דוח הכספים של 'המרכז האקדמי' פרס לשנת 2012, המתאר את ההתנהלות הכספית וההכנסות וההוצאות של המוסד, חושף בין היתר נתונים בנוגע לשכר הבכירים והוצאות הפירסום הגדולות, שנבעו בין היתר מנסיון להחדיר את המרכז לתודעה בתחילת דרכו. ההוצאות כשרות, שכן מדובר במוסד פרטי, אך מסתבר כי המכללה, המוגדרת כעמותה ומכוח זאת פועלת לטובת הציבור ואינה למטרות רווח, לא מחזיקה באישור לניהול תקין מטעם רשם העמותות. בנוסף, לפי המרכז להשכלה גבוהה (המל"ג) רק לשלושה מתוך שמונה המסלולים המוצעים לסטודנטים כיום יש אישור להענקת תואר.

דוח השכר מגלה: משתלם לעבוד בעירייה
הצטרפו ל"ידיעות השפלה" בפייסבוק

סטודנט מן היישוב ב'מרכז האקדמי פרס' ברחובות ישלם עבור מסלול לימודי תואר ראשון, שאורכו שלוש שנים, כ־100 אלף שקל בממוצע. שיאן השכר במרכז האקדמי פרס - נשיא המרכז רון שפירא - מרוויח קרוב ל־150 אלף שקל בחודש, ובסכום דומה לזה אפשר לממן כמעט שני תארים.

נתח ההוצאות הגדול ביותר של המכללה לגוף חיצוני הוא לשירותי פרסום ויחסי ציבור. בשנת 2012 בלבד הוציא המרכז סכום של למעלה מ־8 מיליון שקל על פרסום, שלושה מיליון וחצי מתוכם הופנו ישירות לחברה חיצונית המספקת שירותי פרסום ויחסי ציבור.

אין אישור לכל תואר
כ־25 אלף שקל לשנה. זה הסכום שנדרש כמעט כל סטודנט מן המניין לשלם עבור תואר ראשון במרכז האקדמי פרס. "זו מכללה פרטית, קל יותר להתקבל, ואפשר להגיע לתואר בלי תנאי הקבלה הקשוחים של אוניברסיטה", מסביר עמית, תלמיד שנה ב' למינהל עסקים במרכז. "ברור ששכר הלימוד יהיה יקר, אבל זה די מרתיח לגלות שמי שנמצא בהנהלה מרוויח כאלה סכומי עתק על הגב שלי".

כאמור, הדוח הכספי של המרכז האקדמי פרס מפרט את חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר במרכז. בסדר יורד: נשיא המרכז, רון שפירא, הוא מקבל השכר הגבוה ביותר עם 1,737,717 שקל בשנה (כמעט 150 אלף שקל בחודש). סגן נשיא ומנהלת כספים, עפרה אלול, הרוויחה 1,723,379 שקל. אחריה ניצב דיקאן הפקולטה למשפטים, פרופ' אשר מעוז, שהרוויח 801,245 שקל לשנה. מנהלת הכספים, נלי מלכובסקי, הרוויחה 652,922 שקל לשנה והרקטור, ראובן חורש, הרוויח 475,637 שקל לשנה. האחרון היה היחיד שמשכורתו צנחה בין שנת 2011 ו־2012 בכמעט 75 אלף שקל לשנה. משכורות האחרים (לא כולל דיקאן הפקולטה למשפטים שנכנס לתפקידו ב־2012) רק עלו. סך משכורותיהם של הבכירים הסתכם ב־5,390,900 שקל לשנה.



בהמשך מפרט הדוח את הוצאות המרכז לאותה שנה. כאמור, נתח תקציב גדול במיוחד הופנה ליחסי ציבור. לצורך ההשוואה, המכללה הוציאה 28,996,358 שקל על מסלולי הלימוד לתואר ראשון ושני גם יחד. כמעט שליש מהסכום, 8,181,751 שקל, הוקדש לפרסום, כאשר נותני השירות העיקרייים למכללה ב־2012 היו חברה לשירותי אסטרטגיה שיווקית, פרסום ויחסי ציבור שעלותה למכללה 3,439,985 שקל.

הוצאות נוספות של הנהלת המרכז לשנת 2012 כללו שירותי תקשורת בסך 113,909 שקל, כיבוד, אירוח, מתנות וקנסות בסך 46,078 שקל, וסכום צנוע של 9,818 שקלים עבור דמי חבר וספרות מקצועית.

מחזור ההכנסות של המכללה לשנת 2012 התחלק ל־43,979,425 שקל שהגיעו משכר הלימוד של תלמידי התואר הראשון והמכינות, ו־11,043,667 שקל משכר הלימוד של תלמידי התואר השני. סך המלגות שהוענקו לסטודנטים גדל, ובשנת 2012 הוענקו מלגות בסך של 6,005,074 שקל, לעומת 3,652,416 שקל שהוענקו ב־2011.

נתון מעניין נוסף שחושף הדוח הוא שבשנת 2012 הוגשו כנגד המכללה כמה תביעות משפטיות על ידי עובדים לשעבר שדרשו תשלום בגין הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורין או פגיעה במוניטין, וסכום התביעות הכולל הסתכם בסך של 865 אלף שקל.

זכותה של מכללה פרטית להרוויח ולגבות כל סכום שתבחר ושהסטודנטים יהיו מוכנים לשלם, אך חובתה להבטיח לסטודנטים מינהל תקין ושקוף ומסלול לימודים איכותי שבסופו יקבלו את התואר הנכסף. בדיקה מול המרכז להשכלה גבוהה מעלה, כי למרבית מסלולי הלימוד במרכז אין עדיין אישור להענקת תואר. הסטטוס הרשמי של רוב המסלולים, ביניהם פסיכולוגיה חינוכית, ניהול מערכות בריאות, משפטים, מדעי התזונה, חשבונאות ועוד, הוא 'אישור, פרסום והרשמת סטודנטים' - מעמד שאינו מבטיח לסטודנט שנרשם היום כי בבוא העת המסלול יקבל את האישור המיוחל, ויזכה אותו בתואר המוסמך שמובטח לו בעת הרישום. אין כאן דבר שאינו חוקי. מרבית המכללות הפרטיות הלכו בדרך זו לפני שקיבלו הכרה רשמית ויכולת הסמכה לתואר, אך ראוי שמי שחותם על צ'ק של 25 אלף שקל לשנה, יידע את הפרט הזה.

"שכר משקף הצלחה"
רשם העמותות, האמון על נושא המינהל התקין מפנה בנושא לאתר האינטרנט "גיידסטאר ישראל", שמטרתו שקיפות ציבורית בהתנהלות העמותות בישראל. האתר עובד בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים. מאגר המידע של האתר