אור בקצה האפילה: עאלק נבילה (62) מרמלה נכנסת בצעדים מהססים למספרת פ.ל.א (פאה לכל אישה) בבית החולים 'קפלן'. לראשה כובע ולצווארה מכשיר, שבאמצעותו היא יכולה לדבר. נבילה מלווה בבתה ראנייה, לשתיים מבט של כאב ופחד בעיניים. את נבילה מקבל בחיוך לבבי הספר אלי בן־זיקרי.

הוא מכיר את הצעדים החוששים, את המבטים המבוהלים, את המבע שאומר ייאוש. "אני כבר לא נבהל מזה", הוא אומר, "מאות נשים ששערן נשר עקב טיפולי הכימותרפיה עוברות תחת ידיי, וכולן מצליחות למצוא נחמה אחרי עשר דקות של שיחה, ואחרי שהן מודדות את הפאה".

נבילה מתיישבת על הכיסא. היא מסירה את הכובע וכך נגלה מעט השיער שנותר על ראשה, אחרי שני טיפולי כימותרפיה. המראה משווה לפניה ארשת חשופה. "אני לא מרגישה בנוח בלי שיער", היא אומרת, "גם ככה להתמודד עם המחלה זאת משימה לא פשוטה. זאת מלחמה על החיים, ובתוך המלחמה נכנסת גם בעיית השיער, שאולי יכולה להיראות כעניין פשוט וקל, אבל זה ממש לא ככה. השיער הוא חלק מהאישיות של הבן האדם, הוא נותן את האור והכוח, וכשהוא נעלם, אתה לא רק מרגיש חולה אלא גם נראה חולה. כאילו יש עליך תווית של אדם מסכן".


מספר חינם נשים שתורמות שיער. אלי דהאן

בן־זיקרי שומע בסבלנות את דבריה של נבילה. ברגישות של אדם שהיה שם, הוא משתף אותה בסיפור חייו ומציע לה בעדינות לגלח את מעט השיער שנותר על ראשה, כדי שתרגיש נוח יותר. היא מתייעצת עם בתה, שמזילה דמעות, ולבסוף השתיים מחליטות שזה הדבר הנכון לעשות.

בזמן שהמכונה משמיעה את רעשי התספורת, דממה דקה חותכת את האוויר. כולם מרוכזים במכשיר הקטן שהופך את ראשה של נבילה לקירח לגמרי. אותה זה דווקא מצחיק, "אני דומה ככה לאחי", היא אומרת, ומצליחה להוציא צחוק משחרר מכל הנוכחים.

נבילה ובתה מודדות פאות, הן מתלבטות בין הצבעים, ולבסוף, כשמוצאות אחת שמתאימה לראשה, הן מרגישות טוב יותר. "זה החזיר לה את הצבע לפנים", אומרת הבת ומוסיפה, "וגם לי".

כמו נבילה, מדי יום חמישי מגיעות לבית החולים 'קפלן' עשרות נשים, שנאלצות להיפרד משערן כדי להתאים לעצמן פאות, שייראו כשערן הטבעי. הפאות ניתנות להן בחינם, וכך גם הטיפול בהן. יש שבאות רק לגלח את השיער, יש המבקשות להסתפר, ויש גם כאלה שתורמות את שערן לטובת ייצור פאות.

בימי ראשון ורביעי נמצא בן־זיקרי בבית חולים 'בילינסון', במספרה הראשונה שפתח לפני ארבע שנים. מאז עברו בה תחת ידיו כ־4,000 נשים. לפני חודשים ספורים פתח, בסיוע בית החולים, את המספרה ב'קפלן', לאחר שהוצף בבקשות מצד נשות אזור השפלה.

מבחינת בן־זיקרי, הנתינה לנשים המתמודדות עם מחלת הסרטן היא הרבה יותר משליחות: "הייתי בסיפור הזה, אני עדיין בתוכו, והכוח שאני מקבל מהן מעמיד אותי כל בוקר על הרגליים".

ברחוב ההסתדרות בחולון עומד הספר אלי דהאן מעל ראשי נשים שהחליטו לתרום את שערן לפאות. אלי התחבר לעמותה לפני כשנה, כששמע על פועלו של בן־זיקרי. "מאוד ריגשה אותי הידיעה שבתוך העשייה היומיומית שלנו ניתן להושיט יד לעזרה", הוא אומר, "חשוב לי שנשים יידעו, שאפשר להסתפר פה בחינם תמורת תרומת השיער. לנשים רבות יש שיער ארוך, בריא וטוב, שאותו הן יכולות לתרום. מניסיוני הרב בעבודה עם נשים, אני יודע שבשביל אישה, לתרום שיער זה כמו לתרום איבר.

"לשמחתי, מתברר שהן מרגישות נהדר אחרי התספורת. לא מזמן סיפרתי בבית חולים 'קפלן' משפחה שלמה שהגיעה מהדרום כדי לתרום שיער ודם. אלה אנשים מיוחדים עם מודעות חברתית גדולה. הם מבינים שלפעמים שיער הוא שיער, אבל לפעמים הוא חיים".

ערב התרמה
ב־7 במרץ, יום האישה הבינלאומי, יתקיים ערב התרמה בהיכל התרבות בפתח תקווה. כל התרומות שיתקבלו בערב זה הן קודש לטובת ייצור פאות. עלות פאה ממוצעת משיער טבעי נעה בין 3,000־8,000 שקל. נכון להיום מתקיימת עמותת פ.ל.א מתרומות.

עוד מבקשת העמותה לגייס ספרים, שמוכנים לספר במספרותיהם או בבתי החולים 'קפלן' ו'בילינסון' בהתנדבות, וכן נשים שמוכנות לתרום את שערן או לעזור לטפל בראשיהן של החולות. המעוניינים לתרום לעמותת פ.ל.א: בנק המזרחי, סניף 65, חשבון 471806 (לכל תורם תישלח קבלה מסודרת מטעם העמותה).

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע במקומוני ידיעות השפלה.