משפחת צ'ופרין, רודנקו ודיקין | צילום: מהאלבום המשפחתי

העולים החדשים והעלייה לישראל אולי אינם עומדים במוקד סדר היום כפי שהיה בשנות ה־90, אבל ברחובות העלייה חיה וקיימת גם היום ואף תופסת תאוצה בעיר עם עידוד עלייה והכוונה מראש לעיר.

בשנה האחרונה נקלטו כאן עשרות משפחות עולים ממגוון מדינות ברחבי העולם ומי שמלווה אותם היא המחלקה לקליטת עלייה בעיריית רחובות. 'עבודת השיווק' של רחובות לעולים החלה לפני חצי שנה בחו"ל, בסמינרים למיועדים לעלייה שבהם השתתפה מנהלת מחלקת הקליטה העירונית, אילנה תבוריסקי.

במהלך ימי הסמינרים במספר מדינות חבר העמים לשעבר בחודשים האחרונים, היא חשפה את העיר לעולים לעתיד, הציגה בפניהם את יתרונותיה ואת שיתופי הפעולה של העירייה עם מעסיקים פוטנציאליים.

כתוצאה ממאמצים אלה, 41 עולים בחרו להגיע לרחובות, ומשפחות נוספות בדרכן לכאן. חלק מהעולים כבר נכנסו למעגל העבודה, כולם כבר מצאו דירות ברחובות ונרשמו ללימודי עברית באולפן. הם סיירו בישראל כדי לערוך היכרות עם הארץ, וכן עברו סדנאות כדי להקל עליהם את הקליטה ולצמצם את הפערים התרבותיים והחינוכיים בין מה שהכירו בחו"ל לבין ישראל.

"מחפשים ערים חזקות"

"רחובות נמצאת בגל עלייה משמעותי", אמר השבוע זהר בלום, סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הקליטה. "הרגשנו שברחבי ברית המועצות מחפשים ערים חזקות לעלות אליהן. שלחנו את מנהלת הקליטה לשלושה ירידים בחו"ל כדי להציג, ובאנו עם הצעה מיוחדת, עם חברת 'תעבורה' שבאה ואמרה שמי שעולה ומתחייב לעבור אצלם קורס, יועסק על ידי החברה.

יש חוסר בנהגי פול־טריילר, ועם חברת 'תעבורה' הם מקבלים מעטפת, עוברים קורס עברית אולפן א' ו־ב', יש להם ישר מגורים ומלווים אותם לכל מה שצריך. אנחנו עובדים על זה חזק כי אלה משפחות חזקות. אנחנו מדברים על 50 נפשות רק בשלושת החודשים האחרונים, ויש ארבע משפחות שכרגע בשלב מתקדם מאוד לקראת עלייה. אנחנו נותנים מגורים לחודש הראשון, הליך הבירוקרטיה יכול להיות קשה ואנחנו עוזרים להם בכל מה שצריך, ועושים את זה בשקט".

ליווי צמוד.   זוהר בלום | צילום: אבי מועלם

"הכל שונה מרוסיה"

מי שהגיעה לארץ כעולה והפכה עד מהרה לעובדת במחלקת הקליטה היא אירנה דיקין. דיקין עלתה מרוסיה באוגוסט בשנה שעברה יחד עם בעלה ארטמי, והיא כבר דוברת עברית שוטפת. "אין לי ברירה, אם אני רוצה להתקדם בחיים אני צריכה ללמוד עברית וצריכה לדעת את השפה של המדינה, וזה מה שחשוב לכל העולים החדשים", היא אומרת.

בני הזוג דיקין הגיעו מהעיר מוסקבה. ארטמי הוא מהנדס, וכבר ביום הראשון בארץ הוא החל לעבוד בתחום עיסוקו. אירנה, שעסקה במשאבי אנוש, עבדה תקופה קצרה בתחום ואז החלה לעבוד בעיריית רחובות במחלקה לקליטה ועלייה כרכזת הצעירים.

"יש הרבה משפחות צעירות עם ילדים מברית המועצות ויש גם משפחות מארצות הברית, מדרום אמריקה ומאירופה", מסבירה דיקין. "אני מארגנת הרצאות על התרבות הישראלית ועל החיים בארץ, ועל כל הדברים החשובים שצריך לדעת ‑ איך עובד שוק התעסוקה, איך עובדות מערכות הפנסיה והחינוך, הכל שונה מרוסיה".

