"ידו של החזק והאלים על העליונה". שטח שנתפס באופן לא חוקי | צילום: עמותת 'רגבים'

מבט חטוף בתצלומי אוויר שבוצעו בשנה האחרונה בשטחים הפתוחים שמלוד, רמלה ועד לאיזור רחובות, נס ציונה וגדרה, והשוואה לצילומים דומים מלפני שנים בודדות, מגלים תופעה מטרידה: השתלטות הולכת וגוברת על קרקעות במרחב העירוני והכפרי שבתחום יישובים אלה.

אולם אין צורך להעלות רחפן לאוויר כדי להבחין בתופעה. די בנסיעה על כמה מצירי התנועה באיזור, כמו לאורכו של כביש 40 בין לוד לגדרה, כדי להבין עד כמה גדלה מגמת ההשתלטות על השטחים הפתוחים.

מדובר במאות דונמים של קרקע, ברובה חקלאית, שנקנתה על פניו באופן חוקי. אולם מי שרכשו את השטחים, לרוב חלקות בשטח של דונם בלבד, במחיר נמוך יחסית של כ־150 אלף שקל, פועלים באופן מיידי להרחבת אחיזתם בקרקע, כאשר ברוב המקרים מבוצע הדבר באופן בלתי חוקי.

השיטה פשוטה: מי שרוכשים את הקרקעות, אדמות פרטיות הרשומות בטאבו, מגדרים את השטח שרכשו ומתחילים בהקמת סככה מאולתרת או מבנה ארעי המשמש למגורים, אחסנה של ציוד, חומרים או בעלי חיים, וכל זאת למרות שהשימוש בקרקע מותר על פי חוק למטרת חקלאות בלבד.

לאחר תקופה מסוימת, הנמשכת בין שבועות ועד חודשים, מרחיבים בעלי השטח את אחיזתם בקרקע ומגדרים שטחים סמוכים, לעתים בשטח של מספר דונמים. פעולה זאת מבוצעת בצורה בלתי חוקית, ומי שעומדים מאחוריה מודעים ליכולת ההשפעה המינימלית שיש לרשויות האכיפה והתכנון של הרשויות המקומיות על הנעשה בשטח.

מסיבה זו, הרוב המכריע של מקרי הפלישה לשטחים פתוחים מבוצע באזורים שבהם הקרקע שייכת לידיים פרטיות ולא לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) או קק"ל, שכן גופים אלה, המחזיקים בקרקעות שבבעלות המדינה, אוכפים את ההשתלטות עליהן באופן מיידי.

תצלומי אוויר מהשטח | צילום: עמותת 'רגבים'

מפונים וחוזרים

מי שפועלים בשטח למיגור התופעה, באמצעות תיעוד ופנייה לרשויות המקומיות ולבתי המשפט, הם אנשי עמותת 'רגבים'. אנשי העמותה, שבהגדרתה פועלת "במטרה להוביל לקביעת סדר יום יהודי וציוני במדינת ישראל בהיבטי קרקע וסביבה", מנהלים מזה שנים מאבק משפטי ופרלמנטרי כדי להביא להפסקת ההשתלטות על הקרקעות ביישובי השפלה.

פעילי רגבים הם גם בין הבודדים שמעזים לסייר בשטח מדי שבוע, לצלם ולתעד ‑ פעולה שעלולה להיות מסוכנת בשל התנגדותם של מי שחיים בשטח לתיעוד.

"אני עלול להיקלע לעימותים, אבל אין ברירה, כי השינויים בשטח תכופים וצריך לעקוב אחריהם מקרוב", מספר עמיחי יוגב, רכז מחוז דרום בעמותת רגבים. "רואים אותי מרים רחפנים לאוויר, יודעים באיזה רכב אני נוהג ואני מכיר אותם היטב, אבל הם בשלהם, והמטרה שלנו היא להביא סוף לדבר".

אחד המוקדים המרכזיים המעסיקים את יוגב בשנתיים האחרונות הוא שטח פתוח שבין הנחלים שורק וגמליאל, שם מבוצעת, נכון לימים אלה, השתלטות על למעלה מ־70 דונם של קרקע חלקאית.

