הפועל מרמורק ממשיכה לשגע אותם. את האוהדים, את הפרשנים וגם את היריבות. הקבוצה שעד לפני חודש וחצי היתה קבורה עמוק, ובמצב אנוש, במרתף הטבלה, השיגה בשישי האחרון ניצחון חמישי משבעה משחקים, והיא רחוקה שלוש נקודות בלבד מחוף מבטחים.

באופן מדהים לא פחות, את המהפך הגדול לא חוללו שחקנים עתירי ניסיון, כי אם צעירים ורעבים. עם שישה מהם דיברנו השבוע, ונראה שאין להם שום כוונה להרפות מהקצב האינטנסיבי של צבירת הנקודות של התקופה האחרונה.

   צעירי מרמורק באימון, השבוע. מימין: קלדרון, יצחק, דיין, ללו, מיזן ואלוהאב | צילום: אבי מועלם

רצים ונלחמים

השוער טמיר ללו (21) הגיע בחלון העברות מבית"ר ירושלים, ובששת המשחקים שבהם הוא לבש את החולצה של מרמורק, ספגה הקבוצה שלושה שערים בלבד. "ברוך השם", הוא אומר כשהוא נשאל על כך.

ללו צמח בהפועל ראשון לציון, במכבי תל אביב ובגיל נוער הגיע לבית"ר ירושלים. בתחילת העונה הוא אף רשם הופעה בבוגרים, במסגרת גביע הטוטו, ועכשיו הוא ב'איצטוני'. השבוע הוא אמר: "אני מכוון את השחקנים הרבה מאוד. דואג שהם יהיו מרוכזים במהלך כל 90 הדקות. אני אמנם משתדל לעשות את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר, אבל לא משחק לבד ותלוי בשיתוף הפעולה עם שחקני ההגנה. יש לנו קבוצה שכל השחקנים בה רצים ונלחמים, ובזכות זה אנחנו סופגים פחות".

אתה בן 21, בתחילת דרכך, ובכל זאת מפגין הרבה ביטחון כשחקן בקבוצת תחתית שנלחמת על חייה.

"בניגוד למנהיגות, שזה דבר שאו שיש לך או שאין לך, ביטחון אפשר לצבור עם הזמן. תמיד האמנתי בעצמי, וגם כשהייתי בבית"ר האמנתי שמגיע לי לשחק יותר, אפילו לפתוח בהרכב. עברתי בכל נבחרות ישראל, ואני יודע מה אני שווה. אני מאמין שככל שיעבור הזמן - אהיה טוב יותר".

ההתאוששות שלכם היא מופלאה, אבל עדיין נותרה לכם הרבה עבודה.

"אני מסכים. אנחנו עדיין במקום האחרון, אבל הגענו למצב שבו אנחנו נמצאים בתמונה לגמרי. כעת הפער מהמקום שבו נשארים בליגה הוא קטן מאוד, ואנחנו בהחלט יכולים להקטין ואפילו למחוק אותו.

אנחנו הקבוצה הצעירה בליגה, ומרגישים כאן שהשחקנים רעבים ורוצים מאוד להצליח. אף אחד לא רוצה שיהיה עליו כתם של ירידת ליגה. השחקנים נותנים הכל מעצמם בכל אימון. ושוב, כולם רוצים לרוץ יותר מהיריב, כי קבוצה שהשחקנים שלה רצים יותר - ולא משנה אם זאת קבוצה במקום הראשון או האחרון - בדרך כלל היא זאת שתנצח. בשורה התחתונה, ובע"ה, אנחנו יכולים להצליח. גם כשהגעתי לכאן לפני שישה מחזורים האמנתי עד הסוף שאפשר יהיה להישאר בליגה. אחרת לא הייתי בא".

החלוץ בן מיזן (22), שגדל במכבי ת"א, הצטרף בתחילת העונה מבית"ר ת"א־רמלה. עד עכשיו הוא כבש שלושה שערים ורגלו בהחלט עדיין נטויה.

מיזן שיחק תחת כל המאמנים שעברו במרמורק מתחילת העונה, והוא קובע: "ההצלחה מתחילה במאמן אסי דומב. בגישה שלו. מהשנייה הראשונה שבה הוא הגיע לקבוצה, הוא האמין במה שיש. הוא עשה סדר במה שהיה פחות טוב, ולא פחד לשנות את מה שהוא מצא כלקוי. המילה הכי טובה בסיפור הזה מגיעה לו ולהנהלה. אסי שינה את החשיבה אצל כל השחקנים, והוא גרם לכולם להחזיר בכדורגל טוב על האמונה, הביטחון והשקט שהוא הביא איתו".

