טלי סיפרה לי שהבת שלה, עומר (השמות בדויים), תלמידת תיכון, קנתה לאחרונה משקפי שמש ונעליים במינונים גבוהים במיוחד. טלי יודעת שעומר עובדת כבייביסיטר, אבל הקול האימהי הפנימי שלה גרם לה להרגיש שמקור הכסף הוא אחר.

ערב אחד, כשעומר יצאה מהבית, טלי לא התאפקה וחיטטה לה במגירות. בארון הבגדים היא מצאה המון שטרות של 200 שקלים מגולגלים ומוחבאים היטב.  

טלי נחרדה למראה השטרות וקראה מיד לבעלה. שניהם חשבו שמקור הכסף הוא סמים.

בעלה רצה להתעמת עם עומר כדי להוכיח אותה, אבל טלי שכנעה אותו לחכות לפני שיפעלו ולפנות תחילה לייעוץ.

טלי ניסתה לברר בעדינות עם עומר מאין הכסף שיש ברשותה, אבל עומר לא הסכימה להשיב ולא שיתפה פעולה.

"מתי ניסית לשוחח אתה?", שאלתי.

"לפני יומיים", ענתה טלי.

המחשה: shutterstock

הצעתי לה לשוחח שוב עם עומר ולהחליט מראש שלא משנה מה היא תספר, טלי תשתדל שלא להיות ביקורתית כלפיה.

ביקורתיות עלולה לסגור את ערוץ התקשורת, ואז טלי לא תוכל להבין אם הבת נמצאת בצרה כלשהי.

"האם יש שינוי בהתנהגות של עומר או ירידה בלימודים?", שאלתי.

טלי השיבה שבתה יוצאת מהבית בשעות מוזרות ולעיתים חוזרת לפנות בוקר. כשהיא שואלת אותה לגבי  הבייביסיטר שהיא עושה בערבים, עומר מתחמקת ולא מוכנה לומר מי מזמין אותה.

טלי סיפרה לי שאבא של עומר הציע לעקוב אחריה. אני חשבתי שזה לא נכון ביחסים מולה.

טענתי שהם צריכים לפתוח ערוץ תקשורת ולנסות לבדוק ישירות עם עומר מה עובר עליה והאם היא זקוקה לעזרה.

ביקשתי מטלי לקבוע עם עומר שיחה בבית קפה ללא נוכחות האב. המטרה לא הייתה כמובן למנוע מהאב מידע לגבי בתו, אבל לאפשר לאם להבין מה עובר על בתה, תוך נטרול אפשרות להתפרצות ולעימות בינה לבין אביה.

טלי קבעה עם עומר בבית קפה. שתיהן התיישבו האחת מול השנייה. טלי אמרה לעומר שהיא אוהבת אותה ולא משנה מה תספר.

היא הבטיחה שתנסה לעזור לה ולא תביע כלפיה שיפוטיות. עומר שאלה אותה אם היא בטוחה. טלי נשמה עמוק, נשכה שפתיים ואמרה: "כן".

עומר סיפרה שהכירה גבר בשנות החמישים לחייו והוא הציע לה כסף תמורת שירותי מין פעמיים בשבוע.

טלי שתקה. דמעות החלו לזלוג מעיניה, והן הפכו לבכי. זה היה קשה, אבל כפי שהבטיחה, היא לא אמרה לעומר אף מילה רעה.

היא שאלה אותה אם חסר לה משהו. האם היא זקוקה לכסף, לבגדים ולנעליים.

עומר השיבה שבהתחלה באמת עשתה את זה בשביל כסף, אבל עכשיו היא חושבת שהיא מאוהבת באיש הזה.

טלי הגיעה לטיפול מיואשת. הצעתי לה שעומר תצטרף כדי שננסה להבין על איזה צורך עונה הקשר שלה עם האדם, שגילו יותר מכפול מגילה.

בהתחלה עומר התנגדה, אבל טלי הצליחה לשכנע אותה. קבענו להיפגש בשבוע הבא.

אני ממתינה לפגישה. ההמשך יבוא – ולא ברור מה יהיו התוצאות.

בכל מקרה, יש דבר שכבר עכשיו ברור לי: לפעמים נטיית הלב הטבעית שלנו היא להתנפל על הילד שלנו, להוקיע מכל וכל את ההתנהגות שלו, להעניש, לחנך, להיות נחושים "להחזיר לדרך הישר" וללמד אותו לקח. 

אולי אצל ילדים מסוימים זה עוזר. אבל אצל אחרים לעתים תגובה כזאת עלולה להוביל לתוצאה הפוכה, לעשיית "דווקא" ולניתוק הקשר.

ברור לי שלטלי נדרשו תעצומות נפש גדולות כדי להגיב באיפוק ולא להשתולל כשהבינה מה האמת.

נכון לעכשיו, היא לפחות מצויה בתוך התהליך שתעבור הבת שלה, ולא הושלכה מתוכו החוצה.

ההתמודדות כואבת, אבל לאבד את הילד שלך כואב יותר.

זכרו את זה שנייה לפני שאתם מגיבים אוטומטית בצורה היחידה שנראית לכם הכי "נכונה".

לפעמים נכון יותר לנשום עמוק ולחשוב צעד קדימה על ההשלכות, ועל דרכים אחרות לפתרון.

השמות וחלק מהפרטים שונו כדי לשמור על פרטיות המטופלת ומשפחתה.

שרון בן דור, מטפלת רגשית בשיטת NLP , puni8@walla.com

054-2520015