תביעת פיצויים: נ', בן 53, העובד כמתדלק בתחנת הדלק בשכונת שעריים ברחובות לא העלה על דעתו כי מקום עבודתו יכול להיות כה מסוכן. במהלך חודש פברואר 2005 בשעה 1:15 לפנות בוקר, כשעבד לבדו בתחנת הדלק, התגנבו אליו מאחור אלמונים שהחלו להכותו במוט ברזל. הם היכו אותו בראשו, בפניו ובעורפו, חטפו ממנו את נרתיק הכסף שנשא על גופו ונמלטו מן המקום.

נוירולוגים ורופאים מומחים שבדקו את הנשדד קבעו כי נגרמה לו חבלה קשה בראשו המתבטאת בשבר בגולגולת וחדירת חלקי עצם לתוכה. בעקבות החבלה נפגעה ראייתו ונרשמה ירידה ביכולת השמיעה והתנועה שלו. בנוסף הוא סובל מאובדן זיכרון שגורם לו למפח נפש כבד: הוא אינו זוכר את מספר הטלפון בביתו, את עובדת היותו סב לנכדה, במה הוא עוסק ואפילו אינו זוכר מאיזו מדינה עלה ארצה. התובע סובל מהתקפים אפילפטיים ומפרכוסים והוא זקוק להשגחה צמודה כיוון שאינו יכול לבצע בעצמו פעולות יומיומיות בסיסיות.

מאז המקרה הוא מתקשה לשלוט על עצביו בשל הפגיעה בראשו. מאז התאונה לא שב האיש לעבודתו ונקבעה לו נכות לצמיתות של 100 אחוז, זאת בהמלצת מומחים והמוסד לביטוח לאומי. בכתב התביעה, המסתכמת בכשמונה מיליון שקל שהגיש נ' באמצעות עורך דינו דותן לינדנברג, נטען כי תחנת הדלק בבעלות פ.מ. אנרגיה בע"מ לא נקטה באמצעי זהירות סבירים לשמירת ביטחון עובדיה מפני מעשי תקיפה ושוד.

לטענתו החברה הותירה אותו לעבוד לגמרי לבדו, למרות שידוע כי מעשי תקיפה ושוד בתחנות דלק אינם מעשה חריג באופיו. עוד נטען בכתב התביעה כי החברה התרשלה לכאורה בכך שלא סיפקה לתובע אמצעי הגנה אישיים או הדרכה נאותה על מנת שיגן על עצמו מפני מעשי תקיפה ושוד במהלך העבודה בתחנת הדלק.

בכתב ההגנה טענו פ.מ. אנרגיה בע"מ מרחובות, המתפעלות תחנות דלק, וחברת הביטוח הראל, כי לא יכלו לצפות את האירוע. לכן לא מדובר ברשלנות והן ביקשו לדחות את התביעה על הסף. הן מכחישות את הטענות הרפואיות ומבקשות מהתובע להיבדק אצל מומחה מטעמן. לטענתן, המתדלק אחראי לאירוע השוד כי חשף עצמו לסיכונים מיותרים, כגון היותו לא ערני, וכי לא עשה מאומה בכדי למנעו.הנתבעות טענו כי מאחר ומדובר בתאונת עבודה על המוסד לביטוח לאומי לכסות את מלוא ההוצאות.