זו פעם ראשונה אחרי הבחירות, ובכלל בשנים האחרונות, שראש עיריית רחובות, רחמים מלול, מסכים לומר דברים, אולי משום שהתעסוקה, המסחר והתפתחות העיר הם בראש מעייניו, אך אולי גם משום שבתקופת הבחירות נטען לגביו שהוא לא מתכנן את העיר נכון מבחינת תעסוקה ומסחר.

כעת הוא מסביר לראשונה בדיוק מה צפוי לקרות בעיר ואומר: "ראש עירייה, בין אם יכהן עוד עשר שנים ובין אם עוד שנה, צריך לתכנן עיר כדי שהבאים אחריו יפתחו את המגירה וימצאו תוכניות מוכנות".

עיר המדע תעבור מהפכה. רחמים מלול | צילום: אבי מועלם

מרכז העיר ‑ המטרו

התוכנית למתיחת הפנים של מרכז העיר תחיל בין היתר עירוב שימושים בגן המייסדים. הגן, איזור רחוב הרצל והשוק העירוני מיושנים וזקוקים לרענון, ועל כך אין ויכוח. בהקשר זה, שיחה בין מלול והצוות המקצועי בעירייה שהתקיימה לפני חודש, העלתה אפשרות חדשה.

"התברר לנו שיש לעירייה שטחים והיא יכולה לנצל אותם לטובתה מבחינה כלכלית, וכמובן לטובת פיתוחה של העיר ופיתוחו של המרכז העירוני הזה", אומר מלול. "מסתבר שאת השטח הזה אפשר לתכנן בצורה כזו שהוא יכלול עירוב שימושים. עירוב שימושים היום זו הסיסמה שמובילה בהרבה רשויות מקומיות, ובכלל בתכנון עירוני, עם אפשרות לשלב מגורים עם מסחר ועם שטחי ציבור".

כעת תכנון האיזור יצא לתחרות אדריכלים, כאשר הכוונה היא לשדרג את גן המייסדים, ליצור חניון תת־קרקעי עם כמה מאות מקומות חניה ולבנות מבני תעסוקה ומשרדים. "זאת השקעה גדולה מאוד, זה לטווח של כמה שנים, אבל צריכים לראות את התכנון הכולל של כל האיזור הזה", אומר מלול.

בחזונו מבקש מלול לראות אנשים מגיעים מרחוב הרצל לאורך המדרחוב של השוק עד לקניון, כשלאורך הדרך בתי קפה ומסעדות. "זה החלום", הוא אומר, "אבל הוא לא מתגשם כי הם לא עוברים", אומר מלול על סוחרי השוק. לדבריו, כמו שהגשים את החלום במתחם ראשית המושבה של הרחובות בנימין ויעקב, כך היה רוצה להגשים את חזונו במרכז העיר.

רחוב הרצל העתידי | הדמיה: עירית ודרור אדריכלים

על רחוב הרצל הוא מסביר שאט־אט הוא עובר מהפכה. "הבעיה ברחוב הרצל שהתושבים לא מודעים אליה היא שהתב"ע שתקפה היום מאפשרת לבנות רק במתחמים שלמים. לא יכול לבוא בעל חלקה אחת ולהגיש תוכנית, כי אז התב"ע אומרת לו: אתה לא יכול לבנות פה אצלך בלי לעשות פה תכנון על כל הבניין, ובגלל ריבוי בעלים קשה להגיע להסכמות".

יש תוכנית כלשהי לרחוב הרצל?

"היה לנו חלום כזה וזה עמד לצאת לפועל בתוכנית המפורסמת של ה־BRT", הוא אומר. "תוכנית לנתיב תחבורה ציבורית שנמתח מצומת ביל"ו דרך רחוב הרצל והלאה לנס ציונה וראשון לציון. במסגרת הפרויקט, הממשלה היתה צריכה להשקיע ברחוב הרצל 250 מיליון שקל בתשתיות, תאורה, ריהוט רחוב, שבילי אופניים וריצופים, ועבדנו על התוכניות שנים ואנחנו הראשונים שהסכמנו, אבל זה נתקע והממשלה ביטלה את זה. היום הממשלה הולכת על המטרו, שיתחיל ברחובות, אבל זו תוכנית של שנים וזה עוד חזון רחוק".

עוד הוא מציין, כי העירייה מעודדת כל בנייה ברחוב הרצל תוך דרישה לשילוב של משרדים, "הקומה למטה צריכה להיות חזית מסחרית. זה מחיה את הרחוב", הוא אומר.