האתר המרכזי, אותו אפשר לראות גם מכיוון כביש 40, כמה מאות מטרים צפונית לגדרה, הוא מתחם גדול שנבנה על גבעה בשטח שאותו רכש לפני שלוש שנים אדם שמשפחתו מתגוררת בנגב. הוא רכש דונם אחד, וכעת, על פי הנתונים, הוא מחזיק בכ־11 דונם, עליהם הוא מגדל פירות וירקות, ואף מנהל בשטח אתר קטיף למשפחות.

ממזרח לשטח זה, במרחק של מאות מטרים בלבד, פזורים קרוב לעשרה מתחמים שהורחבו באותה השיטה, וחלקם משמשים כבתי נופש למי שרכשו את הקרקעות. לפני כשנה פעלה המשטרה בשטח כדי לפנות את הפולשים, אולם האכיפה לא הניבה תוצאות וחלק גדול מהפולשים חזרו לשטח, כשבסיס הפעולה שלהם הוא חלקת הקרקע הקטנה שקנו באופן חוקי.

תצלומי האוויר מהשטח | צילום: עמותת 'רגבים'

פעילות המשטרה נדרשה באותה העת לאחר שאחד המתחמים הלא חוקיים הורחב עד לגדת נחל שורק, מה שהביא לחסימת הגישה לנחל ולפגיעה בחי ובצומח שבסביבתו. מסיור בשטח עולה כי אחד מאפיקי הנחל נחסם שוב, לאחר שמי שמחזיקים במקום שפכו כמויות גדולות של עפר ויצרו סוללה שתאפשר מעבר כלי רכב מעל גדת הנחל.

"ההשתלטות הבלתי חוקית על הקרקע לא רק בעייתית מבחינת חוקי המקרקעין, אלא פוגעת מאוד גם בסביבה", מסביר יוגב, "וזה נזק חמור בפני עצמו".

מאבק עיקש

גם צפונה משם, ברמלה ולוד, ישנם מספר מוקדים של פלישה לקרקעות. בגזרת לוד מדובר בהשתלטות על מספר דונמים בשטח ההפקר שבין הכפר הבלתי מוכר דהמש לשכונת פרדס אבו שניר השייכת לעיר.

מספר פלישות לשטח חקלאי תועדו גם באיזור התעשייה הצפוני בלוד, בעוד ברמלה מדובר במשפחה שהשתלטה על שטח פרטי באיזור מתחם כלא איילון וכביש מספר 44, ובשטח פתוח אחר הממוקם ממזרח לשכונת קריית האומנים, לא הרחק מאזור התעשייה העירוני.

קילומטרים בודדים משם, בתחום המועצה האזורית גזר, נתפסו כמה עשרות דונמים בשטחים פתוחים שבין היישובים, ונגד חלק מהפולשים מתנהל הליך משפטי להוצאתם מהשטח.

בתחום השיפוט של רחובות מנהלות הרשויות מאבק עיקש כגד גורמים שהשתלטו על שטחים פרטיים בשלושה מוקדים עיקריים: האחד באיזור הכביש העוקף המזרחי, מדרום לקיבוץ נצר סירני; השני בגבעות הכורכר הצמודות לשכונת חבצלת הוותיקה, והשלישי בדרום־מערב העיר, סמוך לשכונת קריית משה וכביש 411.

"יד חזקה"

מוטרד ממה שהוא רואה בשטח, טוען יוגב כי על הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות לפעול בתקיפות נגד הפולשים. "אין מה לעשות, חייבים פה יד חזקה ונחושה", הוא אומר, "כי הפעילות בשטח מתפשטת ולא ירחק היום ולאנשים מלוד ורמלה וממקומות אחרים יהיו פה בשטח בתי קיץ".

במישור המשפטי מנהלים אנשי רגבים דו־שיח עם ראשי הרשויות במטרה להניעם לפעולה, כמו למשל במקרה של השתלטות על קרקעות פרטיות ברחובות. מאז שנת 2016 מנהלים אנשי המחלקה המשפטית של העמותה דין ודברים עם לשכת ראש העירייה, רחמים מלול, אך נכון לעכשיו עדיין לא ננקטו פעולות אכיפה בשטח עצמו.

