"כביש ללא אבא". צומת שילר. צילום: אבי מועלם

כל מי שעושה דרכו באופן קבוע בקטע הכביש החדש 411 שמחבר בין כביש 42 בסמוך לכפר עיינות, ובין כביש 40 סמוך לקיבוץ גבעת ברנר וצומת ביל"ו, שואל עצמו מדוע בקטע כביש זה יש כל כך הרבה תאונות.
רק בשבוע שעבר היו בכביש שתי תאונות קשות. באחת מהן, נהגת כבת 70 פגעה ברוכב אופנוע בסמוך לכפר גבירול ברחובות ופצעה אותו קשה בשעות הבוקר המוקדמות, ובמקרה אחר בשבוע שעבר שתי מכוניות התנגשו במהירות רבה בצומת המרומזר שבסמוך לקיבוץ גן שלמה (שילר), ובנס לא היו הרוגים.
כמעט בכל שבוע מתרחשת תאונה בקטע הכביש הקצר יחסית. קטע כביש זה נפתח לתנועה לפני כשנתיים, תוך ציפייה רבה של תושבי האזור שיהווה את הסוף לפקקים בשכונות של רחובות, שנאלצו לספוג את התנועה אל תוך ומחוץ לעיר בכדי להגיע לצומת ביל"ו, אך יחד עם פתיחת הכביש הצטברו עוד ועוד תאונות עם פצועים בינוני וקשה, ונשאלת השאלה מה קרה כאן? כיצד יש תאונות רבות כל כך בכביש חדש לגמרי?
כל מי שמבקש להגיע לאזור ביל"ו, גדרה, יישוביי הסביבה או לפנות שמאלה לרמלה, לוד והלאה לירושלים לשני הכיוונים, עושה דרכו בכביש זה בכל יום. בכל כיוון נסיעה ישנם שני נתיבים והמהירות המותרת היא 90 קמ"ש, אך רבים עוברים אותה, אולי משום שלא קיימות באזור מצלמות מהירות, ואולי משום שלא מתבצעת בו אכיפה מוגברת של משטרת התנועה, אך מה שבטוח, מכוניות נוסעות שם מהר.

"כשאני עומדת בצומת של שילר, גם אם מתחלף הרמזור ויש לי ירוק, אני חוששת לצאת. אני מסתכלת פעמיים לראות שאין לי איזה משוגע שממשיך לנסוע במהירות לתוך הצומת", אומרת מירב איתן, תושבת האזור. "אלה לא דברים שנאמרים בעלמא, אני רואה כל הזמן תאונות כאלה בדיוק שם. אנשים נוסעים מהר וגונבים רמזורים. חייבים לעשות משהו, זה כבר עלה לכל כך הרבה אנשים בבריאות".

"יש תאונות", אומר ראש המועצה האזורית גבעת ברנר, דורון שידלוב. "אני לא יכול לומר האם מדובר על כמות חורגת, אבל בהחלט יש תאונות".
שידלוב מציין שדווקא בכביש 40, בכניסה הצפונית למושב בית אלעזרי ובסיס תל נוף, יש תאונות רבות, והדבר מצריך רמזור, נושא שהוא מקדם מול משרד התחבורה מזה כמה שנים. "עכשיו פותחים שער צפוני בתל נוף, יפתחו תחנת רכבת, ואנשים באזור מאוד מודאגים. יהיו שם עומסי תנועה, ואני מקדם את נושא שיפור כל התשתיות של הכניסה הצפונית, ומקווה שיהיה שם רמזור".

"שיקום ארוך וקשה"

מי שנפגע באופן קשה מתאונה בכביש 411, הוא בנו של יוחנן רסניק, יוגב בן ה־24. לפני שלושה וחצי חודשים הוא רכב על אופנוע בכביש, בקטע שבין צומת אזור התעשייה ברחובות ובין הצומת המרומזר הראשון של גבעת ברנר, כאשר מכונית ובה נהגת עמדה לאורך הנתיב וחסמה אותו משום שביקשה לפנות שמאלה ממגרש הספורט שנמצא במקום.
"באיזה כביש מהיר נותנים לבצע פנייה שמאלה?", שואל השבוע רסניק. "יש אפשרות לפנייה שמאלה וימינה, וזו הבעיה, כי ברגע שנוסעים עם הרכב שמאלה חוסמים שני נתיבים. הוא נסע בכביש מהיר וניסה להתחמק ולא הצליח ופגע בה, וזו הבעיה, גם אם הוא הוריד מהירות ל־50 זה לא עזר. זה לא רכב שמנסה להתחמק, זה קיר שעוצר אותך מ־50 לאפס. במקרה של הבן שלי הראש שלו פגע ראשון במכונית, בקורה שבין הדלתות והקסדה, וכל העצמות בגולגולת נשברו".

יוגב נפגע אנושות, ולמעשה הוא שכב מת על הכביש כאשר אישה, רופאה במקצועה, עצרה במקום וביצעה בו פעולות החייאה עד שניידת מד"א הגיעה למקום. "הוא רק התחיל ללמוד באוניברסיטה. המקרה הזה עצר לו את החיים, גם למשפחה. אישתי יוצאת כל יום ב־05:00 בבוקר כדי להיות איתו, אני מסיים ב־19:00 בעבודה ומגיע להיות איתו. אם הוא מרגיש טוב אני חוזר הביתה, ואם לא, נשאר לישון. ככה אנחנו חיים כבר שלושה וחצי חודשים, וגם אם יקום, מה שמחכה לו זה שיקום ארוך וקשה. כלום לא יהיה כמו שהיה. הנהגת תקבל עונש כזה או אחר, החיים שלה ממשיכים. אצלנו זה נעצר, היא הרסה לו את החיים".

