תושבים שמכרו לאחרונה את הנכס שלהם ברחובות גילו להפתעתם שכדי לקבל טופס ויתור על בעלות בדירה, עליהם לשלם היטלי שצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים). לטענתם, לא ברור להם מדוע עליהם לשלם, כאשר לא נשארו בשכונה שטחים לפיתוח. שניים מהם מתכוונים לעתור בנושא לבית המשפט. 

תבדקו שזה לא קורה לכם. רחובות ההולנדית | צילום: אבי מועלם

כחלק מההתייעלות של הרשויות, גם עיריית רחובות, כמו רשויות אחרות בארץ, חוקקה חוק עזר לשצ"פ שנועד לממן הקמת שצ"פים ברחבי העיר. החיוב הוא לתושבי אותו רובע, גם אם הם מתגוררים רחוק מהשצ"פ. כל תושב יכול לראות באתר האינטרנט של העירייה לאיזה רובע הוא שייך.

"מי שעשה את חוק העזר עשה את החישובים", מסביר עו"ד עדי מוסקוביץ שמתמחה בתחום ומייצג מספר לקוחות בנושא. "לפי ההיגיון בונים שכונה חדשה ומקימים גינות ופארקים שיש לממן אותם ממקור כלשהו. עד היום היו היטלי השבחה, והיום יש היטלי שצ"פ".

"לאן הולך הכסף?"

בשנים האחרונות קיבלו גופים מסחריים גדולים בעיר דרישות תשלום עבור שצ"פ, ובהם מכון ויצמן, 'הריבוע הכחול', 'בזק', בית חולים 'קפלן', 'תנובה' ועסקים באיזור פארק המדע. רבים מהם הגישו עתירות נגד ההיטל בטענה שמדובר בהליך מפלה.

"אמרו שאו שמחייבים את כל בעלי העסקים והתושבים, או אף אחד", מסביר עו"ד מוסקוביץ על הדיונים שנערכו בנושא בבית המשפט. 

בשלב זה החלו בעירייה לחייב גם אנשים פרטיים בעסקאות מכר. כפועל יוצא, כאשר אדם מתכוון למכור את הדירה שלו הוא מחויב בהיטל, גם אם כבר פיתחו את השטחים הציבוריים בשכונה שבה הוא גר. 

למה שאנשים ישלמו אם הפארק כבר פתוח? 

עו"ד מוסקוביץ: "מי שמוכר הוא בדרך החוצה, הוא רוצה אישור, והוא קיבל את מלוא הכסף על הדירה שלו. אומרים: תשלם 15 אלף על דירה של שני מיליון, והוא לא יעשה מהומה".

עו"ד מוסקוביץ | צילום: נאור שוורץ

לדברי עו"ד מוסקוביץ, רק אליו פנו עשרה תושבים כאלה, שמכרו ורכשו דירה בתוך העיר וחויבו עבור היטל השצ"פ בעת המכירה. שניים מהם מתכוונים להגיש עתירה לבית המשפט נגד המהלך. 

"בעירייה אומרים: 'יש חוק עזר, משרד הפנים אישר לנו את התעריפים, הם חוקיים ונקבעו על ידי משרד הפנים, עשינו מדגם'. אבל המדגם כולל את השצ"פים הקיימים, ואם הם כבר קיימים, לאן הכסף הולך? הציבור צריך לדעת על מה שקורה פה". 

עסקים גדולים עם כיסים עמוקים כבר קיבלו דרישות תשלום והם נמצאים בדיונים בבתי המשפט בעתירות שהגישו, אך האזרח הקטן שמקבל דרישת תשלום כשהוא רוצה למכור דירה, ניצב בפני שוקת שבורה.

לדברי עו"ד מוסקוביץ, אין התארגנות של אנשים, כי מדובר במקרים בודדים, ובכל זאת ישנה כאמור כוונה להגיש כוונה שתי תובענות בנושא. 

"הדבר הכי מעניין הוא שהעירייה, אם היא רוצה להמשיך לגבות, היא צריכה לגבות מכל התושבים, אז אחרי הבחירות כולם יקבלו את החיובים של 10,000 שקל? לא תהיה ברירה, גם מכון ויצמן רוצה לשלם במכר וגם קופת חולים 'כללית'. למה שהתושבים ישלמו רק במכר ולא בשוטף כמו הגופים הגדולים?". 

דודי קלצ'ה, המתגורר בשכונת רחובות ההולנדית, קיבל לאחרונה דרישת תשלום של היטלי שצ"פ בעת מכירה ושילם, אך הוא מתכוון לתבוע את כספו בחזרה. 

"אני לא מתכוון לשתוק על זה", אומר קלצ'ה. "באתי למכור את הבית, ולשם כך צריך אישור שאין חובות לעירייה. אמרו לי: 'לא, יש היטלי שצ"פ והיטלי השבחה'". 

