צילום: אבי מועלם הם היו מחוברים כל כך חזק ביניהם. היה ברור שכפיר ייסע בעקבות אחיו, נסיעה ממנה כבר לא יחזור", אומר השבוע בעיניים דומעות איתן, אביו של כפיר שלומי ז"ל מרחובות. כפיר נהרג ביום רביעי שעבר במהלך נסיעת רכבת שעשה בהודו, בדרכו להיפגש עם אחיו הבכור עומר, איתו תכנן לטייל ולעבור ביחד את המסע הרוחני אותו החל בארץ.

כבר הורדתם את האפליקציה של mynet?

בית העלמין בשכונת מרמורק ברחובות היה השבוע צר מלהכיל את מאות האנשים שליוו את כפיר, בן הזקונים למשפחת שלומי, שנפל ביום רביעי שעבר אל מותו מרכבת בה נסע מהתחנה במומבאי שבהודו, בדרכו לגואה שבדרום המדינה.

גם היום, למעלה משבוע מאז ההודעה המרה שהגיעה לבית המשפחה, אשר בישרה על מותו של הבן הצעיר, לא ידועות עדיין נסיבות המקרה שהובילו לנפילתו הקטלנית מהרכבת. "זה ממש לא משנה לי איך זה קרה. כפיר לא פחד מהמוות, הוא תמיד אמר: 'בסופו של דבר אנחנו מתמזגים עם משהו גדול מאיתנו'", מוסיף האב ומעיד במשהו על ההילה הרוחנית שאפפה את בנו במהלך חצי השנה האחרונה, אותה ביקש להעצים דרך המסע במזרח.

בעוד מושגים כמו 'היטהרות', 'צ'אקרות' ו'ויפאסנה' הפכו לחלק בלתי נפרד מעולמו הרוחני החדש של שלומי בן ה־23, נראה כי להבדיל מצעירים אחרים המשתחררים מהצבא ושואלים את עצמם 'מה עכשיו?', לכפיר היה הרבה יותר ברור מה הוא רוצה לעשות. "תמיד הוא דיבר על עולם העסקים שהוא הולך 'לטרוף'. זה מה שהוא רצה, להיות 'טייקון', ואני, כאביו, נתתי לו את ברכת הדרך", אומר האב איתן.

"התפכחות רוחנית"
התבגרותו של כפיר הנער, ש"לא ממש אהב את הלימודים", כלשונו של האב, הייתה דומה למסלול של כל נער העובר בין בית ספר תיכון, שירות צבאי, עבודות מזדמנות, טיול גדול ובעיקר חלומות ענקיים. כפיר חלם על רעיונות גדולים בחיבור בין עולם המחשבים לעולם העסקים כבר בגיל תיכון. כשחבריו היו עסוקים בספורט ובילויים, הוא חשב על פיתוח אתרי אינטרנט.

עם הקריאה לשירות הצבאי, עשה כפיר כל מאמץ ללכת אחר אחיו, ששירת בחטיבת גולני. למרות שהיה לו פרופיל 64, שמנע ממנו להיכנס לחטיבה, הוא ניסה לזייף מסמכים רפואיים על מנת להתקבל אליה בכל זאת. "זה כנראה לא ממש הצליח", אומר האב.

כפיר החל להתגלגל בין תפקידי עורף שונים, כשאת מרבית שירותו עשה בפיקוד העורף בנס ציונה - קל"ב שלא מרצונו. "הייתה לו אכזבה גדולה מהצבא. הוא חזר כל יום הביתה, ותמיד הוא היה אומר לי שהוא לא ממצה את עצמו כמו שהוא חלם", אומר האב.

עם סיום השירות הצבאי, המאכזב מבחינתו, נראה היה כי כפיר ביקש להוכיח את עצמו, הפעם תחת מספר יוזמות שהתרוצצו בראשו, אותן מימש בעיקר דרך פיתוח אתרי אינטרנט. הרעב להצלחה והיצירתיות שאפיינה אותו, הצליחו להפוך את האכזבה לאופטימיות. הוא זכה לפרגון ממשפחתו וחבריו הקרובים, שליוו אותו במשך כל תקופות חייו.



במקביל, האב והבן הבכור עומר, החלו במסע רוחני שבתחילה לא ממש השפיע על כפיר. "היינו עוסקים במדיטציות, התחלנו לשאול את עצמנו כל מיני שאלות. כפיר היה יושב איתנו לפעמים ובעיקר מקשיב, עד שיום אחד זה 'תפס' אותו. הוא שיתף אותי בזה", מספר האב.

מה הוא אמר לך?
"הוא שיתף אותי בגישה החדשה שלו לחיים. זה היה נראה שיורד לו האסימון, ואני קלטתי את זה כשיום אחד הוא סיפר לי על דוח חנייה שקיבל. ברגע הראשון הוא סיפר לי על הכעס, ומייד אחרי זה הוא אמר לי: 'אבא, הכעס הזה לא ראוי'. פה הבנתי שהוא נמצא בתהליך של התפכחות רוחנית".

החוויות הרוחניות שהלכו וקיבלו נפח רב יותר בחייו של שלומי התעצמו אף יותר לאחר שצפה בתוכנית טלוויזיה אשר בה נחשף לדמותו של ריי מאור, המעביר סדנאות והרצאות על אורח חיים 'פראני' (חיים ללא צורך במזון). "ראינו את התוכנית ביחד והעיניים של כפיר הבריקו. הבנתי שמעכשיו החיים שלו הולכים להשתנות. הוא אפילו לא אמר לי שהוא נכנס לתוך זה, כשלאחר כמה ימים הוא סיפר לי שהחל בתהליך שכולל צום של שבועיים. רק לשתות מבלי להכניס דבר לפה".

מה הרגשת ביחס לזה?
"לא קיבלתי את זה, חששתי מאוד. אמרתי לו: 'אולי אתה צריך לקבל איזו הדרכה מקצועית'. אבל הוא היה מאוד בטוח בעצמו".

את המסע הרוחני החל כפיר לפני כחצי שנה. הוריו הבחינו שהוא יורד במשקל באופן עקבי. "התחלתי לקבל את זה", אומר האב. "ראיתי שכל המסע הזה מאוד סוחף אותו, הוא הרגיש טוב עם עצמו. לא אחד כזה שאולי מחשיבים אותו כתמהוני, כי כפיר היה בחור עם רגליים על הקרקע, מאוד יודע מה קורה איתו ולאן הוא שואף להגיע".

וכך, כשהוא נכנס לדמותו החדשה, כמי שמזוהה יותר ויותר עם הטבע, החל שלומי לצאת לטיולים בחורשות ובשדות שבסביבת ביתו. "כששאלתי אותו אם הוא בטוח בשינוי שהוא עובר, הוא תמיד היה מסתכל לי בעיניים ואומר: 'אבא, צריך להסיר את כל הפחדים, כי הם אלה