כשאודי קדם עומד מול אימהות ואבות ומדבר על הצבת גבולות ועל חשיבותו של תא משפחתי יציב נוטים ההורים שסביבו להידבק בלהט שלו ולהשתכנע. מעטים מהם יודעים שמאחורי האיש שמתווה דרך חדשה במסגרות החינוך בעיר רחובות מסתתרת טרגדיה שטלטלה את המדינה לפני 17 שנים.

אודי קדם. "עברתי טלטלה עצומה" | צילום: קובי קואנקס

קדם הוא דודה של הודיה קדם ז"ל שנרצחה בידי אביה אלי פימשטיין בטרם מלאו לה שנתיים. מדינה שלמה עקבה אז, בדצמבר הקר של שנת 2002, אחר הילדה שנעלמה מביתה.

במשך שלוש יממות נמשכו החיפושים הקדחתניים בניהולו של קדם ובעזרת חבריו, יוצאי סיירת מטכ"ל. בד בבד התנהלה פעילות רחבת היקף של המשטרה, ואלפי אנשים טובים התגייסו לחיפושים. ואולם בחלוף 72 שעות התברר שהכול היה לשווא: גופתה של הודיה הקטנה נמצאה טמונה ביער שבו קבר אותה האב שלושה ימים קודם לכן.

האסון שפקד את משפחתו של קדם הוא שגרם לו במידה רבה לבחור במסלול החינוך. "אני חושב שהאובדן הגדול וההרגשה שמלווה אותך כשמתרחש רצח בתוך הבית שלך הם שגרמו לי לעסוק בחינוך להורות", הוא אומר.

"אני גידלתי את הודיה, החזקתי אותה בידיים. הרצח שלה שינה את כל ההסתכלות שלי על העולם. החינוך הוא התיקון. והחינוך להורות הוא השליחות האמיתית שלי".

טלפון בשבת בבוקר

קדם (אין קשר משפחתי לכותבת. א.ק.), מנחה קבוצות, בעל תואר שני בחינוך ובניהול מערכות חינוך, מנהל היום את המחלקה לתרבות, ידע והשכלה ברחובות. תחת שרביטו מנוהלים הקתדרה העממית, המכללה העירונית למבוגרים ובית הספר להורים שביקש לעמוד בראשו מתוך רצון לסייע למשפחות שחוות משבר.

זה ודאי קשור לטראומה שחוותה המשפחה שלכם.

"אני לא אשכח את בוקר 7 בדצמבר 2002. הייתי אז אבא טרי לבן הבכור שלי שרק נולד. בשעה מוקדמת בשבת בבוקר קיבלתי טלפון מאימא שלי. היא אמרה, 'אודי, הודיה נעלמה'. לי יש בבית גור בן שבועיים, ופתאום טלפון כזה", הוא מספר על הרגע שבו נעלמה אחייניתו, בתה של אחותו הבכורה רוני.

רוני קדם מחזיקה את בובת בתה | צילום: עמית שאבי

"השבת הזאת הייתה שבת קפואה במיוחד בירושלים", הוא ממשיך. "רוני ילדה מחוץ לנישואים והסכימה לתת את הודיה לאבא שלה. הם לא היו נשואים, היה שם מאבק, קונפליקטים וניסיון לגישור. היא הריחה שמשהו לא טוב קורה ולא רצתה לתת לו אותה, אבל התרצתה בסופו של דבר".

הכרת אותו?

"חודש לפני כן הוא היה במילואים וישב אצלי ואצל אשתי בבית ברחובות עם הנשק מהצבא. הוא נראה אדם נורמלי לגמרי. גם אם הרחנו משהו קצת מוזר, רצינו שלרוני תהיה זוגיות".

קדם יצא מיד מביתו ברחובות לכיוון ירושלים. "אתה מנסה לקלוט את גודל האבסורד: ילדה בת שנה ושמונה חודשים נעלמה. התחלתי להתקשר לחבר'ה מהצוות בסיירת מטכ"ל. הגענו לקריית יובל, שבת בבוקר, שכונה מסורתית, קור אימים, הכול מנומנם, הכול שקט, ואין ילדה. אני רואה את אבא שלה, את אבא שלי, את אחותי וכולם בוכים".

שיערת באותו שלב שלאיש הזה הייתה יד בהיעלמותה?

"מהר מאוד התחלנו לחשוד. הוא אמר, 'בית פרטי, שער מברזל, לא שמתי לב, היא פתחה את השער, יצאה'. ואז פתאום שמנו לב שיש בוץ על גלגלי הרכב שלו. זה היה בתחילת עידן האינטרנט, ובן דוד שלי הסתכל על היסטוריית החיפוש בגוגל וזיהה באתרים חיפוש על רעל".

