התנגדות שהגישו חברת המועצה לשעבר יערה ספיר ויו"ר האופוזיציה בעיריית רחובות מתן דיל לתוכנית בינוי שאושרה לאחרונה בעירייה, חושפת התנהלות תמוהה לכאורה של מינהל ההנדסה בעירייה. לטענת דיל וספיר, ועדה של העירייה קיבלה החלטה מסוימת בנושא, אך בשטח קורים דברים שונים ממה שהוחלט.

"פגיעה באינטליגנציה". מתן דיל בשטח ברחוב פלדי 5 | צילום: אבי מועלם

רבות דובר ונכתב על השטח ברחוב פלדי 5 בעיר, אך ההתנגדות שהגישו ספיר ודיל חושפת בעיות מהותיות בנושא.

החלקה יועדה במקור, בשנת 1994, לאיזור ספורט פרטי לתושבי השכונה. לפני 20 שנה שיווקו את השכונה תוך הבטחה כי במקום יוקם קאנטרי קלאב, וכי לתושביה אף תהיה קדימות ברכישת מניות לקאנטרי.

השנים חלפו ושום קאנטרי לא נבנה בשכונה, ולאחרונה ביקשו בעלי החלקה לשנות את ייעודה מאזור ספורט פרטי למבנים ומוסדות ציבור.

"באו הבעלים ואמרו 'זה לא רווחי, אנחנו לא רוצים קאנטרי, אנחנו רוצים בניין מגורים'. העירייה אמרה 'בסדר, אבל חלק מהקרקע אנחנו נקצה למבנה ציבור'", מסבירה ספיר. "התוכנית הובאה לדיון בוועדה המקומית, הוצע על ידי מינהל ההנדסה כי החלקה תחולק לשני תאי שטח: 1.8 דונם למגורים ובהם 36 דירות, והשני כ־1.37 דונם לטובת מבנים ומוסדות ציבור. התוכנית אושרה אבל אז הובאה בשנית לוועדה המקומית, כי היזמים רוצים 38 דירות ולא 36. העירייה אמרה 'בסדר, אבל בתמורה לכך נקטין את המגרש ונגדיל את מבנה הציבור כדי שיהיה אפשר לבנות', כך זה הוצג בפנינו".

לטענת ספיר, הכל היה ברור, שחור על גבי לבן, והמילים 'הגדלה לדונם וחצי' נאמרו פעמיים והדברים מוקלטים. "הכל ברורהם יקבלו עוד דירות והעירייה קיבלה יותר שטח", כך ספיר.

בכתב ההתנגדות טוענים ספיר ודיל כי ההחלטה נראתה לחברי הוועדה הוגנת ומאוזנת, ומיטיבה עם האינטרס הציבורי לצד האינטרס הפרטי, ועדיפה, כנראה, על פני מצב שבו השטח יוותר ריק ולא מנוצל כפי שהיה ב־20 השנים האחרונות.

"מסכת תכתובות"

"חולפים החודשים והתוכנית מופקדת בוועדה המחוזית", ממשיכה ספיר. "פונים אליי התושבים ואומרים: 'לא מוצא חן בעינינו'. אני פותחת את המסמכים ורואה שנתנו להם 38 דירות ולא הגדילו את השטח. היזם הרוויח משני הצדדים. פניתי לוועדה ואמרתי: 'התוכנית שמוגשת לא תואמת את ההחלטה', ואז התחילה מסכת של תכתובות".

השטח ברחוב פלדי | צילום: אבי מועלם

ספיר טוענת שמתייחסים אליה כאילו היא לא מבינה את הדברים כפי שהם. "כשאני באה לשאול את מהנדסת העיר שאלות, היא מתייחסת אליי כמו לאנאלפביתית, וזו לא פעם ראשונה. אנחנו יושבים בוועדה, יש החלטה ואחר כך מתברר שעושים דברים שלא תואמים להחלטה".

אם יש החלטה, איך בסופו של דבר אפשר להעביר דברים שלא תואמים לה?

"בזמן ישיבה יש לפנינו מסמכים וסדר יום, ואז מתקבלת החלטה, ומנהל ההנדסה יושב וכותב. כאשר יצא הפרוטוקול היה כתוב בו: 'אושר בתנאים'. אני יודעת מה אושר כי הייתי בישיבה, אז אני חושבת שהכל בסדר, ואחר כך יצא פרוטוקול אחר שאומר משהו אחר".

ספיר טוענת שגם נושא היטל השצ"פ (שטח ציבורי פתוח), שבאחרונה דובר בו רבות, אופייני להתנהלות הזו. הנושא עלה לכותרות לאחרונה בעיר ואף זכה לדיונים סוערים בישיבות המועצה בעירייה. זאת משום שלפני שנים רבות הוחלט על ידי המועצה לגבות היטל שצ"פ על בנייה חדשה, והנושא התגלגל לפתחו של משרד הפנים לאישור, אך משרד הפנים סירב לאשר את חוק העזר במתכונתו ושינה אותו כך שניתן לגבות היטל שצ"פ גם עבור בנייה ישנה, בניגוד להחלטת מועצת העיר.

מכאן נולד ויכוח בין חברי מועצה והעירייה, בטענה כי לא ניתן לגבות כיום היטל שצ"פ על בנייה חדשה, ובנושא זה מגיש בימים אלה דיל את עתירתו

ספיר: "היתה החלטה של מועצת העיר איך ייגבה היטל שצ"פ. הלכו למשרד הפנים לאשר את חוק העזר, ובמשרד הפנים אמרו שאין אפשרות לחוקק בצורה כזו. הם לא הביאו אותו שוב למועצת העיר ואמרו שהחוק לא תואם. הם פשוט שינו אותו. אנחנו חוקקנו את החוק ויכולנו לומר: 'אם משרד הפנים לא מסכים אנחנו לא נחוקק אותו', אבל אי־אפשר לעשות בסוף חוק שהוא שונה ממה שחברי המועצה קבעו". 