פארק הורוביץ

את פארק הורוביץ שואפים בעירייה לקדם לפארק הייטק. "הוא הוקם לסוג תעשייה שבין פארק הייטק לבין פארק התעשיות ה'מלוכלכות' של רכטמן", אומר מלול. "הוצאנו שם תיקון לתב"ע שאוסר על הקמת תעשייה מלוכלכת, כי התחלנו לקבל בקשות להקמת מוסכים ואמרנו: עד כאן. זה יכול להרוס את התדמית של המקום".

בפארק הורוביץ, הנמצא בתהליכי בנייה, וממוקם בין השכונות קריית משה ורחובות ההולנדית, הוקמה מכללת פרס וכיום ישנה בו תב"ע לבניית 700 יחידות של מעונות סטודנטים. "פארק הורוביץ לא הוקם כאיזור למעונות סטודנטים או למכללה", הוא אומר. "נקודת המבט שלנו היתה שהסטודנטים יחיו את המקום, כאשר עוגני המסחר שבו ישמשו כמקומות הבילוי. כמו שקרה בפארק המדע, יהיה בפארק הורוביץ, וכך המקום יחיה בין בשעות היום ובין בשעות הערב".

השינויים המהותיים שנעשים בפארק הורוביץ הם הגדלת אחוזי הבנייה לדונם, דבר שמתרחש בימים אלה, והסכם הגג של פינוי־בינוי קריית משה, שבזכותו תוקם תחנת רכבת נוספת בעיר, בפארק עצמו. "זה חלום שמתגשם אט־אט", הוא אומר.

איזור התעשייה רכטמן

איזור התעשייה רכטמן נמצא בשולי שכונת קריית משה, בה מתוכננת כאמור תוכנית פינוי־בינוי שתקופת ההתנגדויות שלה תסתיים בחודש הבא והיא תיכנס לתוקף.

במסגרת התוכנית, שהועברה דרך הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור) דאגה העירייה שאיזור התעשייה רכטמן יזכה לשינוי תב"ע.

עם שינוי זה יזכו בעלי העסקים להגדלת זכויות הבנייה במאות אחוזים. "רכטמן הוא איזור תעשייה מלוכלכת, ואחוזי הבנייה שם נמוכים ביותר", אומר מלול. "כל המבנים הם חד־קומתיים. זה לא איזור תעשייה מודרני".

"עירוב שימושים היום זו הסיסמה שמובילה". מלול | צילום: אבי מועלם

לדבריו, לפני כחודש כינסה העירייה 70 בעלי עסקים מרכטמן, כדי לספר להם על התוכניות לאיזור. לדבריו, הם "זכו בפיס". "היום אנחנו מצפים שיבואו יזמים, יקנו שניים או שלושה דונמים שקיים עליהם מוסך וירימו שם חתיכת מבנה. זה לא אחד או שניים, זה כל הפארק". לדבריו, כל איזור התעשייה יעבור שינוי, ואט־אט ייבנה האיזור העתידי של העיר, הן מבחינת מגורים והן מבחינת תעסוקה.

פארק המדע

פארק תמר א', המוכר כפארק המדע, מאוכלס רובו ככולו והוא נחשב לאחר מאזורי התעשייה המוצלחים בארץ.

פארק תמר ב', ההמשך של פארק המדע לכיוון גן האירועים 'שמיים כחולים', יכלול 300 עד 400 אלף מ"ר של מבני תעסוקה, מסחר ומשרדים, "כך שכל אלה שאומרים שכביכול אנחנו מפקירים את העיר מבחינת האיזון בין מסחר ובין מגורים אינם יודעים מה הם שחים", הוא אומר. "אני הראשון שדואג לאזן את זה בגלל העתיד הכלכלי של העיר, כדי להביא גם ארנונה מניבה לעיר וכדי שהעיר תשקוק חיים, תספק מקומות תעסוקה, תהווה מקור שוקק של מסחר וגם מקור בילוי לזוגות הצעירים הרבים שבאים לגור כאן".

