איבדו כל רסן: בערב ראש השנה, בעיצומן של ההכנות לחג, הגיעו פקחים למכלאה של משפחת דגן שבקריית עקרון ולקחו להם את הסוסה האהובה של בני המשפחה – מיקה. "הם לקחו את הסוסה בברוטליות, בלי להודיע ובזמן שמתקיים הליך משפטי. לא יכלו לחכות עד שיהיה פסק דין? הם גרמו לנו עוגמת נפש שאי אפשר לתאר במילים וגם פגעו בסוסה ברגל ובאזור האגן", אומרת יעל דגן.

רוני דגן, הבעלים של הסוסה, מספר שבנוסף לכך שלקחו את הסוסה שאותה הוא מגדל כבר חמש שנים, כמו את אמה לפניה, המועצה דורשת ממנו סכום של 812 שקל עבור הפינוי. "אפילו עבור אמבולנס לא דורשים כל כך הרבה כסף. גם לקחו לנו את הסוסה, בלי להודיע ובזמן שמתקיים הליך משפטי, וגם רוצים שנשלם עבור ההובלה. זו חוצפה שאין כדוגמתה. הרצחת וגם ירשת?".

סיפורה של הסוסה מיקה התחיל בעקבות סכסוך של דגן עם קרוב משפחתו, שמגדל בעצמו תרנגולות במתחם. הוא התלונן במועצה שהסוסה מפריעה לו, והמועצה דרשה מדגן לפנות את הסוסה מהשטח באמתלה שהיא מהווה מפגע סביבתי. לדברי דגן, הובטח לו במועצה שאם יהיה פינוי יודיעו לו על כך קודם לכן.

חלפו חודשים וכל ניסיונות המשפחה לפתור את הבעיה עם המועצה עלו בתוהו, עד שנמסר להם שיש החלטת מועצה להוציא מהיישוב את כל המפגעים. "המפגע" הראשון שבו טיפלה המועצה היה מיקה. בחודש יוני קיבלה משפחת דגן בקשה לפינוי הסוסה ועם מכתב זה פנה רוני דגן לעורך דין והגיש צו מניעה לבית משפט השלום ברחובות. "נתנו לנו ארכה של חודש והופנינו לבית משפט מינהלי, שהמליץ להגיע להסדר עם מועצת קריית עקרון". דגן לא הסתפק בכך והגיש ערעור לבית המשפט העליון. עוד לפני שהגיע מועד פסק הדין, פינתה המועצה את הסוסה.

"הייתי בהלם", משחזר דגן, "חבר התקשר אלי ואמר שגונבים לי את הסוסה והורסים את המכלאה. עזבתי מיד את העבודה וטסתי לשם. הם לא הודיעו לי כלום, פשוט באו עם טרקטור והרסו את המכלאה. בלי קשר, התייחסו למיקה בברוטליות. היא סוסה עדינה ולא רגילה לקרונות, והיא לא רצתה לעלות. הכניסו אותה לקרון תוך הפעלת כוח. השכן הודיע לי שהיא בכתה והשתוללה בזמן שהם הרסו את המכלאה".

בעקבות הפינוי הועברה מיקה לפנסיון במושב גני יוחנן. לדברי דגן, שבועיים לאחר מכן הגיעו הפקחים למכלאה של גני יוחנן, בלי להודיע, וצילמו את מיקה. "אני לא מבינה", אומרת יעל דגן, "מה, הם עוקבים אחרי? מה הם רוצים ממני ומהסוסה? באיזה זכות הם נכנסים למקום פרטי? פניתי לצער בעלי חיים והתלוננתי על כל ההתנהגות של המועצה במקרה שלנו".

מהמועצה המקומית קרית עקרון נמסר: "זה חודשים רבים מבקשת המועצה ממשפחת דגן לסלק את הסוסה, מאחר שאין היתר לאחזקתה. הדבר מהווה מפגע המקנה למועצה את הסמכות להורות לסלקו מתחום שיפוטה. פעם אחר פעם הורתה המועצה למשפחת דגן לסלק את המפגע ופעם אחר פעם ניאותה המועצה לדחות את המועד. לבסוף הודענו למשפחה כי ככל שלא יסולק המפגע עד ה־30/6, תעשה המועצה שימוש בסמכותה, תסלק את המפגע ותשית על המשפחה את העלויות הכרוכות בכך.

"לאחר פניית דגן לבית משפט השלום ברחובות בבקשה למתן צו מניעה זמני ולאחר שנדחתה בקשתו, ניאותה המועצה להאריך את המועד לסילוק המפגע עד ה-4/8.
"דגן הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שדחה את בקשתו. סילוק המפגע נעשה בחלוף חודשים רבים שבמהלכם התבקש דגן לפנות את המפגע ולא עשה כן. סילוק המפגע נעשה רק לאחר קבלת החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים ורק לאחר שהתברר שבית המשפט העליון דחה את בקשתו.

"באשר לתשלום, לא יעלה על הדעת כי כספי הציבור ישמשו לסילוק מפגע. על יוצר המפגע לשאת בעלויות הכרוכות בכך והדבר מעוגן בהוראות הדין".