שטח המריבה. צילום: אבי מועלם

שטח ומריבה: תושבים בשכונת רחובות המדע מוטרדים מאישורו האפשרי של פרויקט בנייה במרכז השכונה, הכולל הקמה של שני בתי כנסת המשתייכים לשתי קהילות שונות, על גבי השטח הציבורי האחרון בשכונה.

מדובר בתוכנית בנייה שעוברת בימים אלה אישור של ועדות התכנון והנהלת העירייה. דיון בנושא התקיים ביום חמישי שעבר במועצת העיר ועסק בקידום מתן ההיתרים לבנייה של שני בתי הכנסת, כל אחד על מגרש בשטח של 500 מ"ר.

היות ושני המגרשים האלה הם מעתודות הקרקע הציבורית האחרונות בשכונה המתפתחת, מבקשים תושביה מהעירייה לשקול אפשרות לבצע שינוי בתוכניות, שיאפשר הקמה של מוסדות ציבור אחרים, שאינם מוסדות דת.

לטענתם, השטח מוגדר בתוכנית בניין עיר (תב"ע) כמיועד למבנה ציבור/חינוך/תרבות/דת, ולכן יש צורך לשקול את האפשרויות להשתמש בו גם לצרכים אחרים, כמו מועדון לנוער או בית תרבות שאליו יוכלו להגיע כל תושבי השכונה.

עוד לפני למעלה משנה הגישו קרוב ל־300 מתושבי השכונה התנגדות מסודרת לעירייה נגד הקצאת שטח שרובה עבור מוסדות דת, אולם התושבים טרם קיבלו תשובה בנושא.

בדיון שקיימו חלק מהתושבים השבוע, הועלתה הצעה לבקש מהעירייה לאפשר עירוב שימושים בשטח. המשמעות: בשעות שבהן בית הכנסת אינו פעיל, יוכלו תושבים בשכונה לעשות במבנה שימוש לצורכיהם השונים - מפגשים קהילתיים, הרצאות או כל צורך אחר.

לפי הצעה נוספת, במקום לבנות שני בתי כנסת, כל אחד על שטח של 500 מ"ר, ייבנו שני מוסדות הדת זה מעל זה.

עוד מבקשים התושבים כי שטח פתוח נוסף שקיים במקום, המשתרע על פני כ־400 מ"ר, יוקצה למבני ציבור לטובת כלל הקהילה.

"הליך ריק מתוכן"

נושא אישורי התוכנית, כמו גם בקשות התושבים, אמור לעלות לדיון בתקופה הקרובה בעירייה, אך עם זאת, התושבים נמצאים בתחושה שוועדת ההתנגדות היא לכל היותר הליך פרוצדוראלי שעל העירייה לבצע, ושבפועל אין לה שום השפעה או משמעות.

"איך יכול להיות שהליך התנגדות ריק מתוכן?", שואלת השבוע תושבת השכונה פולינה פנקרטוב, שמרכזת את התנגדויות התושבים. "הגענו לוועדה באמצע היום, פרשנו את כל הסיבות שלנו להתנגדויות ובסופו של דבר מתעלמים מזה כאילו זה לא היה, אז למה יש את זה אם בסופו של דבר מתעלמים משורה כל כך גדולה של אנשים שמתנגדים? יש פה אטימות של העירייה, הם לא מוכנים לחפש פשרות, הם הולכים עם כל מה שחב"ד אומר להם ‑ 100 איש בחגים, אבל יש להם בקושי מניין בבוקר. במצב כזה לדרוש הקצאה של תא שטח של 500 מטר לכל בית כנסת זה זלזול מוחלט בכל התושבים".

לטענת פנקרטוב, כל הזמן מדברים על הרמוניה בין התושבים בשכונה, כשזה נוגע לחילונים ודתיים, אך הדבר אינו בא לידי ביטוי כשצריך לקחת בחשבון את החילונים בשכונה.

"העניין הזה שאוטומטית מקצים לקבוצה קטנה של אנשים להקים בית כנסת, מספיק 50 חתימות כדי להקים, ולאו דווקא של מתפללים, פשוט 50 חתימות. אנחנו 300 איש חתמנו שמתנגדים לבית כנסת והעירייה פשוט התעלמה מזה לחלוטין, הם פשוט ביטלו את זה בלי לחפש אלטרנטיבה".

