בסלון אצל השכנה: אם חשבתם שהבית שלכם לא מסודר, חכו שתראו את הבית הזה ברחובות: שקיות פלסטיק מלאות בגדים, ארגזים עם עגבניות, בצלים, תפוזים, תפוחים, עיתונים, סכו"ם, מצרכים שונים, כריות בשלל צבעים, בגדים וחפצים מכל הבא ליד, שגודשים את כל החדרים ומגיעים כמעט עד לתקרה. ברוכים הבאים לביתה של שרה (שם בדוי), בת 48. מתברר שדירת ארבעה חדרים יכולה, אם רוצים, להפוך למחסן עצום.

בואו להצטרף לעמוד הפייסבוק של "ידיעות השפלה"

שרה היא אחת משלושת מיליוני האנשים בעולם הסובלים מהתופעה הנדירה, שזכתה לשם "אגרנות" (ראה טור) וגורמת להם להתמכר לאיסוף חפצים. היא רווקה, כרגע לא עובדת, ומתלוננת על בעיות בלב. מחלת האספנות שלה, היא נזכרת, צברה תאוצה לאחר מותה של אמה לפני כעשור.



היא ואחותה התגוררו יחד בבית ברחוב, אבל לאט לאט, ככל שהצטמצם שטח המגורים הפנוי, החלו החיכוכים ביניהן להתגבר. האחות עזבה לבסוף את הבית ושרה נשארה לבדה בדירה, אותה החלה למלא מכל הבא ליד במרץ. חדר־חדר, תחילה בחדרי השינה ואחר כך במטבח, הלכו וגדלו ערימות "פריטי האספנות" עד לתקרה.

"כשהבית שלה היה מלא עד אפס מקום היא עברה לחצר המשותפת על הדשא", מספר אחד השכנים. "היו שם שקיות של זבל. היא נהגה להביא עגלה מלאת שקיות עם דברים שהיא אוספת מכל מיני מקומות ופשוט לשפוך הכל בחצר. השכנים לא רצו להתעמת איתה כי היא הייתה צועקת עליהם ודי חששו ממנה. לפעמים היא הייתה מגיעה הביתה ולא מצליחה להיכנס בגלל חוסר מקום, או שלא היה לה נעים, אז היא הייתה נרדמת בחדר המדרגות. זה לא היה מחזה נעים".

על רקע המחאה החברתית ומצוקת המקום הפנוי בביתה, עזבה שרה את הדירה והקימה לעצמה אוהל גדול בגן המייסדים, ליד האוהלים של מחוסרי הדיור. שם היא נמצאת גם היום, אשה נאה, נראית נקייה ולבושה כמו כל אחד אחר ברחוב. בכל מקרה, המעבר לאוהל לא עזר לה לרפא את מחלת האספנות, וגם שם מסתמנות ערימות חפצים שונים. "את רואה", היא אומרת בהתנצלות באמצע הראיון, "אני ממיינת את העיתונים".

בינתיים, ניצלו השכנים את היעדרותה והתלוננו בעירייה על המפגע התברואתי בלב הבניין ועל שלל "האורחים" מעולם החי שפשטו על הבית: ג'וקים, תולעים ועכברים. "אנחנו חיים בסרט אימה שלא נגמר", אומר שכן. "נחילי הג'וקים מלווים אותנו. אתה עולה במדרגות ורואה 60 ג'וקים רצים אחריך, אני לא מגזים", אומר דייר נוסף.

העירייה פנתה לפסיכיאטר המחוזי ושרה נבדקה בשירותי בריאות הנפש, משם שוחררה עם דיאגנוזה, לפיה אינה לוקה בנפשה ואין סיבה לאשפזה בכפייה. השבוע הוגש לבית משפט השלום ברחובות כתב אישום נגד שרה, בגין עבירה על חוק הניקיון והפיכת הבית למפגע תברואתי. המשמעות היא ככל הנראה קנס וצו פינוי לחפצים.

שרה עצמה לא שמעה על כתב האישום עד לפנייתנו. רק כששאלנו אותה מה היא מתכוונת לעשות בנידון, פנתה לעיריית רחובות. לפי גורמים בעירייה, האספנית התבצרה בבניין וסירבה ללכת, עד שהזמינו לה אמבולנס כשהחזיקה בלבה וצעקה שהעירייה גורמת לה לכאבי לב.

למה את פשוט לא מפנה את הדברים?
"אני מנסה. יש לי שם דברים יקרים אני צריכה לבדוק מה יש בכל שקית. דווקא עכשיו כשהתחלתי להוריד שני שקים, רוצים להוציא אותי. למה דווקא עכשיו באים עם האישום הזה?".

עד שתתפני את נשארת פה, באוהל?
"כן, כאן באוהל. לא ייקחו לי את הבית, נכון? זה בית שאמא שלי נתנה לי בירושה. יש לי מחלת אספנות, מה אני אעשה? צריך לעזור לי", היא אומרת בבכי.

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות רחובות"