יוגב נמצא במצב של חוסר הכרה כבר שלושה חודשים, והוא עובר ניתוחים רבים בניסיון לשקמו.

עו"ד אורן אבלה, התמחה בתחום התעבורה ומתגורר באזור. לטענתו, הכביש בעייתי: "מי שלא מכיר אותו, נתקל במגוון רחב ולא סביר של נתונים שלא מחברים את הכביש - ממקום מואר למקום חשוך, כניסות פיראטיות וכיכרות שלא קשורות לכלום, ורמזורים. היו צריכים להוריד את הכל ולעשות כיכרות. בכביש קצר שנראה כמו כביש מהיר, יש הרבה רמזורים, וזה לא ברור כל כך לנהג. זה כביש שנראה כביש מהיר והוא בעצם כביש בין עירוני, ונהג לא מצפה שבכביש כזה רחב תהיה כיכר. הכיכר של כפר גבירול מסוכנת מאוד. אתה לא מבין איך אתה יוצא, יש תאורה ואין תאורה, אזור תעשייה וכניסה וגשר רכבת, ועיקול מטורף, כל הכביש הזה לא ברור".

מנהל אגף התשתיות לשעבר בעיריית רחובות, יהודה כפיר, מספר שלעיריית רחובות היו השגות בזמנו לגבי הכביש. לטענתו, אפילו היו כוונות שלא לאפשר את פתיחתו: "אנחנו דרשנו לעשות רמזור ליד מגרש הספורט, פחות בשביל המכוניות אלא יותר בשביל הולכי הרגל, נערים שמגיעים לשחק כדורגל והם לא משופעים בכלי רכב ואנחנו רוצים שיוכלו להגיע בכוחות עצמם".

לטענתו לא היו כוונת מצד 'נתיני ישראל' להקים רמזור במקום בשל העובדה שהתנועה בו לא הצדיקה זאת. עוד הוא טוען, כי הכביש אינו מצדיק נסיעה מהירה כל כך. "בקטע הזה נוסעים מהר, ואז כל תאונה שמתרחשת בגלל העיקולים הופכת להיות קטלנית". גם צומת שילר לטענתו נבנה בצורה שגויה. "יש מושג כזה, 'כביש ללא אבא'. הוא לא שייך לשום רשות מקומית. כששדרגו את הכביש זה נעשה בצורה לא סבירה, לא יכולים לחבר כביש כמו 411, שמאפשר נפח תנועה, לכביש כמו זה של שילר, זה לא בטיחותי".

ממשטרת ישראל נמסר: "עם כניסתו של ניצב דורון ידיד לתפקיד ראש אגף התנועה, גובשה מדיניות חדשה של הגברת אכיפה כנגד עבירות מסכנות חיים ובריונות בכביש. מדיניות זו מתורגמת לאכיפה ממוקדת וללא פשרות כנגד נהגים המבצעים עבירות תנועה בתחום האמור. מתחילת שנת 2017 ישנה עלייה של כ־50 אחוז באכיפה בכבישים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אגף התנועה מפעיל כוחות גלויים וסמויים במגוון מודלים על מנת למצות את הדין עם עברייני התנועה. במסגרת המאבק המתמשך בתאונות הדרכים, פותחו מודלים מקצועיים מבוססי מחקר, המתמקדים בצירים מועדים שבהם יש ריבוי של תאונות דרכים, וזאת לצורך הרתעה ושינוי תרבות הנהיגה. מבדיקה בקטע הכביש המדובר, עולה כי לא מוצבת בו מצלמת מהירות. יחד עם זאת, מדובר בפרויקט שבסופו אמורות להתפרס בכבישי הארץ 300 מצלמות. הפריסה הינה בכבישים עם מוקדי תאונות דרכים וכבישים מועדים".

מ'נתיבי ישראל' לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.

כביש 411, שמכונה "כביש חולדה", מחבר בין כביש 3 בצומת חולדה ובין כביש 42 ברחובות מערב. הוא נפתח לפני כשנתיים ואורכו כ־21 ק"מ.

ב'רשות הלאומית לבטיחות בדרכים' צוין כי קטע הכביש המדובר חדש, ואין אפשרות להוציא לגיו נתונים ספציפיים, אך ניתן היה להוציא את הנתונים על הכביש לכל אורכו, ומאלה ניתן ללמוד על מספר התאונות שהתרחשו לכל אורך 21 הק"מ, כאשר קטע הכביש המדובר מהווה 10.3 ק"מ מסך הכביש כולו.

בשנת 2016 התרחשו בכביש 22 תאונות, מתוכן אחת קטלנית ובה הרוג אחד, אחת קשה ובה שני פצועים קשה ועוד 20 תאונות ובהן 59 פצועים קל.

עד כה, בשנת 2017 נרשמו רק שתי תאונות על הכביש, אך רק בשבוע שעבר אירעו בכביש המדובר שתי תאונות.