"לשים עלינו קצוץ"

שכונת רחובות המדע תוכננה בתחילה ל־1,800 בתי אב, אך כיום יש בה 2,300 בתי אב והשטח המדובר הוא השטח האחרון בה המיועד לצורכי ציבור.

"אנחנו טוענים שבעצם אפשר להקנות תא שטח אחד לבנייה משותפת של שני בתי הכנסת", אומרת פנקרטוב. "יש בית כנסת של חב"ד ויש שם עוד אחד לנוסח ספרד שמבקשים גם להם חצי דונם, ואפשר מראש לתכנן שם עירוב שימושים. אנחנו הצענו דברים ישימים לבית כנסת, כמו לייצר איזשהו מרחב שבו אנשים בשכונה יוכלו לעבוד, פינת קפה וחיבור לחשמל וכיסאות ושולחנות. רוב שעות היממה זה עומד ריק. בשבת יש קצת יותר אנשים ובחגים יש שימוש, אבל לא הגיוני בשביל השימוש בחגים להחזיק 1,000 מטר של בתי כנסת שיעמדו ריקים במשך רוב השנה".

פנקרטוב טוענת שההליך לא בוצע ביושר מולם. לדבריה, לפני שנה שמעו תושבי השכונה על הרצון להקצות 500 מ"ר לחב"ד ולבית כנסת נוסף בנוסח ספרד והגישו התנגדויות. בוועדת התנגדויות הוחלט על בנייה של בית כנסת מעל בית כנסת. "לפני חודש מסתבר שהיתה ועדה ואמרו שמבטלים את ההחלטה של ועדת ההתנגדויות. אמרו שבית הכנסת השני זה קומה רביעית וזה גבוה. ביטלו את זה בלי ליצור איתנו קשר. יומיים לפני מועצת העיר העלו לוועדה פנימית, ויומיים לפני הוועדה אמרו לנו שבוטל ולא נתנו לנו להתארגן". לטענתה, בשלב זה לא היו מוכנים בעירייה לשמוע על שום פשרה.

"זה הכלי היחיד שיש לנו כאזרחים, ואם העירייה מחליטה לשים עלינו קצוץ אין לנו דרך להכריע. אין פה שום דבר שהוא לא חוקי, אבל בפועל העירייה מרוקנת מתוכן את הליך ההתנגדות ששמור לאנשים. יש מספר בחוק של אנשים שצריכים לחתום כדי להקים בית כנסת, אבל אין מספר של מתנגדים שמחייב הליך גישור, והמספר במקרה שלנו הוא 50 איש מול 300 איש, ואת ה־300 אספנו בשלושה ימים. אנחנו כאזרחים עשינו הכל לפי הספר ובעצם אין לזה שום משמעות".

"אין אמון"

ביום חמישי האחרון כאמור אושרה הקצאת השטח לחב"ד, למרות ההתנגדות הנמרצת של תושבי השכונה, וכעת מתחיל הליך חדש מול דורשי בית הכנסת בנוסח ספרד שכבר הגישו את הבקשה הראשונית להקצאת 500 מ"ר לעצמם.

"וכמובן שנתנגד גם, אבל זה פשוט מוציא את האמון. אין בסיס לאמון בינינו ובין העירייה, זה רק לסמן שהיה תהליך. וזה ממש מאכזב".

הבעיה העיקרית, כך על פי פנקרטוב, היא שבשכונת רחובות המדע ישנם חוסרים רבים במבנים ציבוריים, כמו למשל חטיבת ביניים, כיתות מעון וכיתת גן לחינוך המיוחד. "חצי דונם, כל הקודם זוכה, כל עמותה שיש לה 50 חתימות, אפילו לא 50 מתפללים באופן קבוע, זה מספיק בשביל הקצאה של חצי דונם. זה לא אבסורד?".

