צילום: הרצל יוסף "לא נוותר עד שהריסוס יורחק באופן משמעותי מבתינו", אומרים תושבים מנס ציונה, שטוענים שגם אחרי שהחלו להשתמש במלכודות הביולוגיות באיזור מגוריהם, עדיין ישנם שטחים גדולים בסמוך לבתיהם, שבהם הריסוס האווירי מורגש.

לפני כחודשיים יצאה בשורה מעיריית נס ציונה, על כך שהיקפי הריסוס האווירי בשכונות הגובלות בפרדסים ירדו בצורה משמעותית, לצד שימוש במלכודות ביולוגיות, אולם התושבים טוענים כי עוד חזון למועד. לדבריהם, הם עדיין מרגישים את חומרי הריסוס במרפסות בתיהם.

כזכור, המאבק נגד השימוש בריסוס האווירי נמשך מזה תקופה, וקבוצה גדולה של תושבים, בהובלתה של גלית אבינועם, היו שותפים לו. יחד עם העירייה ותחת הסיסמה "אף אחד לא ירסס את הילדים שלנו", הם החלו לחשוב על פתרונות ידידותיים יותר לסביבה וליישם אותם. אחד מהם היה שימוש במלכודות ביולוגיות ירוקות, שיחליפו את הריסוס האווירי שקוטל את הזבוב הים תיכוני, הפוגע קשות בגידולים החקלאיים, ובעיקר בפירות הדר.

לאור זעמם של התושבים, שטענו כי ילדיהם חוו תופעות של צריבות בעיניים ובעור, יצאה העירייה למהלך כולל, בשיתוף פעולה עם המכון להדברה ביולוגית, שבמסגרתו יעברו 400 דונם להדברה ביולוגית. אולם גם כעת, אחרי מסיבת העיתונאים והסיור שנעשה עם הגורמים השותפים לנושא, נראה כי בקרב התושבים ישנם רבים שדורשים צמצום נוסף בהיקפי השטחים שבהם יותר להדביר בריסוס אווירי. "נוצר מצב אבסורדי, שמצד אחד של הבית תלו מלכודות ביולוגיות, ובצד השני, 20 מטר ליד, המטוס ממשיך לרסס והמרחק מחדרי הילדים הוא ממש אפסי", מציינת איילת קולודיצקי, המתגוררת בשכונת 'טוסקנה - גבעת התור'.



לדבריה, גם בסיכום מול המכון להדברה ביולוגית, לא היה ברור מה הגבול העובר בין אותם שטחים הנהנים מהדברה ביולוגית, לבין אלה שלא. "בינתיים אנחנו ממשיכים לסבול, ובעיקר אנחנו לא יודעים מה היקף הנזק שזה גורם לילדים שלנו", היא אומרת.

גם דקלה פריאנט משכונת 'טירת שלום' מרגישה היטב את חומרי הריסוס המכוונים למטעים הנמצאים בסמיכות לביתה. "אמנם אין איזה מחקר שיכול להוכיח שריסוס אווירי פוגע בצורה מסוימת, אבל זה נראה לי תמוה שבמקום אחד יימצא הפתרון, ובמקום אחר, משום סיבה שאני יכולה לפחות להבחין בה, לא יהיה פתרון", אומרת פריאנט.

מנהל המכון להדברה ביולוגית, דורון טימר, מסר בתגובה: "קבענו כלל - כל מה שבמרחק של מתחת ל־150 מטר מהבתים, לא יהיה בו ריסוס. כלומר, הריסוס יהיה במרחק של לפחות 150 מטר מהבתים. זהו מרחק שפותר את הבעיה ויכול להסיר כל חשש של תושבים. חשוב לציין שגם חומרי הריסוס הקיימים לא מזיקים לאדם. הציבור צריך לדעת שלא ניתן לשווק פרי הדר מבלי שעבר טיפול בזבוב הים התיכון. חלופה נוספת שהתחלנו להפעיל היא שימוש במתקני קטילה שמושכים את הזבוב שנלכד בהם. המתקנים פעילים רק נגד זבוב מסוג זה. בשנה האחרונה חדר לארץ, ובעיקר לאזור המרכז, זבוב נוסף שגורם אף הוא נזק לחקלאות, ולכן אנחנו לא יכולים להוריד בצורה מוחלטת את הריסוס האווירי".