר. "כתבתי כשכל התחושות שליוו אותי במהלך הבריחה היו טריות בזיכרון", הוא אומר, "כמובן שכתבתי הכל בערבית, כי לא ידעתי אז לקרוא ולכתוב בעברית".

הספר 'רכבת לילה מבגדד' (הוצאת 'אוריון') שיצא לאור בימים אלה, מתעד את הקשיים וההתמודדות, תוך ניסיון להאיר בזרקור על הקהילה העיראקית בארץ, שלדברי חי "נדחקה לפינה מבחינה היסטורית".

ד"ר חי (64), נשוי ללילי, אב לשניים, תושב רחובות, מומחה לרפואה פנימית ורפואה דחופה, כיהן עד לאחרונה כסגן מנהל בית החולים 'ברזילי' באשקלון. לאחרונה פרש לגמלאות והוא עובד בחצי משרה בבית החולים ביחידה לניהול סיכונים ובטיחות הטיפול.

הוא נולד בבגדד בשנת 1954, ובשנת 1971, לאחר שהשלים את לימודיו בתיכון ועבר בהצלחה את מבחני הבגרות, ברח מעיראק. "שבוע אחריי ברח גם אחי רוני, שהיה אז בן 24, רוקח בעל דיפלומה מאוניברסיטת בגדד. שישה חודשים לאחר מכן ההורים שלנו הצליחו לצאת מעיראק באופן חוקי לשווייץ, ומשם לארץ".

כדי להתמודד עם המעבר, החל חי לכתוב יומן. "נרשמתי למכינה לרפואה באוניברסיטה העברית, ושם ישבתי כל ערב, ותוך בכי רב וגעגועים מרים כתבתי את סיפור בריחתי. שמרתי את המחברת בארון שנים רבות, מתוך תקווה שיום אחד תגיע העת להוציא לאור את הסיפור".

למה לקח לך כמעט 50 שנה?

"בעיקר כי הייתי עסוק בבניית החיים שלי ושל בנותיי. לפני כשנתיים, כשיצא הסרט 'מפריח היונים', חשבתי לעצמי, זאת הפעם הראשונה שמקרינים סרט על הפוגרום ביהודי עיראק ועל העלייה שלהם, אבל אין תיעוד למה שקרה אחר כך.

"הספר הוא בבחינת החתיכה החסרה בפאזל. כתבתי לא רק את הסיפור האישי שלי, אלא של כל היהודים שברחו מעיראק. אנשים רבים לא מודעים למה שיהודי עיראק עברו, ובספר יש תמונה רחבה על חייהם".