"ישרתו מגוון תושבים"

מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "מדובר במענה לצורך של שתי קהילות קיימות מזה מספר שנים, מקרב תושבי השכונה. העירייה פועלת למתן מענה למגוון האוכלוסיות והצרכים של תושבי השכונה, ותושבי העיר בכלל. חשוב לציין כי רק בשנה הקרובה ייפתחו שתי כיתות מעון יום חדשות בשכונה, ומרכז פסג"ה ייפתח כמרכז קהילתי שכונתי. חשוב לציין כי שני בתי הכנסת שונים במהותם, ולכל אחד מהם נוסח תפילה שונה (אשכנזי וספרדי). בשנים האחרונות התפללו התושבים במבנים יבילים המשמשים כבתי כנסת, ובתי הכנסת שייבנו ישרתו מגוון מתושבי השכונה – חילונים, מסורתיים ודתיים כאחד. כאשר השכונה תוכננה, נקבע בתקנון התב"ע כי בשטח השכונה יוקמו שני בתי כנסת ומקווה. עם השנים, הגיעו תושבי השכונה באמצעות ועד השכונה להסכמות בינם לבין עצמם ומול העירייה כי בתי הכנסת ייבנו במקום בהתאם לתכנון המקורי, ואילו והמקווה יועתק למקום אחר, והכל בהסכמה של כל הצדדים. בשטח השכונה, ואף בסמוך לבתי הכנסת שייבנו, יוותרו שטחים נוספים לצורכי ציבור. נציין כי בתי הכנסת ייבנו צמודי קיר ככל שניתן, על מנת לצמצם את השימוש בשטח הציבורי במידת האפשר. התושבים מוזמנים לפנות בהתאם לחוק במידה והם סבורים כי יש צורך במבני ציבור למטרות מסוימות. יודגש כי כל תהליך ההקצאה נוהל בהתאם לחוק על כל דרישותיו, וכי בשלב הראשוני ההתנגדות אף התקבלה, אולם לאחר בחינת הצרכים התברר כי בניית שני בתי כנסת במבנה אחד אינה רלוונטית ולכן בסופו של דבר, הודע לתושבים כי התנגדותם נדחתה".

"לבדוק מי חתם"

לדברי עו"ד יובל גרינשטיין, ממשרד דרור‑גרינשטיין, המתמחה בדיני רשויות מקומיות, ישנו חוזר מנכ"ל משרד הפנים שעניינו נוהל הקצאות במקרקעין ללא תמורה או בתמורה סמלית, המסדיר את נושא ההקצאות. בכל רשות יש ועדת הקצאות שהיא ועדה מייעצת - ויש צורך לקבוע קריטריונים להקצאת קרקע. ועדת ההקצאות היא באופן פורמאלי ועדה מייעצת והגורם שמכריע בשאלת ההקצאה זו מועצת העיר, שגם מקבלת החלטות בעניין ההתנגדויות".

לדבריו, אמור להיות תהליך סדור להקצאה שכולל התייעצויות, חוות דעת ועמדת ועדת הקצאות לפני החלטת מועצת העירייה, ובכל מקרה עד לאישור שר הפנים/הממונה על המחוז ההקצאה אינה בתוקף.

במידה והעירייה מאשרת את ההקצאה, יש צורך, בהקצאות של יותר משנה, באישור שר הפנים. "ועדת ההקצאות היא מייעצת, כשמה כן היא, היא לא נועדה לקבל החלטה", מסביר עו"ד גרינשטיין, ומוסיף כי תושבים יכולים לטעון בהתנגדותם כי יש צורך במוסד ציבורי אחר על פני זה שהעירייה מבקשת לאשר.

לשאלה האם תושבים יכולים לבוא ולבקש הקצאת קרקע לצרכים שהם חושבים שהם חיוניים לשכונה, עונה עו"ד גרינשטיין כי אין לתושבים את הכלים, כיוון שתושבים של שכונה הם לא עמותה. "זה לבוא לעירייה ולהגיד: 'אל תשים את זה, שים משהו אחר שאתה תטפל בו', ולעירייה נוח יותר שעמותה מוסדרת תיקח על עצמה את הטיפול בנכס.

לשאלה האם לתושבים קיימת עילה משפטית להגיש עתירה מנהלית כנגד ההחלטה, עונה עו"ד גרינשטיין כי ישנם נושאים רבים אותם יש לבחון, כמו למשל מיהם האנשים שחתמו על בקשת ההקצאה לשטח, היכן הם גרים, כמה הם ועוד. "בשורה התחתונה יש לבדוק לעומק כיצד זה נעשה בפועל כדי לקבוע אם יש עמדה משפטית".

כמו כן מוסיף עו"ד גרינשטיין כי אפשר לבנות על תא שטח של 500 מ"ר כמה קומות, "ושיהיה שם וגם – יכול להיות שאפשר לספק את הצרכים גם לבית כנסת וגם לתושבים שרוצים צרכים נוספים".