צילום: shutterstock בקרוב תשלמו יותר: עיריית רחובות נמצאת במגעים מתקדמים מול משרד האוצר ורשות המים להקמתו של תאגיד מים עירוני. "ההיגיון לא נותן לנו אפשרות אחרת, ורק עקשנות מיותרת הייתה מותירה את המצב על כנו", אומרים בעירייה.

אמנם זה עוד לא סגור וחתום בידי כל הגורמים הנוגעים בדבר, אולם כל הסימנים מראים כי בעוד חודשים ספורים יחלו עיריית רחובות ותושביה להתרגל לגוף עירוני נוסף שיחלוש על משאבי המים והביוב ברחבי העיר וייקח את הפיקוד על הנושא כולו.

רק לפני כשבועיים סבלו תושבי השכונות המערביות בנס ציונה מריחות הביוב שהוזרם לכיוונם מרחובות בשל בעיה במתקן השאיבה של העיר, אולם בזמן הקרוב נראה כי גם התשתיות הישנות, שלא הוחלפו במשך שנים, ישודרגו משמעותית כשייכנס תאגיד מים לפעולה.

למעשה, היה זה ראש העירייה רחמים מלול, שעמד על הרגליים האחוריות והתנגד בכל תוקף לכניסתו של תאגיד מים, שיגרום בכך להיפרדות העירייה מנכסי המים והביוב, ובעיקר מהתשלומים שהיו עד עתה חלק מתשלום הארנונה הדו חודשי. אלא שהמציאות שעומדת להשתנות בענייני תעריפי המים החל מה־1 לינואר 2016 בשל תקנות חדשות שהותקנו, בשל הגירעון בקופת העירייה, וכן בשל המענקים הנדיבים שהמדינה מעניקה לרשויות המצטרפות להסדר התאגיד, הובילה גם את מלול לחשב מסלול מחדש.

המחלוקת סביב כניסתו של תאגיד המים לעיר החלה כבר לפני שנים אחדות, כשמלול הצטרף להפגנה שהתקיימה מול משרדי רשות המים, ביחד עם ראשי רשויות אחרים. "אל תפחדו מאיומים. אני מוכן להיכנס לכלא ולא לאפשר לתאגידים להפוך את עסק המים לעסק כלכלי על חשבון התושבים שלי", אמר מלול בהפגנה.

מלול הבין כי הוא עובר על החוק, ובהתרסה כנגד משרד האוצר והרשויות הרחיק לכת בהתבטאויותיו, המשיך לעמוד על שלו והותיר על כנו את ההסדר הישן, לרווחת התושבים.

חוסר יעילות
חוק תאגידי המים נחקק בשנת 2001, אולם מאז הוא עבר כמה גלגולים ושינויים. עד היום הוקמו 55 תאגידים המשרתים 6.2 מיליון אזרחים ב־147 רשויות מקומיות. מטרתו העיקרית של החוק הייתה יצירת ממשק כספי סגור למשק המים, ובו כל שקל הנכנס מכיסו של הצרכן, מיועד לטיפול בתשתיות המים והביוב, ואינו מתגלגל בסופו של דבר לקופה הכללית של העירייה.

במשך השנים הצטברו תלונות מצד המערכת העירונית, בין היתר על חוסר היעילות של מנגנון תאגידי המים, שכמו כל גוף עירוני נדרש בבעלי תפקידים, כדוגמת מנכ"ל, יועץ משפטי, גזבר ורואה חשבון, שעלותם המצטברת עומדת על מאות אלפי שקלים בחודש.



כאמור, אל הביקורת הזו הצטרף מלול, אולם כבר בחודשים האחרונים נראה כי גם בעירייה החלו להבין שהכדאיות בהקמתו של תאגיד מים עולה על החסרונות שעליו הצביע ראש העירייה. הנתון ששינה את היוצרות בנושא היה בין היתר בתקנה שתחל מה־1 בינואר, לפיה תעריף של קוב מים ברשות שפועל בה תאגיד מים יושווה לתעריף של אותו קוב ברשות שבה לא פועל תאגיד. ההתייקרות הצפויה: בין 20 ל־40 אגורות לקוב. "בהסדר החדש תעריף של קוב מים יעלה יותר כסף, אבל מי שבסופו של דבר תיהנה מעליית המחירים היא המדינה ולא העירייה", מסביר חבר מועצת העיר המעורה בפרטים. "במצב כיום, תושבים שילמו לעירייה על תצרוכת המים, העירייה שילמה ל'מקורות' על כמות המים שהיא צורכת ממנה, וההפרש היה הולך למקומות אחרים כמו חינוך, רווחה או פנאי". לכן, טוען אותו גורם, אם לא יוקם בסופו של דבר תאגיד מים בעיר, התושבים ישלמו מחיר גבוה יותר (כמו של רשות שיש בה תאגיד - ג.ס), והעירייה תפסיד מכך כסף. "מהרגע שהמחיר ישתווה, כבר אין מה להילחם על זה, והעקשנות תעמוד לרועץ עבור כולם", אומר אותו חבר מועצה.

מענקים כספיים
יחד עם זאת, נראה כי מעבר למהלך המעשי של העלאת תעריפי המים והשוואתם בין רשויות הפועלות עם תאגיד לכאלה שלא, נמצאת גם 'סוכרייה' בדמותם של מענקים כספיים שהמדינה נותנת לרשויות המצטרפות להסדר החדש. המענק הכספי שעתיד להגיע ממשרד האוצר עשוי לסייע מאוד לעיריית רחובות, שבקופתה יש גירעון מצטבר של קרוב ל־20 מיליון שקל, ושלפני חודשים ספורים בלבד נאלצה לקחת הלוואה ממשרד הפנים. "תמוה מאוד שדווקא ראש עירייה שמתעקש במשך כל כך הרבה זמן על מה שקיים בהרבה ערים שמסביבו, דווקא עכשיו מתקפל", זעמו השבוע גורמים בסביבתו של מלול. "מה עם ה־18 אחוז מע"מ שהתושבים ישלמו במתכונתו החדשה של תשלום המים? הרי תאגיד שיוקם הוא חברה בע"מ, והמע"מ בסופו של דבר מתגלגל אל התושבים, צרכני המים".

לדברי חבר המועצה, אמנם ברור שעשרות מיליוני השקלים שהעירייה עתידה לקבל מהמדינה עבור מכירת נכסי המים שברשותה, הכוללים את התשתיות הקיימות ומתקנים נוספים, עשויה להניב לקופה הציבורית עוד עשרות מיליוני שקלים, אולם זו כבר שאלה של "פרשנות", כלשונו. "אם אין סיבה כלכלית שנהיה מחוץ לתאגי