הודיה קדם ז"ל | צילום: דן בלילטי

הבית בקריית יובל נמלא תכונה. על שער הבית נתלתה תמונתה של הודיה ועליה פירוט הבגדים שלבשה וקריאה לציבור לעזור בחיפושים. "המשטרה נראתה לנו קצת מנומנמת, הערב התקרב, ובחורף מתחיל להחשיך כבר ב־17:00", אומר קדם.

"מאות מתנדבים הגיעו. המתנ"ס נפתח, כולם דיברו על הילדה שנעלמה, ואנחנו בחרדה, מה עושים? תכף יורד הלילה. אני והצוות שלי התחלנו לארגן חפ"ק מקביל לחפ"ק הביטחוני וגזרות ומתנדבים וג'יפים וסוסים. מסביב אלפי מחפשים ותקשורת והשב"כ והמוסד. כולם מחפשים את הודיה, עוקבים אחרי אנשים בעלי עבר פסיכיאטרי מהאזור, 72 שעות של חיפושים".

מתי הבנתם שאין טעם להמשיך בחיפושים?

"כעבור שלושה ימים. ביום שלישי, בשעה 10:00 בבוקר, מיקי לוי שהיה מפקד המחוז קרא לאבא שלי, לאחותי ולי ללשכה שלו במגרש הרוסים. הוא סיפר לנו שערבי מהשטחים נזכר שראה גבר חופר בור ביערות עמינדב. הם שחזרו את הרצח עם הרוצח. באותו הרגע הבנו שהגרוע מכול קרה. הודיה נרצחה".

משפחה מתפרקת

את מה שחוותה המשפחה באותם ימים קדם מכנה "התפרקות".

"יש לך משפחה נורמטיבית ופתאום רצח בתוך הבית. זה משהו שקשה לעכל. ראיתי את אבא שלי, ניצול שואה, רב־סרן בצבא, ואת אחותי, וכולם מתפרקים. ואתה צריך לשקם את עצמך מתוך ההתפרקות הזאת ולהחזיק את המערכת המשפחתית למרות האבל והאובדן ולהמשיך לצעוד קדימה. גם אבא שלי, שהגיע לארץ כניצול שואה, היה מוכרח לאסוף את כל הכוחות והשברים ולהמשיך".

והצלחתם להמשיך?

"אחותי אזרה כוחות ונאחזה בחיים. היום היא עצמאית, חזקה, אופטימית, עובדת ולומדת. היא באמת מקסימה ומדהימה. אשתי ואני אספנו את השברים, הרחבנו את המשפחה, נולדו לנו עוד שלושה ילדים, ואני הפכתי למנהל בית הספר להורים".

זירת הרצח, יער עמינדב | צילום: סבסטיאן שיינר

לדברי קדם, המדינה אינה עושה מספיק בנושא ההורות בישראל. "ההורות והתא המשפחתי הם הדברים הכי חשובים שיש לאדם. ברגע שהוא חווה אובדן, גירושים, משבר כלכלי או אבטלה, והוא לבד ואין לו סיוע, המשפחה כולה מתפרקת".

שני חברים

קדם נולד בשכונת רחביה בירושלים בשנת 1973, האח הצעיר במשפחה בת חמש נפשות. כשעלה לכיתה י"א אמר לו אחיו הגדול שהיה קצין בצה"ל שהוא עשוי מהחומר שקורצו ממנו לוחמי סיירת מטכ"ל. קדם התייחס לדבריו ברצינות ובתום גיבוש מפרך נעשה אחד מ־20 המובחרים שסיימו את המסלול.

"סיירת מטכ"ל היא יחידה מדהימה", הוא אומר ומוסיף בעצב, "שניים מהלוחמים לא סיימו איתנו. אחד מהם הוא ירון בר דור, חבר ילדות שלי, שנפטר ממכת חום כשיצא להציל חבר בהרי שלמה. השני הוא ניר פורז".

שנהרג בזמן החילוץ של נחשון וקסמן.

"בחילוץ של נחשון וקסמן ז"ל השתתפתי לקראת תום השירות. הייתי בצוות של ניר פורז ז"ל וליאור לוטן. ביום שישי בשעה 18:00 בערב אהוד ברק נתן את התדריך, והתוצאות ידועות. נחשון נהרג, ניר נהרג, וצוות מקביל שהסתער על המחבלים נפצע. היה שם מרחץ דמים, אבל ראש הממשלה יצחק רבין ואהוד ברק השיגו את המטרה: המחבלים לא יצאו בחיים מהאירוע הזה".

