חבר מועצת העיר רחובות דניאל מרשה הגיש השבוע שאילתה למועצה, בנושא ייצוג הולם ליוצאי הקהילה האתיופית בין עובדי העירייה. כעת חושף מרשה, כי הוא עצמו מסייע בהתנדבות במשך שנים לבני העדה במילוי טפסים במחלקות השונות בעירייה. "אנשים משלמים חשבונות לא שלהם במשך שנים, כי הם לא יודעים לקרוא את הטופס", הוא טוען.

"עיר ברמה של רחובות לא צריכה לחכות לחוק". מרשה | צילום: אבי מועלם

מרשה קיבל לדבריו לאחרונה פניות רבות מצעירי העיר בני הקהילה האתיופית בנושא ייצוג הולם לבני העדה בעיריית רחובות. פניות אלה הובילו אותו להגיש השבוע את השאילתה למליאת המועצה בנושא כדי לברר אם סעיף 173ב' לפקודת העיריות של משרד הפנים מיושם בעיר.

הסעיף קובע כי בקרב עובדי העירייה, בכל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם ליוצאי אתיופיה. ברחובות מתגוררים כ־7,200 בני העדה האתיופית, ושכונת קריית משה בעיר היא השכונה השנייה בגודלה בארץ, בה שיעור יוצאי הקהילה הוא גדול (54 אחוז).

"לעתים קרובות אנו עדים לפרסומים וכתבות על מינויים חדשים ובעלי תפקידים בעיריית רחובות", אומר מרשה. "אני כמובן מברך ומאחל להם הצלחה, אך לא נתקל כמעט בעובדים יוצאי אתיופיה, ובשיחות לא רשמיות עם תושבים קיימת תחושה שבעירייה אין מספיק ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה שיבינו את הצרכים והקשיים שעימם אנו מתמודדים".

מרשה מסביר, כי במסגרת המחאה בנושא האלימות של משטרת ישראל כלפי יוצאי אתיופיה, נוצר שיח על זכויות וחובות, והוא פגש מספר חברי מועצה יוצאי אתיופיה בערים אחרות שבדקו ומצאו כי יש עיריות שלא מקיימות את החוק לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות.

"בכדי לוודא שהעירייה אכן עומדת בחוק", הוא אומר, "החלטתי בשלב ראשון להעלות שאילתה ולהתרשם מהנכונות, מהנתונים. נודע לי כי יש בעיריית רחובות 2,400 עובדים, ואני מעוניין לדעת מה אחוז העובדים יוצאי אתיופיה. במידה ואראה כי יש צורך להעלות הצעה לסדר בנושא, כמובן שאעשה זאת בישיבה הבאה".

לא נתקל כמעט בעובדים יוצאי אתיופיה. מרשה | צילום: אבי מועלם |

מרשה אומר שכאשר יהיו לפניו הנתונים הוא יוכל לבחון אותם לעומק, "ואני מאוד מקווה שעובדי עירייה יוצאי אתיופיה אינם מועסקים רק בתחומים שקשורים לקהילת יוצאי אתיופיה הגדולה בעיר, ולא רק במתנ"סים בקריית משה או בשכונות. אני מצפה ורוצה לראות את הנהלת העירייה מקדמת ומקבלת עובדים יוצאי אתיופיה גם לתפקידים בכירים".

איפה אתה רואה את הבעיה?

"אנשים מגיעים למחלקת המיסים, מבוגרים, לא מבינים מילה, ואני בתור חבר מועצה עוזר להם יום יום. 'דני תבוא, יש לי חוב', הם מבקשים. אפילו אין מי שיסביר להם מה זה מחלקת הוצאה לפועל ומחלקת מיסים. הם מסכנים. הם מגיעים לשם וזה כמו המערב הפרוע ואין להם עם מי לדבר".

מרשה מציין מספר לא מועט של מקרים בהם אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב ולא מצאו כתובת שאליה יוכלו לפנות, שילמו מיסים שאינם שלהם. "אישה אחת שילמה 20 שנה חשבון מים של מישהו אחר, כי אף אחד לא הסביר לה ששעוני המים נפרדים. רק כשהדירה השנייה נמכרה ועברה שיפוצים היא גילתה את זה. אישה אחרת שילמה במשך שנה ארנונה של אישה אחרת שגרה בקריית משה, רק כי לא ידעה לקרוא מה כתוב על הטופס".

לדבריו, גם כאשר מגיע זוג צעיר לעירייה והוא זקוק לסיוע בנושאים שונים שקשורים לתחילת דרכם, כמו חתונה ורכישת דירה, נוצר מצב לא נעים כאשר אין במקום כלל נציגים מהקהילה האתיופית.

"ייצוג הולם זה להיות בולט גם ברמה העירונית", הוא מסכם. "אתה מגיע לעירייה ואתה לא רואה אתיופים. עיר ברמה של רחובות לא צריכה לחכות לחוק של הממשלה, היא צריכה לדאוג לתושבים שלה".

יש לציין שביולי האחרון, לפי נתונים שהוצגו בפני ועדת הקליטה והעלייה של הכנסת, עולה כי עיריית רחובות ממוקמת במקום שני בארץ בהעסקת בני העדה האתיופית

מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "עיריית רחובות גאה להיות מהמצטיינות בישראל בתחום הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית. על פי נתונים שהוצגו בכנסת, רחובות היא השנייה בארץ בכל הקשור בשיעור העסקת יוצאי אתיופיה, ומקדימה רשויות מקומיות רבות בישראל. עשרה אחוז מעובדי עיריית רחובות הם ילידי אתיופיה, ובנוסף, ישנם עובדים רבים שהם יוצאי אתיופיה ילידי ישראל.

חשוב לציין כי העירייה מעמידה שירותי ייעוץ וסיוע משפטי ומיצוי זכויות לדוברי אמהרית במסגרת שי"ל באגף לשירותים חברתיים".