דומב. הרכש הצליח לו | צילום: אבי מועלם

ומה התרומה שלך להצלחה?

"כחלוץ אני מנסה לכבוש בכל משחק. להגיע למצבים, להבקיע וגם לבשל שערים לאחרים. וכמובן שיש גם את התרומה ההגנתית, כי אסי דורש מכולנו לעשות משימות הגנתיות".

אז אחרי החושך הגדול, עכשיו כולם במרמורק רואים את האור?

"בהחלט. עכשיו יש אמונה, והתחושה היא שהכל תלוי רק בנו ושאנחנו מסוגלים להישאר בליגה. היה כבר שלב שבו אף אחד כבר לא האמין ולא חשב שנצא מהבוץ שהיינו שקועים בו. אסי מכין אותנו מצוין לכל משחק, ובמטרה לנצח. והוא דואג לכך שנפנים את זה, נאמין ונממש".

מאמינים בעצמנו

כמו מיזן, גם רז יצחק (21), שחקן הכנף שכבש עד כה ארבעה שערים, גדל במכבי ת"א והצטרף למרמורק מבית"ר ת"א־רמלה. השבוע הוא אמר: "חד־משמעית, אנחנו משחקים כדורגל הרבה יותר טוב כיום מאשר לפני ההגעה של אסי. אנחנו לא פוחדים מאף קבוצה. מסתכלים ליריבות בלבן של העיניים. תראה מה קרה לפני שבועיים ב'טדי' נגד קטמון ובשבוע שעבר נגד עירוני רמת השרון. אנחנו מאמינים בעצמנו, ויודעים שאנחנו יכולים לשרוד בליגה".

מה השינוי הכי משמעותי שאסי דומב הטמיע בכם?

"הוא הכניס שינויים משמעותיים בשיטת המשחק, וגם החדיר בנו את האמונה שאנחנו מספיק טובים כדי לשרוד בליגה".

אז עכשיו הסיכויים שלכם לשרוד הם ריאליים לגמרי?

"בעקבות הניצחונות האחרונים שעשינו, זה כבר לא יהיה נס אם נשרוד. ואם נמשיך ביכולת הנוכחית, ונעשה עוד ניצחונות בכזה קצב - נישאר בליגה".

דבר איתנו קצת על התרומה שלך להצלחה של מרמורק.

"אני אחד מ־22 שחקני סגל, שמנסה לעשות את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר. לתת מה שאני יכול בשערים, בבישולים, בחילוצי כדור. וחשוב לי לעזור ולעודד את הקבוצה גם כשאני יושב על הספסל".

ואם תצליחו לשרוד, זה ייחשב ל...?

"לפני חודשיים הייתי אומר: 'סנסציה ענקית'. היום, אחרי חמשת הניצחונות שעשינו, אני חושב שזה פשוט מתבקש שנישאר בליגה".

הפועל מרמורק | צילום: גיל נחושתן

רועי דיין (22), קשר אחורי, הצטרף אף הוא מבית"ר תל אביב־רמלה, אבל גדל בהפועל ת"א. דיין: "גם אסי והעוזר שלו, יום טוב טליאס, גדלו בהפועל ת"א. מחנכים אותך שם לא לוותר אף פעם. כבר מההתחלה הם הכניסו בנו את המוטיבציה ואת האמונה שאפשר לעשות את זה, ושאנחנו צריכים להאמין בעצמנו. וצריך לציין שגם חברי ההנהלה עזרו לזה לקרות. הם הביאו שחקנים צעירים ורעבים שרוצים מאוד להצליח, ולא חוסכים במאמצים נוספים".

כמו מה?

"למשל, מארגנים לנו ימי גיבוש - וזה לא פחות חשוב מאשר אימונים מקצועיים".

כקשר אחורי מה חלקך בקאמבק הקבוצתי?

"אני לא אוהב לדבר על עצמי, ובסך הכל עושה את העבודה שלי. אני מקבל הנחיות מדויקות מהמאמנים לפני משחקים ומשתדל לתת הכל במטרה לעזור לשאר השחקנים".

האמונה חזרה לשחקנים, אבל גם לאוהדים, שמלווים אתכם בהתלהבות גדולה.

"האוהדים שלנו הם דבר מיוחד שלא תראה בכל מועדון. מרגש לחשוב שהם היו איתנו גם ברגעים הלא טובים. יש להם חלק חשוב בכך שכיום אנחנו מגיעים מוטרפים לכל משחק".