בדבריו מתכוון מלול לאמירות נגד העירייה בתקופה שלפני הבחירות, אז הוא ובכירי העירייה הואשמו כי הם בונים בעיר ללא הכרה וללא תכנון מוקפד של ארנונה מניבה מעסקים

פארק המדע | צילום: דוברות עיריית רחובות

כיום פארק תמר ב' נמצא בשלב של אישור טבלאות הקצאה. זאת משום שכאשר ישנם הרבה בעלים בתב"ע מסוימת, מתנהל הליך מורכב של חלוקת הזכויות ביניהם"אנחנו חוששים שגם אחרי שהוועדה תחליט לאשר את התב"ע, עלולים חלק מהאנשים לעתור לבית המשפט, אבל זה המצב. ברגע שהיא תאושר אנחנו נתחיל לפתח את המתחם הזה כדי להביא עוד עסקים לעיר".

לדבריו, בנוסף לפיתוח פארק תמר ב', מתקדם התכנון של חיבור כביש מנחם בגין (423) לכביש 431. "זה פרויקט תחבורתי מאוד חשוב, הוא ישלים את הטבעת התחבורתית שמשפיעה על הנגישות לעיר", מסכם מלול.

מזרח העיר

מזרחית לדרך בגין הצליחה העירייה להפשיר בין 1,200 ל־1,500 דונם, וכיום ישנו קבלן שמכין תוכנית לאיזור, שתובא בפני הוועדה המקומית. לאחר מכן היא תוצג בפני חברי מועצת העיר והם ייתנו עליה את דעתם, ויהיו גם שיתופי ציבור.

בתוכנית מזרח העיר מתוכננים 700 אלף מ"ר לתעסוקה. "זה האיזון בין המגורים לבין התעסוקה, אז אם ניקח את ה־700 אלף מ"ר האלה ונוסיף אותם למה שאנחנו מתכוונים להוסיף בפארק הורוביץ ותמר ב', ומה שהוספנו בפינוי־בינוי של קריית משה ורכטמן, נראה שמה שחששו ממנו טרום הבחירות, שכביכול אנחנו מפקירים את העתיד של העיר מבחינה כלכלית, הוא לא נכון", אומר מלול.

"אמרתי: אני חייב להצעיר את העיר הזו". מלול | צילום: אבי מועלם

"אני באמת קיבלתי את העיר בחוסר איזון כלכלי בין ארנונה מניבה ובין ארנונה שאינה מניבה", הוא מוסיף ומסביר: "אבל בתוכניות האלה אני מאוד משתדל להחזיר את זה, לאזן בין זה ובין זה ואפילו להעדיף את המסחר והתעסוקה על מנת לאזן את המצב הכלכלי של העיר. ראש עירייה, בין אם הוא יכהן עוד עשר שנים ובין אם עוד שנה, צריך לתכנן עיר כדי שהבאים אחריו יפתחו את המגירה וימצאו תוכניות מוכנות, ויממשו אותן לפי הצרכים. זה לא ייתכן שיתוכננו דונם פה ודונם שם ובבוא העת פתאום יהיה גל של אנשים שיבואו לעיר, או גל של יזמים, ואותו ראש עירייה יעמוד בפני שוקת שבורה. ככה לא בונים מדינה, ככה לא בונים עיר, ככה אנשי תכנון לא מתנהלים".

מה החזון הגדול שלך לעיר מבחינת תעסוקה?

"שיהיו כמה שיותר מפעלי הייטק, חברות סלולר, חברות בעלות משאב אנושי גדול, בעלות היקף רחב, כי אז זה מביא אוכלוסייה טובה לעיר וזוגות צעירים. אנחנו רוצים לצמצם זליגה החוצה, לספק כמה שיותר תעסוקה ומסחר ופנאי.

בתחילת דרכי, כשנבחרתי להיות ראש עירייה, זה לא היה מתוכנן אצלי, זה נפל עליי כרעם ביום בהיר. הייתי ממלא מקום. שוקי פורר (ראש העירייה דאז) נאלץ לעזוב ונכנסתי כממלא מקום בפועל. ואז התקיימו בחירות מיוחדות והשפיעו עליי להתמודד. לפני כן לא היו לי תוכניות כאלה, אז אי־אפשר להגיד שלפני זה היה לי חזון מי יודע מה. כפי שיש כאלה שמתכננים את עצמם לעוד חמש שנים ובונים לעצמם את התוכניות עד אז, עליי זה נפל. אבל מאז שנכנסתי, אמרתי: אני חייב להצעיר את העיר הזו. לא רק שהיתה לה תדמית כזו, היא היתה בפועל עיר זקנה. אמרתי: העיר הזו חייבת להיות תוססת, דינמית, צעירה, עם אקדמאים, עם משפרי דיור, וזה קרה".