מי יממן את הרב האתיופי? ממשיכה המחלוקת בין משרד לשירותי דת ועיריית נס ציונה על רקע סוגיית מינוי רב לבני העדה האתיופית. במכתב ששיגר ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, למנכ"ל המשרד לשירותי דת, אביגדור אוחנה, כתב כי אין צורך במינוי רב לעדה, וטען כי המינוי מיותר ופוליטי שמבוצע על גב משלם המיסים.

"תקצוב המשרה נעשה מתקציב מיוחד של קליטת עלייה ולא מתקציבה השוטף של המועצה הדתית. לכן גם אין מקום לתרעומת בעניין זה, הואיל ואין העמסה תקציבית נוספת על המועצה הדתית, ולפיכך גם לא על הרשות המקומית", כתב אוחנה לראש העיר. על כך השיב האחרון כי "לא חשוב מי המממן, בשבילי זה כספי ציבור ולא חשוב מניין הם באים".

סוגיית מינוי רב לבני העדה עלתה על הפרק כבר בפברואר 2009, אז אישר מנכ"ל המשרד לשירותי דת, אביגדור אוחנה את המינוי, על מנת שהרב ישרת גם את יוצאי אתיופיה המתגוררים בראשל"צ. באוקטובר השנה פורסם מכרז לבחירת רב ולאחריו פנו רבני העיר, שאול אחרק ואברהם צוריאל וכן שבו עצמו במכתב לשר לשירותי דת, יעקב מרגי, שבו הם הביעו את התנגדותם להליך.

בישיבת מועצת העיר האחרונה אמר שבו: "הנושא הוא פוליטי, הם רוצים שהרב שיתמנה יביא להם קולות בקלפי ולא ניתן לזה יד. אם נתחיל עם הפרדות, לא נגמור עם זה. אם היה מדובר בצרכים אמיתיים, היינו מאשרים". כאשר אחד הנוכחים העיר שייתכן ולבני העדה יש צרכים ייחודיים, אמר שבו כי: "מה הרב יעשה פה חוץ מזה שהוא ייקח אותם פעם בארבע שנים להצביע לש"ס? אני לא חייב לשר מרגי ולא לש"ס, אני חייב לנס ציונה".

במכתב התשובה ששלח אוחנה ב- 23 בנובמבר הוא כתב כי על פי המידע שהוצג ובניגוד לתיאורם, עולה כי בני העדה האתיופית שמונה כ- 2,000 איש, אינם מפוזרים בין שכונות העיר, אלא מרוכזים בשלוש שכונות בלבד. עוד הוא אמר כי "אין לדמות את התהליך המכרזי לבחירת רב אתיופי, לתהליך מינוי רב עיר או רב שכונה. עריכת המכרז הינה בתחום סמכותה של המועצה הדתית, וכל ניסיון להתערב ולהשפיע על החלטת הוועדה – פסול".

לבסוף הביע פליאה על ההתנגדות למינוי הרב. "אבקש להביע פליאתי הרבה על מכתבכם. התרעומת בעניין זה גרמה ל'הרמת גבות' מצד כל מי שהיה מעורב בעניין וממש לא ברור על מה יצא קצפכם. בכל מקום אחר התקבל הנושא בברכה. גם הנימוקים שהעלתם במכתבכם אינם נימוקים קרדינאליים המצדיקים את הפגיעה בקהילה האתיופית בעיר".

בתגובה כתב שבו לשר כי "לא קיבלתי מענה על נחיצותו של רב במשרה מלאה, שאמור לתת שירותים ל-700 עולים חדשים. התפלאתי גם מדוע אינך ממנה רב לעדות נוספות כמו מרוקאים, פולנים, רוסים ועוד. לא חשוב מי המממן, בשבילי אלו כספי ציבור, זה כספי ציבור ולא חשוב מניין הם באים. בהתייחס לסעיף 8 במכתבך, נכון וטוב שהרמתם גבה כאשר המינוי הוא מינוי שמטיל ספק בנחיצותו, כי מינוי זה, יש בו ניחוח של מעורבות פוליטית".

נציג העדה האתיופית בעיר, יוסי מנגיסטו: "לא ירדנו מהעניין ויש כבר מועמדים שמחכים לתשובה. אנחנו עומדים על דעתינו שצריך רב. כל ההשוואות לקהילות האחרות לא במקומן. אין קהילה שאין לה רב ובית כנסת משלה. העדה האתיופית היא היחידה שאין לה. ההשוואות טובות על הנייר, לסתימת פיות.

"הצורך ברב דובר השפה הוא ממשי. מי שהפך את הנושא משירות לקהילה שמשלמת מיסים, לנושא פוליטי זה העירייה והרבנות. האמירות שהרב יביא קולות לקלפי, הן לא במקומן. הקהילה האתיופית זה לא עדר כבשים. הזלזול וההתנשאות לא יעזרו וחבל שמגיעים לפסים אישיים ולא מקצועיים. לא נוותר גם אם נצטרך להפגין".