יערה ספיר | צילום אבי מועלם

"חנניה וינברגר אמר: 'בואו נשנה את החוק', וזה לא קרה. בא ראש העירייה, מספר לנו בישיבה סיפורים ואומר: 'זה הכל חוקי', ואני מרימה את האצבע ולתחושתי כולם משקרים ליראש העירייה, מנהל מחלקת המיסים, יועצים משפטיים. לך נראה שכולם דוברים אמת ובסוף מתברר שעבדו עלייך".

"התנהלות מסוכנת"

"יש פה מגמה מאוד־מאוד מסוכנת", אומר דיל. "מועצת העיר מתכנסת, בין אם בכובע של מליאת המועצה או בכובע של מליאת הוועדה המקומית או הוועדה לתכנון ובנייה, נערכים דיונים ארוכים וסבוכים ובסופם מתקבלות החלטות, והנה העירייה, והעומד בראשה שמנחה את הגורמים המקצועיים, מבצעים בצורה שונה לגמרי מההחלטה שהתקבלה במועצת העיר או בוועדת המשנה. זה קרה בפלדי וזה קרה בשצ"פ בעשרות דוגמאות אחרות שאני יכול לתת.

יש פה פגיעה באינטליגנציה של חברי המועצה, וחמור מכך, באינטליגנציה של התושבים, כי בסופו של דבר חברי המועצה הם נציגי התושבים בוועדות השונות. זאת ההתנהלות המסוכנת של ראש העירייה, ובגלל זה גם אמרתי שחייבים לעצור אותו".

השבוע הגיש דיל  עתירה מינהלית שעליה עמל לאחרונה, בנושא השצ"פ. "אני לא רואה סיכוי שהעירייה יכולה לצאת מזה. אני מגיש את העתירה למחוזי, אבל זה יהיה חייב להיות נידון בעליון".

דיל מונה מספר מקרים נוספים בהם לא התקיימו דיונים או שלא הוצגה התמונה המלאה מול חברי המועצה, בין היתר במקרה של מוזיאון יהדות תימן, שעלותו בסופו של דבר היתה גבוהה בהרבה מהעלות שנקבעה במליאת המועצה, בדרך שבה ניתנו תקציבי התמיכות לאגודות הספורט ותנועות הנוער, ובהתנהלות סביב בית התרבות, שעליה כתב מבקר המדינה, שם מועצת העיר אישרה פרוטוקולים של ועדת הכספים בלי שקיימה דיון בנושא.

לדברי ספיר, זו היתה אחת הסיבות לכך שהחליטה לא להתמודד שוב למועצת העיר. "ראיתי שעושים ממני סוג של עלה תאנה וחותמת גומי, שאני באה ומצביעה הצבעות בידיעה שאני מקבלת את כל המידע ומחליטה החלטות שאחר כך מסתבר שהן לא ראויות או שעשו משהו אחר. זה פשוט דברים שלא יאמנו. כל דבר כזה שווה כסף, לא נופלות סתם החלטות. אני חושבת שיש פה התנהלות מאוד בעייתית, וכשאני באה לשאול שאלות, מהנדסת העיר מתייחסת אליי כאילו אני לא מבינה את מה שנאמר".

מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "מדובר בטענות חסרות שחר ובהטעיית הציבור. עיריית רחובות והמועצה פועלות אך ורק רק על פי חוק ועל פי הנהלים, ויגיבו בהתאם בבית המשפט לכל עתירה שתוגש. לגבי פלדי, מדובר במגרש פרטי, שעל פי התב"ע אמור לקום עליו מרכז ספורט הכולל בריכה ומתקני ספורט, אבל הבעלים של המגרש אינם מעוניינים להקים את מרכז הספורט.

העירייה אינה יכולה לאלץ אותם לעשות כן. הם ביקשו לשנות את ייעוד המגרש למגורים, והעירייה התנתה את הסכמתה בהפרשת חלק מהמגרש לצורכי ציבור. התוכנית תידון בוועדה המחוזית, והתושבים רשאים להגיש את התנגדותם לוועדה. הבנייה בשטח המיוחד לצורכי ציבור תיעשה בתיאום עם התושבים על פי צורכי השכונה. העירייה תכבד כל החלטה שתתקבל על ידי הוועדה המחוזית

"בנושא היטל השצ"פ - בניגוד מוחלט לנטען, עיריית רחובות פועלת אך ורק על פי החוק, הנחיות היועצים המשפטיים ופסיקת בתי המשפט בנושא, ומחייבת כדין את הנכסים בעיר בתשלום היטלי שצ"פ. יש להתפלא על כך שחברי המועצה פועלים באופן שיטתי לפגיעה קשה עד מאוד בהכנסות העירייה, המגיעות לכעשרות מיליוני שקלים, ובמיוחד מגופים גדולים כמו מכון ויצמן, תנובה וקופות החולים, שכנגדם יש פסקי דין ברורים המחייבים אותם בתשלום מלוא היטל השצ"פ.

בישיבת המועצה שלפני האחרונה הובהר על דעת רוב חברי המועצה כי ההיטל חל גם על בנייה קיימת, זאת בהתאם להוראות והנחיות משרד המשפטים וחוק העזר".