עם שחרורו מהצבא יצא קדם לטיול בניו יורק ובמזרח הרחוק. הוא חרש את הודו על אופנוע וכששב לארץ עבד במעון מסילה עם נערות במצוקה שהוצאו מבתיהן בצו בית המשפט. כבר אז ידע קדם שפניו מועדות לתחום החינוך.

הוא היה מדריך ורכז קהילה ומשם עבר לרשת ברנקו וייס ועסק בפיתוח חשיבה במערכת החינוך. "מעולם לא הייתי במסלול הקונבנציונלי של משרד החינוך", הוא אומר. "העברנו סדנאות של פיתוח מנהיגות ברחבי הארץ ועסקתי ביצירת חשיבה אפקטיבית למורים ולתלמידים".

עם השנים מונה קדם מונה לסגן מנהל חטיבת ביניים בבית שמש ואז קיבל מאחד מחבריו ליחידה הצעה - להקים עסק. השניים הקימו מכון לחקר כלכלה ועסקים במדינות ערב בשיתוף הקריה האקדמית אונו.

"התחלנו לחקור את הפוטנציאל הישראלי בשווקים של מדינות המפרץ", הוא אומר. "פתחנו חברת סחר ושיווק במדינות המפרץ וחברה ירדנית עם שותפים קטארים. הערבים העריכו מאוד את המוצרים שלנו ואת הטכנולוגיות שהותאמו לאקלים המדברי.

"עד שנת 2007 נהנינו מביקוש גדול, אבל בשנת 2008, עם נפילת השווקים האמריקאיים, הרצח של מבחוח וההסתבכות של המוסד, לא הצלחנו לפרוץ את מחסום המכירות ולפתח שוק בין־לאומי. ככה חזרתי לזהות האמיתית שלי, לחינוך".

הורים, אתם חייבים

בבית הספר להורים שהוא מנהל הקים קדם מודל ייחודי. "אנחנו לא דוגלים בפנייה מידית לפסיכולוג, לפסיכיאטר ולאבחונים. אנחנו מציעים מודל שלפיו כל זוג צעיר צריך להסדיר את אורחות החיים שלו באמצעות הדרכה.

"השפה צריכה להשתנות. זאת לא התנצלות בסגנון, 'הורים, בואו בבקשה להדרכה פרטנית' אלא אמירה: 'הורים, אתם חייבים לעבור הדרכה פרטנית'. הורים לא יכולים לצפות מהמורים שיעשו את העבודה אם הם עצמם לא עושים צעדים בנושא".

כלומר כל אחד צריך להשתתף בהדרכה להורים?

"מה שאני עברתי זאת טלטלה עצומה והיה קשה לעמוד בה. כל אחד חווה קשיים, וכשאתה לא עומד בהם ומתקשה להחזיק את עצמך אתה מוציא את הכעס על הילדים כי הם החוליה החלשה. היום הסדנאות שלנו מלאות עד אפס מקום. גם הציבור החרדי גילה אותן, ואנחנו מעבירים להם סדנאות בפומבי, בהפרדה בין גברים לנשים. לזכותם של ההורים ייאמר שהם באים".

בסלון שלכם

ביום חמישי, 19.9 בשעה 20:30 יקיים בית הספר העירוני להורים את ערב 'מדברים הורות בסלון', שיכלול 22 הרצאות מפי מנחים מקצועיים במגוון נושאים שמעניינים הורים בסלון ביתם של תושבים.

בין היתר יתקיימו הרצאות בנושאי הפרעת קשב, יחסים בין אחים, איך לשוחח על מיניות עם ילדים, יצירת סמכות הורית, התמודדות עם דור המסכים, יחסים עם מתבגרים, מניעת התנהגויות סיכון ועוד.

נושאי ההרצאות נבחרו בקפידה על ידי צוות רב־תחומי שהתבסס גם על פניות מצד הורים, והם מעניקים מענה להורים לילדים בגיל הרך וגני ילדים, הורים לילדים בבתי ספר יסודיים, הורים למתבגרים, הורים לילדים עם מאפיינים מיוחדים והורים מהקהילה החרדית.

ההרצאות יינתנו ללא עלות על ידי מנחי בית הספר העירוני להורים ופסיכולוגים מהשירות הפסיכולוגי החינוכי באגף החינוך.