את מוסך 'הסרן' פתח משה טייר ב-1981, ועם השנים הפך לאחד המוסכים הוותיקים והמוכרים בעיר. שמו של טייר אף הלך לפניו כאחד ממובילי המאבק בעומסי התנועה הקבועים ברחוב נחושתן באיזור התעשייה ברחובות. 

משה טייר והמוסך שנסגר. נלחם שנים | צילום: משה טייר

שמו של רחוב נחושתן ידוע לשמצה. הוא מכיל מספר רב של עסקים ומוסכים וגם את מכון הטסטים של העיר. בעבר רק בימי שישי היה הרחוב הופך לעמוס ופקוק, אך בשנים האחרונות הפקקים הפכו לשגרה יום יומית כמעט בלתי אפשרית. הסובלים העיקריים הם בעלי העסקים ברחוב שמסבירים: "בגלל הפקק העצום והקבוע, הלקוחות לא מצליחים להגיע למוסכים שבקצה הרחוב".

כך נוצר מצב שעסקים בעלי וותק של שנים רבות, וקהל לקוחות נאמן מצאו עצמם מופסדים בגלל פקק. זה מה שקרה גם למשה טייר. "היו למוסך ימים יפים, אבל עם השנים נפח התנועה גדל, ואז החלו כל הצרות האלה, הלקוחות לא רוצים לעמוד בפקק של שעה כדי להגיע למוסך", הוא אומר.

לפני שהחליט לסגור, ניהל טייר מאבק עיקש שנמשך שנים רבות. הוא פנה לעירייה ולאגף התנועה בבקשה להציב במקום שלטים, "הם הוצבו, אבל נעקרו", הוא ניסה להגיע להסדרים כך שיהיה סדרן במקום, "פתרון שלא צלח", הזמין פקחי עירייה לחלק דוחות, "הגיעו וחילקו אך חוזר חלילה". עד שלפני שלושה חודשים גמלה בליבו ההחלטה לשים לזה סוף. השבוע נסגרו דלתות המוסך.

הפקקים ברחוב נחושתן |צילום: משה טייר

"הפקקים, זה החלק המכריע בהחלטה שלי", הוא מסביר. "פשוט לא יכולתי להתמודד עם זה. עם זה שלקוחות לא יכולים להגיע, הם מוותרים, וברגע שהם מוותרים אז הכיס נפגע. בהתחלה סגרתי רק בימי שישי הקשים, ואז זה הפך לעניין יומיומי, וברגע שהבנתי שזה לא הולך ואני מתחיל להכניס כסף מהבית, לא הייתה ברירה אחרת. אמרתי די. עד כאן". 

מי שהתקשו לקבל את הבשורה הם קהל הלקוחות הנאמן שלו, וטייר מבטיח להם מכאן שלא סיוע ויעוץ הם מוזמנים עדיין לפנות אליו: "חשוב לי שלא יעבדו על הלקוחות שלי, אחרי כל כך הרבה שנים כאן, הם כבר חברים". 

האם טייר יהיה האחרון שפקקי נחושתן ינצחו? "כל העסקים ברחוב הזה סובלים מהפקקים. מתגלגלים, חיים את הרגע ומכסים חובות. הפקקים גרמו לי לאובדן הכנסה, מה שהוביל לסגירה, ואני יודע שאני לא היחיד שחושב על סגירה. חבל שלכך הגענו", אומר טייר.