שונה באיזה אופן?

"לטובה. ברוסיה למשל אין חינוך מיוחד. כאן יש גם מגשרת לחינוך מיוחד ויש הרבה אופציות לחינוך המיוחד".

מה ידעת על העיר רחובות לפני שהגעת?

"ידעתי שזו עיר של תרבות ומדע, ובשבילי זה היה מאוד־מאוד חשוב. כשנסעתי לפה, לפני העלייה, הייתי ברחובות ועשיתי סיור בעיר והבנתי שאני מאוד אוהבת את האווירה ואת האנשים שאני רואה ברחוב. מה שגם היה לי חשוב זה שברחובות אין הרבה אנשים מרוסיה. היה לי חשוב כי רציתי לדבר רק עברית, רציתי לגור בסביבה עם כולם וברחובות יש אנשים מכל מקום. זו עיר מיוחדת. עכשיו אני מאוד שמחה לעבוד מול עולים חדשים שעולים לארץ ורוצים לגור פה, שמבינים שהעתיד של הילדים ושל צעירים יכול להיות ברחובות".

מה העצה הכי טובה שאת יכולה לתת לעולה חדש שנוחת עכשיו בעיר?

"ללמוד עברית. כולנו צעירים וכולם יודעים אנגלית אבל זה לא מספיק, אם אתם רוצים להתקדם ולהרגיש חלק מהמדינה, הכי חשוב ללמוד עברית".

"ליד תל אביב"

מי שמסכימה לגמרי עם העצה של דיקין היא אנסטסיה רודנקו, שבימים אלה לומדת באולפן בעיר. רודנקו עלתה ארצה לפני שנתיים מקייב שבאוקראינה עם בעלה ירוסלב ושתי בנותיהם דריה וקריסטינה.

"הגענו ישר לרחובות כי חיפשנו עיר ליד תל אביב, עיר שתהיה במרכז וקרובה לתעסוקה", היא מספרת.

הסיבה שמשפחת רודנקו עלתה ארצה היא מחשבה על עתיד הבנות הצעירות. ממש כשהגיעו לארץ חיפשה המשפחה תעסוקה לבנות ומצאה תחרות יופי שהתקיימה בארץ: Little Princess Israel 2018. דריה בת ה־11 זכתה במקום הראשון בתחרות והלכה לייצג את ישראל בתחרות Little Princess World 2018 שהתקיימה בטורקיה, וגם שם קטפה את המקום הראשון.

דריה רודנקו מתחרה (באדום) | צילום: מהאלבום המשפחתי

"בשביל הילדים יותר טוב כאן, יש כאן ביטחון. באוקראינה המצב היום לא טוב", אומרת אנסטסיה.

הבנות כבר לומדות בבית הספר ולמדו את השפה, ההורים באולפן וירוסלב כבר החל לעבוד בחברת הייטק במקצועו כמהנדס. "כרגע אני לא עובדת, אני לומדת עברית וזה הדבר הכי חשוב", אומרת אנסטסיה.

"עתיד בשביל הילדות"

אינגה ואלכסנדר צ'ופרין הגיעו לפני שלושה חודשים מגיאורגיה עם שתי בנותיהם הקטנות, וגם הם, כמו רוב העולים, עלו כי הם מבקשים לתת לילדיהם עתיד טוב יותר, ומלא באפשרויות.

"הייתי בתוכנית 'נעלה' כשהייתי נער", מספר אלכסנדר. "חזרתי לגיאורגיה ועכשיו חזרנו לכאן. ראיתי שבארץ שלנו אין עתיד בשביל הילדות וכאן יש הרבה דלתות פתוחות. הן יכולות ללמוד ובשבילנו החינוך הוא הכי חשוב".

מה ידעתם על העיר לפני שבאתם?

"לא הרבה. הגענו במסגרת התוכנית של 'תעבורה'. שכרנו דירה ברחובות וזו עיר יפה, לא גדולה כמו העיר שגדלתי בה, אבל אני אוהב את המקום. הצוות של משרד הקליטה מאוד עזר לנו. אני התחלתי מיד לעבוד כי המשפחה צריכה כסף ויש ילדים, אבל העצה הכי טובה שלי למי שמגיע זה אולפן, אולפן, אולפן. זה הדבר הכי חשוב, אם יש לכם קצת חסכונות לכו לאולפן קודם, כי בלי שפה לא יהיו אפשרויות עבודה טובות".