לפני ואחרי השינוי |צילום מסך עיריית רחובות   

שלטי החוצות המפרסמים שירותים שונים של העירייה, השתנו לאחרונה והפכו צבעוניים יותר. אין זה מקרה, שלפתע הופיעו בהם אנשים מכל הצבעים, אלא תוצאת מאבק בן שנתיים של קבוצת 'חיבור בין קהילות'.

הכל החל כששאול צהגון, מארגן קהילתי בארגון, נפגש עם שרה, תושבת העיר, ממוצא אתיופי. במפגש העלתה נושא שהטריד את בתה הקטנה, ששאלה: "אמא למה אף ילדה לא דומה לי בשלטים?". באותו רגע הבין שחייבת להיערך בדיקה מקיפה. "הגב שקיבלנו מנשיא המדינה, ראובן ריבלין שלקח על חסותו להתעסק בבעיית הייצוג בפרסום הניע אותנו לפעול במהירות", הוא אומר.

קבוצת 'חיבור בין קהילות' מטעם ארגון 'שותפות בקהילה', אכן ערכו בדיקה, ועקבו במשך שנה באופן מדויק אחר פרסומות, שלטי חוצות, פליירים וכתבות שיווק מבית עיריית רחובות והגופים מטעמה. בסופה הגיעו למסקנה שהגיוון בצבעי האנשים קיים ומורגש בכל תחומי הפרסום.

מאחר ורחובות היא אחת הערים המגוונות ביותר מבחינה עדתית ודתית, היה התימהון גדול יותר. "פרסומי העירייה והחברות העירוניות אינם משקפים את המגוון המדהים בעיר שלנו, ולרוב האנשים המופיעים בפרסומים הם בעלי חזות אשכנזית בלבד. כמעט ואין אנשים בעלי חזות מזרחית, בעלי חזות אתיופית, אנשים דתיים או אנשים עם מוגבלויות שמופיעים בפרסומים. ולכן, מתוך הבנה שפרסום, שיכלול גיוון מגדרי ומגזרי, יחזק את תחושת השייכות של התושבים לעיר ואת הלכידות החברתית בין הקהילות השונות, החלטנו לפעול", אמר צהגון.

תחילה שיתפו בתחושתיהם הקשות את חברת המועצה, יערה ספיר, בנושא. היא הבינה את משקל הבעיה והבטיחה לעקוב אחרי הנושא בקפידה. בהמשך פנו לראש העירייה, רחמים מלול, שהביע נכונות לטפל בנושא. "הסברנו לו שכהורים ותושבי העיר, חשוב לנו שילדי רחובות יקבלו מסר חינוכי ברור שהם יפים ושווים ונחשבים לאזרחים לא פחות טובים מאוכלוסיות אחרות", ממשיך צהגון. 

התברר שיש מי שהאזין להם, ובעקבות המחאה החברתית, שונו לאחרונה פרסומי העירייה. "כשיש על מה לפרגן אנחנו מפרגנים! נדהמנו לגלות עד כמה המדיניות שונתה במהרה. אפשר להיווכח בתמונות השיווק החדשות ולראות את המגוון המתבקש לעיר את העיר כמו שהיא היום-רב תרבותית ומגוונת!", מחייך צהגון.

חבריו למאבק, ד"ר שרמן רוזנפלד, עו"ד שרה מעודי, לימוד סוואן, וארגאו טסמה, מוסיפים: "אין שמחים מאתנו, שרחובות תמתג את עצמה כעיר של גיוון ורב-תרבותיות, שבה אנשים גרים בדו-קיום וחוגגים את השוני שבינינו, במקום לנסות להסתיר או לעוות את פניה האמתיות. נכון שפרסומות בעיר זה לא כל הסיפור, אבל זו בהחלט התחלה".