מקווה של מים סוערים: מי שהגיע לישיבת המועצה האחרונה שהתקיימה בשבוע שעבר ברחובות, לא יכול היה להישאר אדיש למאבק שעלה מדרגה בין דתיים לבין חילונים בעיר. בצד אחד של הלובי בבניין העירייה עמדו תושבים דתיים והתפללו, ובצד השני תושבים חילונים שצעקו לעברם: "לא יהיה מקווה, על גופתנו יהיה מקווה". "ההתנהגות הזו מזכירה לי משטרים אפלים", אמרה מישהי. "את השואה ואת הפוגרומים", השיב מישהו אחר.

"אני חושב שראש העירייה רחמים מלול עושה טעות. חרדי לא היה צריך להיכנס לנישה הזאת", אומר יו"ר קדימה ברחובות, אילן לייבוביץ'.

"המיקרוקוסמוס הרחובותי יכול להתפוצץ ותהיה לנו מלחמת דת. אפשר למצוא מקום אחר למקווה, שלא יהיה כמו אצבע בעין או עצם בגרון לתושבים החילונים. אני, למשל, לא חושב אפילו לפתוח קיוסק שיעבוד בשבת בשכונת קרעטשניף, כי אני מכבד אותם".

האישור הסופי שניתן לפני כשבועיים בוועדת רישוי ובנייה לבניית המקווה בשדרות חן, הוציא את החילונים משלוותם ואדישותם. כברת דרך ארוכה עברה על המתנגדים למקווה, מאז גילו לפני כחצי שנה, לגמרי במקרה, כי בחדרי חדרים נרקמת לה תוכנית לבניית כולל ומקווה מתחת לחלונות בתיהם. מרגע זה ואילך הרוחות בשכונה סוערות. המאבק הציבורי החל סמוך לבחירות לראשות עיריית רחובות בנובמבר 2009. התושבים נפגשו עם כל המועמדים, הפגינו, אספו חתימות, שיגרו מכתבים לכל הגורמים בעירייה, פנו לעיתונות וניסו בכל דרך לבטל את רוע הגזירה.

השבוע קיבלו המתנגדים להקמת המקווה אישור ממשטרת רחובות להפגנה המונית, ולאחריה הם רצו להיכנס למועצת העיר כדי להביע את מחאתם. אלא שאפילו הזדמנות כזו לא ניתנה להם. מאבטחים, שוטרים ופקחים קיבלו את פניהם ולא אפשרו להם להיכנס לישיבת המועצה, למרות שעל פי פקודת העיריות, ישיבות המועצה פתוחות לציבור בתנאי שהמשתתפים שומרים על הסדר הציבורי.

ליבוביץ': "סגירת המועצה היא פחדנות להתעמת עם התושבים וצעד חסר תקדים ומנוגד לחוק, כי לפי פקודת העיריות ישיבות מועצת העיר פתוחות לציבור הרחב, חד וחלק. זו התנהגות של סתימת פיות. גם ראש העירייה מבין שמשהו לא בסדר במהלך הזה".

יו"ר מטה המאבק נגד הקמת המקווה, אורי בן צבי, שהוביל בעבר מאבק נגד ניסיון השתלטות חרדית בדרום העיר, סבור שהחילונים ניצבים כעת באותו צומת של מלחמת דת שהם הובילו לפני עשור בדיוק. במאבק דאז הדתיים פעלו לסגירת בית הקולנוע בשבת, הפגינו בתפילות, קראו לעבר תושבים חילונים 'גויים' ו'שאבס' והחילונים עמדו על הרגליים האחוריות והצליחו במאבק.

"החילונים מתגייסים בהמוניהם ומוכנים לצאת לפעילות אקטיבית בכל עת ובכל שעה. מבחינתי, אווירה זו היא אור ירוק לצאת למאבק נגד התחרדות העיר", אומר בן צבי. הוא מדגיש שהוא לא נגד דתיים אלא בעד שמירת הסטטוס קוו, שיכול להישמר רק אם המקווה יעבור למקום אחר. בן צבי הביע במועצת העיר את עמדת התושבים שלא הורשו להיכנס.

חברי המועצה חנניה וינברגר ואמיר ירון הציעו מקום חלופי להקמת המקווה, אבל בינתיים ההחלטה להקים את המקווה עומדת על כנה. שבי בן ארויה, תושב השכונה השייך לזרם הדתי המעוניין בהקמת המקווה: "אנחנו רואים את עצמנו זכאים לשירותי דת ובין היתר מקווה. בכל חלקי העיר יש מקוואות ולתושבי צפון העיר אין. הקרוב ביותר נמצא במרחק הליכה של שני קילומטר מבית הכנסת ברחוב השופטים, ליד מגרש מכבי.

"בכל העיר יש מקוואות שקרובים לציבור הדתי. למה הציבור שלנו צריך ללכת ברגל כל כך רחוק? כדי לקבל תקציב מהמדינה, המקווה צריך להיות במרחק של שני קילומטר לפחות. קריטריון זה תואם לבקשת הדתיים. יש הנחיה עירונית שליד כל בית כנסת ייבנה מקווה קטן. רק כדי לסבר את האוזן, באזור יש ארבעה בתי כנסת של הזרם הציוני דתי, כולם יוצאי צבא, כיפות סרוגות. הם אמרו שפוחדים מכך שהשכונה תתחרד. מי שהתחרד עבר לאזור אחר, אז גם הטענה הזאת לא רלוונטית".

מעיריית רחובות נמסר כי "אין בכוונתנו להתייחס לפעילות מפלגתית פוליטית או להכפשות שונות, וכי העירייה תמשיך לשרת את כלל האוכלוסיות בעיר".

באשר לסילוק התושבים ממועצת העיר, אמרה הדוברת, כרמלה קופר: "על פי החלטת גורמי הביטחון והמשטרה, לא אושר קיום הפגנה בתוך אולם המליאה. נציגי התושבים השתתפו בישיבת המועצה, הסדר הציבורי נשמר והישיבה התקיימה כסדרה. בסיום הישיבה, ואף על פי שהנושא לא היה על סדר יומה של המועצה, ניתנה לנציג התושבים זכות הדיבור, והוא הציג את עמדתם בפני חברי המועצה".