חסרי אונים: "אני עומדת ליד המדרגות חסרת אונים, וצריכה לבקש שיבואו להרים אותי. אני מתביישת. בכל זאת, אני כבר לא ילדה צעירה ואני שוקלת, כמו שאת רואה, לא מעט בלי עין הרע. אני מרגישה נזקקת ומסכנה. מה בסך הכל אני רוצה? להתפלל. זו לא בקשה מוגזמת מדי, אני חושבת".

המונולוג הכאוב הזה שייך לר' (השם המלא שמור במערכת), אישה שומרת מצוות, ש?לפני חמש שנים נפצעה בתאונת דרכים. מאז שהפכה לנכה היא שרויה בבדידות איומה. במשך 30 שנה נהגה להגיע מדי שבוע לתפילות באחד מבתי הכנסת ברחובות, לעלות במדרגות עד הכניסה ומשם לעלות לעזרת הנשים שבקומה השנייה. שם בילתה בשמחות, בשבתות ובימי חול.

"במקום כזה חייבים להתקין מעלית. את יודעת כמה מדרגות יש שם? 25. נשברתי. אני מתפללת בבית וגם הוריי, שהם אנשים מבוגרים, מתפללים בבית, כי אין להם כוח לעלות את כל המדרגות". בבית הכנסת היפה והמפואר, ששוקם לפני כמה שנים בתמיכת ראש העירייה לשעבר שוקי פורר, שנמנה עם מתפלליו, אין מעלית. אבל לא רק — גם אין בו שירותים לנכים.

140 בתי כנסת פועלים ברחובות, רובם אינם נגישים לנכים ואין בהם שירותים לנכים, בניגוד לחוק — וציבור שלם, דתיים וחילונים כאחד, נפגע. העירייה אמורה לאכוף את החוק ולכפות על בתי הכנסת נגישות לנכים, וזאת לפי חוק הנגישות וחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחוק תקנות התכנון והבנייה. לפי החוק, בית כנסת חדש שנבנה אחרי התאריך 1.8.2009 חייב להיות נגיש לנכים. אשר לבתי כנסת קיימים, הנגשתם צריכה להסתיים עד 2011. אשרי המאמין.

בבית הכנסת הגדול, הראשון שהוקם במושבה רחובות לפני כ־100 שנה, מתקיימים אירועים עירוניים מרכזיים, בהם אירוח העצרת המרכזית ביום העצמאות. אבל גם אירועים פרטיים מתקיימים בו, דוגמת בריתות, שבתות חתן ותפילות בעת אבל. "לא ייתכן שבית הכנסת הגדול והמרכזי של העיר יוזנח בצורה כזאת", אומר גבאי בית הכנסת, נתן הויכרך. "ציבור גדול של נכים פשוט לא יוצא מהבית ומתנתק בבת אחת מההרגלים החברתיים ומוצא עצמו מבודד מחוסר ברירה. אני לא מדבר על מבוגרים שהתפללו שם כל חייהם ועל אמהות לילדים ולתינוקות".

"אני דור רביעי ברחובות", מוסיף הויכרך ומסביר שזה שלוש שנים הוא מנהל ללא הועיל דיאלוג עם גורמים בעיריית רחובות, בניסיון לקבל תקציבים עבור בניית מעלית ולהנגיש את בית הכנסת הגדול לציבור הנכים. בית הכנסת נמצא על שטח עירוני והחלוקה התקציבית היא בין העירייה, האחראית לחלק החיצוני של המבנה, לבין בית הכנסת, האחראי לחלק הפנימי, לתכולתו ולאחזקתו.

"לא רצו אפילו להיפגש איתי", הוא אומר. "פשוט לא היה עם מי לדבר. רק השבוע התקשרו אליי ואישרו פגישה. מי יודע, אולי סוף סוף תהיה לנו כאן מעלית אחרי ארבעה דורות שלא הייתה. בשנה שעברה לא התקיימו חגיגות העצמאות ברחובות, ואלפי אנשים דתיים וחילונים באו לכאן כמו בכל שנה. בשבילי יום העצמאות זה תמיד חג מיוחד בבית הכנסת, מאז שהייתי ילד".

מהנדס העירייה, ישראל בן ישראל: "עיריית רחובות החלה בתוכנית להנגשת כל מבני הציבור בעיר וערכה לפני כשנה יום עיון עירוני על הנושא, שמטרתו להעלות את המודעות להנגשה לנכים מבחינה פיסית וחברתית. פעולות ההנגשה נכללות גם בתוכנית המתאר שמוביל ראש העירייה. תוכנית הנגשה עירונית מבוצעת בהדרגה לפי היכולת הכלכלית. עד היום הונגשו תחנות היסעים, מרכזים קהילתיים ומוסדות חינוך.

"מינהל ההנדסה יזם הכנת סקר נגישות לכלל המרחב הציבורי הפתוח והבנוי, במסגרת הסקר שיוכן ייקבע תהליך להנגשתם של בתי הכנסת העירוניים לפי מיקומם ולפי ציבור המתפללים. הממצאים יוכנו גם לבתי כנסת אחרים, והעלויות יחולו עליהם".

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות רחובות".