עמיחי יוגב | צילום: פרטי

לגבי הפלישות לקרקעות בשטח המועצה האזורית גזר, הודיעו לפני שנתיים אנשי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כי הוגשו כתבי אישום כנגד מבצעי העבירות, אולם גם במקרה זה המצב בשטח נותר בעינו.

גם עם ראש המועצה האזורית ברנר, דורון שידלוב, ומול ראש המועצה המקומית גדרה, יואל גמליאל, מנהלים אנשי רגבים דין ודברים, אולם גם כאן, היכן שהמצב מורכב במיוחד, טרם בוצעו פעולות בשטח.

"יש תחושה שהרשויות לא מפעילות את מלוא הכוח וזה חבל", אומר יוגב, "מכיוון שמי שבשטח מבין את זה וממשיך לפעול בלי הפרעה ולאור יום, וזה חייב להשתנות, לטובת הסדר הציבורי ולטובת האזרחים".

תושבים באזורים אלה, במיוחד העוסקים בחקלאות, נמצאים במצוקה גדולה מאוד.

"יש מקרים שמשתלטים על שטחים שלנו, גם אם זה בקטנה, ולנו אין מה לעשות כי אנחנו פשוט מפחדים", מודה חקלאי תושב המועצה האזורית ברנר. "יש לחבר'ה שלנו מטעים שגובלים במתחמים האלה וכבר קרה לא פעם שהגענו בבוקר לשטח ו'נגסו' לנו ממנו, התחברו לקו מים או פשוט מחקו דרך גישה. הסיפורים ידועים למי שחי בגזרה הזאת, מפה ועד לוד, השמות מוכרים, אבל עולם כמנהגו נוהג ולצערנו ידו של החזק והאלים היא על העליונה".

תגובות

מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "מבדיקת העירייה עולה כי מדובר בקרקעות פרטיות, ולפיכך העירייה פועלת במסגרת סמכותה לאכיפת חוק התכנון והבנייה כנגד עבירות הקשורות בחוק זה ובבנייה ללא היתר במקרקעין. אגף הפיקוח על הבנייה בעירייה ערך חקירות מקיפות וביקורות במסגרת מבצעים גדולים בשיתוף היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה והסיירת הירוקה. בהתאם לחוק, התקיים הליך של מיפוי החריגות, שליחת מכתבי התראה וזימון המשתמשים לחקירה. נגד המשתמשים במקרקעין הוגשו כתבי אישום לבית המשפט מטעם העירייה. הטענות לגבי המיקום הסמוך לכביש 411 ייבדקו".

ממועצת גזר נמסר בתגובה: "המועצה אינה מכירה השתלטות של גורמים על קרקעות בשטחה. אכן ישנם מקרים בהם יש עבירות של תכנון ובנייה בשטחים פתוחים ואשר גם עמותת רגבים הצביעה עליהן. מקרים אלה טופלו ומטופלים על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והוגשו נגד המעורבים בהם כתבי אישום".

ראש מועצת ברנר, דורון שידלוב, מסר בתגובה: "על רשויות החוק לעשות צדק עם כל אדם שפולש לשטחים חקלאיים שאינם שלו ללא הבדל דת, גזע ומין".

ממועצת גדרה נמסר בתגובה: "המועצה פועלת על פי הסמכויות שהוקנו לה ולוועדה המקומית בדין. במסגרת זו ננקטות פעולות, בשיתוף פעולה עם היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, למנוע בנייה ושימושים לא חוקיים בשטחים החקלאיים של גדרה. יצוין, כי ננקטו הליכים משפטיים, כולל הגשת כתבי אישום".

מעיריית רמלה נמסר בתגובה: "העירייה פועלת בנחישות ובהתאם לחוק כלפי תופסי קרקע הפועלים בניגוד לחוק. במסגרת זו מדווחת העירייה על כל פלישה כאמור למינהל מקרקעי ישראל שהינו בעל הקרקע. באשר לשטח הסמוך לבית הכלא, הרי שמדובר ככל הנראה על שטח עליו יושבים הדיירים מכוח הסכמים עם חברת 'עמידר'. במהלך השנים הוציאה להם העירייה צווי הריסה. באשר למקרה השני שהועלה בפנייתכם, אין מדובר בשטח המצוי בשטחה המוניציפאלי של רמלה".