רוצים רב משלהם: יוצאי אתיופיה המתגוררים בנס ציונה מוחים כנגד התנגדותם של שני רבני העיר וראש העירייה לבחירת רב לבני העדה. המשרד לשירותי דת אישר תקן לרב עבור יוצאי אתיופיה, כאשר הכוונה היא שהוא ייתן שירות גם ליוצאי אתיופיה המתגוררים בראשל"צ.

סוגיית מינוי רב לבני העדה עלתה על הפרק כבר בפברואר 2009, אז שלח מנכ"ל המשרד לשירותי דת, אביגדור אוחנה מכתב לראש המועצה הדתית בעיר, עופר עוזי, שהוסמך כנציג יוצאי אתיופיה במועצה. אוחנה כתב שוועדה שמונתה לגיבוש המלצות בדבר שירותי הדת לאוכלוסייה האתיופית, אישרה בפברואר 2009 תקן לרב אתיופי בעיר. כמו כן נקבע שרב זה ייתן שירות גם לבני העדה תושבי ראשל"צ.

באוקטובר השנה פרסמה המועצה הדתית מכרז לבחירת רב. לאחר מכן פנו רבני העיר, שאול אחרק ואברהם צוריאל וכן ראש העירייה, יוסי שבו במכתב לשר לשירותי דת יעקב מרגי, שבו הם הביעו את התנגדותם להליך וציינו שהדבר נעשה שלא בידיעתם וללא שיתופם. "לא ברור כלל וכלל התואר 'רב עדה' והכשירויות הנדרשות לו. לא מצאנו בכל דבר חקיקה או נוהל, כמו גם הליך ה'מכרז' שהתפרסם, אשר גם הוא על פניו נטול כל מקור חוקי שהוא".

ראש העירייה שבו ושני רבני העיר ציינו כי "העובדה כי אותו רב ייתן שירותים לתושבי ראשל"צ ודאי מגדילה את התמיהה מדוע על המועצה הדתית בנס ציונה לשאת בנטל שירותי הדת לראשל"צ, הגדולה ממנה פי כמה וכמה".

ראש העירייה והרבנים הוסיפו במכתבם: "הננו רואים בחומרה רבה נקיטת ההליך, אשר בא למנות אישיות רוחנית ציבורית, אשר אף נושאת תואר 'רב', ללא שיתוף העירייה ורבני העיר, ובהליך אשר אינו מבוסס על כל הוראת חוק או נוהל. זאת במיוחד נוכח העובדה כי בהליך של בחירת רבני עיר ורבני שכונות קיימת נציגות מטעם הרבנות והעירייה. לדעתנו הקהילה האתיופית מעורה בכל האוכלוסייה על עדותיה, ומקבלת שירותים חברתיים כמו גם שירותי דת ככל הנחוץ לה מאת הרבנות המקומית והעירייה".

התגובה של ראש העירייה ושני רבני העיר קוממה את יוסי מנגסטו, תושב העיר מזה 24 שנה ופעיל בעדה: "השירות קיים בערים אחרות בארץ. בני העדה זכאים לכך שתהיה אישיות תורנית שתדבר בשפתם ותוציא אותם מהבתים לבתי הכנסת. הפעם אנחנו לא מתכוונים לוותר. נלחם עד שימונה רב. בנס ציונה יש יותר מ-300 משפחות ממוצא אתיופי והן לא מקבלות שירותי דת הולמים. מגיע לאוכלוסייה שמישהו ינחה אותה בשפת האם שלה".

"זה קצת רחוק מהמציאות כיוון שכבר כך האוכלוסייה האתיופית מרוכזת בשלוש שכונות עיקריות, שהן כמעט על טהרת יוצאי אתיופיה. לכן האמירה שזה יגרום לפילוג היא מס שפתיים. למה לא לחזק אותם איפה שהם נמצאים, בתקווה שבטווח הארוך הדור הצעיר יוכל להשתלב בתוך החברה? על איזה אינטגרציה מדברים פה? אני שואל כמה בני נוער משולבים בתנועות נוער או בלהקה העירונית?".

מה בכוונתכם לעשות?
"מדובר בהנחיה של משרד הדתות ואם היא לא תבוצע נתחיל בגיוס של בני הישיבות והרבנים שלומדים בכל מיני מוסדות תורניים ונפגין מול העירייה. דיברתי עם כמה ישיבות והייתה היענות".

את תגובת הרב צוריאל לא ניתן היה להשיג. הרב אחרק הסביר את עמדתו: "ישנם שני רבנים ראשיים ויש ראש עירייה. כשרוצים למנות רב צריכים להתייעץ עם בעלי התפקידים וככה זה מקובל. אנחנו תמהים על המהלך ומרגישים שנתנו לנו בעיטה. הם מקבלים את כל השירותים כמו כולם. יש בעיר שני רבנים שנמצאים כאן 40 שנה ואנחנו נותנים שירות. הם לא מקופחים בשום דבר. מותר לנו להגיד שזה מיותר".

יש קושי עם זה שהרבנים לא דוברים את השפה.
"זאת הבעיה, לדבר אמהרית? הם כבר מדברים עברית, כמה פעמים נפגשנו איתם והם מדברים עברית. כמו שדוברי השפה הרוסית ובני עדות אחרות השתלבו, גם הם משתלבים. אנחנו חושבים שזה מיותר וזה מנציח פיצולים. אין עניין לייחד את האתיופים, אנחנו מנסים ליצור אחדות. אנחנו לא מתנגדים למינוי רב, אלא רק מביעים את דעתנו. בסופו של דבר מי שקובע הוא זה שיחליט".