שכונת רחובות ההולנדית נבנתה בשנת 2010 ונבנה בה פארק במרכז השכונה. כל המדרכות והגינות כבר נבנו ואין שטחי שצ"פ נוספים צפויים. אם לא די באבסורד של גביית השצ"פ בשכונה שכבר פותחה, קלצ'ה ורוכשת הדירה שלו היו המומים מתשובת נציגי העירייה כששאלו אם גם רוכשת הדירה, שמכרה דירה במקום אחר בשכונה, תחויב בשצ"פ. 

רחובות ההולנדית | צילום: אבי מועלם

"קניתי מדודי את הבית ובמקביל מכרתי דירה בהר הצופים בהולנדית", אומרת הקונה. "עורכת הדין שלנו סיפרה לנו בחודש ינואר או פברואר שיש עכשיו משהו חדש, היטלי שצ"פ. העירייה מוציאה אפס אגורות בהיטלים, אבל לוקחת שצ"פ. תבדקו שזה לא קורה לכם כשאתם מוכרים דירה". 

הקונה מוסיפה ומספרת על רגע הקנייה: "הגיע הרגע שהייתי צריכה למלא את הטפסים והגעתי למחלקת בעלים בעירייה, שם שאלה אותי עובדת המחלקה באיזו קומה אני גרה. אמרתי קומה שישית. היא שאלה אם במיני פנטהאוז או פנטהאוז. אמרתי לא, והיא אמרה שאני לא צריכה לשלם כי ההיטל הוא לקומת קרקע, למיני פנטהאוז ופנטהאוז. זו באמת הזיה, כשהבן אדם קנה את הבית, איך עשו מדרכות וכבישים וגנים?". 

"כל הקומות באמצע לא משלמים, מה זה שצ"פ? בן אדם שגר בקומה אמצעית לא משתמש בגינה הציבורית ובמדרכות?", שואל קלצ'ה. "לוקחים מבתים פרטיים, פנטהאוזים ודירות גן, חושבים שפה יש לאנשים כסף וזה סוג של הפרד ומשול". 

עו"ד אשר אילוביץ', ממשרד פריד־פרבר, הוא בא כוחה של העירייה בנושא ההיטלים והשצפ"ים. לדבריו, בעיר מבוצעים עשרות שצ"פים ואנשים משלמים על השצפ"ים ברובע שבו הם מתגוררים. "ברחובות ניתנו רק לאחרונה שני פסקי דין מרכזיים של בתי משפט מחוזיים בנושא חוקיות היטלי השצ"פ. שני שופטים שונים הכירו בחוקיות ההיטלים וקבעו שהעירייה מחייבת כדין. המפה פורסמה כדין והרבעים חולקו כדין", אומר עו"ד אילוביץ'. 

אנשים חושבים שהדרישה לתשלום היטל שצ"פ היא תשלום כפול עבור היטלי הפיתוח, האם זה כך? 

"לא משלמים היטל פעמיים, אם חייבו בהיטל - זה היטל אחר", הוא מסביר. לדבריו, היטלי פיתוח נועדים לביוב, תשתיות, כבישים וכדומה, בעוד שהיטלי שצ"פ מתייחסים לפארקים. 

למה לא מחייבים כל בית אב ברחובות? למה רק כשמגיעים למכור את הדירה?

"ברמה ההיפותטית היה צריך לשלוח לכולם באותו רובע, בכל פעם שהוקמו שצ"פים, במקום להתחיל לרדוף אחרי אנשים שיתלוננו 'איך נפלתם עלינו'. העירייה דוחה לתושבים את החיוב עד למימוש מכירת הנכס. השצפ"ים הוקמו בשנת 2012 או 2013 והיא באה לקראת התושבים, אז הם תובעים? שיהיה להם בהצלחה. בסופו של דבר צריך לשלם על השטחים האלה". 

אז למה אנשים תובעים? 

"לאנשים קשה לשלם, גם לא נעים לשלם ארנונה, אבל אלה היטלים". 

מעיריית רחובות נמסר בתגובה:

"מדובר בהיטל שנגבה על פי הוראות חוק העזר לרחובות (שטחים ציבוריים פתוחים) התשע"א-2011, חוק שאושר ע"י משרד הפנים ומשרד המשפטים, וזאת כפי שנעשה ברשויות מקומיות רבות אחרות.  

"יודגש כי אין חיוב כפול בגין היטל שצ"פ. התושבים ששילמו את היטל השצ"פ עשו זאת לאור העובדה כי היטל זה לא שולם בעבר בגין הנכס שלהם, ובעיקר לאור הקמת תשתיות חדשות ע"י העירייה, שמשרתות את המתגוררים בנכס העומד למכירה. ההיטלים ששולמו בעבר על ידם (אם בכלל שולמו), היו למימון עבודות פיתוח אחרות כגון סלילה ותיעול, ולא שצ"פ.

החיובים נגבים ללא כל אפליה, לכל סוגי הנכסים בעיר, והכל בהתאם להוראות חוק העזר העירוני שאינו פוטר כל נכס מתשלום היטל שצ"פ. הדבר עולה בקנה אחד גם עם הנחיות ספציפיות של משרד הפנים ומשרד המשפטים בנושא זה, כפי שניתנו לעיריית רחובות".