בדיעבד עד כמה היה קשה לתפקד במצב שבו כולם כבר היו מיואשים, ומאמנים באו והלכו?

"אף פעם לא נעים לראות מאמנים מפוטרים או מתפטרים. הם מתחברים עם שחקנים, משקיעים הרבה מאמץ - ואז עוזבים. אבל האנשים כאן ידעו מה הם עושים - וכיום התוצאות מדברות בעד עצמן. אני מאמין שנישאר בליגה".

הכל השתנה לטובה

הבלם המוכשר פיטר אלוהאב (19) גדל אף הוא בהפועל ת"א. במהלך העונה שעברה עבר לנוער של הפועל פתח תקוה, ואת העונה הנוכחית פתח במרמורק. את דקות המשחק המשמעותיות שלו הוא קיבל רק עם הגעתו של דומב.

אלוהאב: "בא מאמן חדש מלא רצון, שהביא איתו שחקנים חדשים. הוא למעשה הזרים לקבוצה דם חדש וצעיר - ופתאום הכל התחיל ללכת לנו. יש לנו עכשיו הרבה שחקנים שנותנים הכל במשחקים".

אתה זוכר את רגעי הייאוש?

"ודאי. עם המאמנים הקודמים זה פשוט לא הלך. נעשו חילופים - ושום דבר לא השתנה. לא שיחקתי בתקופה הזאת, אבל כמו כולם אני שמח שהכל השתנה לטובה".

ומה החלק שלך בהצלחתה של הקבוצה?

"כמו כל אחד אחר אני עושה את התפקיד שלי במגרש. שחקני ההגנה מכוונים מאחור, רואים את השחקנים מקדימה, ומייצרים הרבה תקשורת בין המערכים. אם נשרוד בליגה, זה יעזור לכל שחקן גם באופן אישי להמשך הקריירה שלו. אני מרגיש שעכשיו - כשהקבוצה מצליחה - גם אני מתקדם מאוד ברמה האישית".

ויש לכם כוח להמשיך בקצב הזה עד סוף העונה?

"לכולם יש מוטיבציה גבוהה. אנחנו רחוקים כדי משחק אחד מהמקום שממנו נשארים בליגה, כך שברור שאף אחד כאן לא מתכוון לוותר על הסיכוי".

אז במצב הזה אם לא תישארו זה ייחשב לכישלון?

"ברור. אין דרך אחרת להסתכל על זה. יש עוד המון נקודות בקופה. אחרי ההתאוששות הזאת זה יהיה אסון אם נרד ליגה. מבחינתנו כרגע פשוט אין שום אופציה אחרת - רק להמשיך לנצח ולהישאר בלאומית".

הפועל מרמורק | צילום: באדיבות המועדון

המגן השמאלי סער קלדרון (23) גדל במכבי תל אביב. הוא הגיע להפועל מרמורק ממכבי יבנה בחלון ההעברות של החודש שעבר.

קלדרון: "הגעתי אחרי הניצחון על ס. נס ציונה. מצאתי קבוצה רדומה שהניצחון עשה לה טוב. לאט־לאט התחלנו להתחבר, ואנחנו גם משחקים כדורגל יפה. לא מנצחים סתם. אנחנו עושים הכל כדי להצליח ולא משנה נגד מי אנחנו משחקים".

ומה חלקך האישי בהצלחה?

"קודם אני נותן במגרש - באימונים ובמשחקים - את כל מה שאני יכול מבחינה הגנתית והתקפית. ולא רק בשביל עצמי, אלא בשביל הקבוצה. באתי למען מטרה ברורה: לנסות להשאיר את הקבוצה בליגה. ואם לא הייתי מאמין מראש שזה אפשרי, לא הייתי מגיע לכאן".

ומה זה אומר על הליגה, שקבוצה שכבר היתה גמורה חוזרת לחיים ומנצחת קבוצות צמרת?

"מי שרוצה יותר הוא שמנצח, וזה מה שיפה בכדורגל. אתה לא חייב להשקיע מיליונים כדי להצליח. מספיק שיש לך שחקנים שרצים ורוצים".

ועכשיו אתם חייבים להאמין יותר בעצמכם.

"הסיכוי לשרוד בליגה בהחלט גדל, אבל גם כשהוא נראה נמוך - האמנתי. לפני שאסי הגיע, הקבוצה היתה מרוסקת ושבורה, ועכשיו הולך לנו ואנחנו מאמינים בגדול".