שלום אסולין (63), תושב נס ציונה, נשוי, אב לשניים וסב לארבעה, קורא לציבור לסייע לו באיסוף כספים עבור השתלת כליה לה הוא זקוק באופן דחוף. אסולין פרסם פוסט נרגש בפייסבוק, ומקווה לטוב.

"ממש רוצה לחיות". שלום אסולין | צילום: פרטי

"נולדתי עם כליה אחת", סיפר השבוע ל'מיינט רחובות'. "בשנת 1995 עשו לי צנתור ולא ידעו שאני רגיש ליוד. בעקבות ההליך הכליה היחידה שיש לי נהרסה וניסו להאריך לי את החיים עם דיאליזה".

בשנת 2002 מכר את ביתו וגייס תרומות, וביצע השתלת כליה בחו"ל, אך הכליה החזיקה מעמד זמן מוגבל. "אני רוצה לחיות", הוא מסביר. "הדברים התגלגלו ובמשך 16 שנה חייתי רגיל והמשכתי לעבוד כטכנאי לכלי עבודה וגינון. לקחתי תרופות וחייתי רגיל, אבל אז החלה הידרדרות והיו צריכים לעשות שוב צנתור ושוב היתה התדרדרות בכליה ובשנת 2017 חזרתי לדיאליזה".

מאז אסולין מבצע שלוש פעמים בשבוע דיאליזה, ארבע שעות ביום, ולמרות הכל ממשיך לעבוד ולהתפרנס. "הדיאליזה לא פותרת את הבעיה אבל עוזרת לך לחיות", הוא אומר. "זה כמו בן אדם מת מהלך. היום המצב החמיר. זה התחיל לפני שלושה שבועות. הגעתי לבית החולים עם לחץ דם נמוך והייתי בתרדמת, העלו את לחץ הדם והוא נשאר נמוך. אפשר עכשיו לעשות דיאליזה בכל יום למשך שעתיים.

אני רוצה לחיות ואני רוצה לעבוד. כל יום שאני לא רוצה לעבוד וקשה לי אני הולך על ארבע ועובד. כשאני בעבודה אני לא חושב הרבה. יש לי מזל מאוד מאוד גדול שיש לי בוס שאומר: 'לא אכפת לי באיזה מצב אתה בא, עצם זה שאתה פה זה יותר טוב לי'. הוא מנסה לעזור לי כמה שאפשר".

אסולין נכנס לרשימת ההמתנה לתרומת כליה. "לחכות ברשימה בארץ זה בין שש לשמונה שנים. אני בן 63 ואם אגיע לגיל 70 יגידו: 'נתרום לצעיר, לא למבוגר'. אני לא רוצה להגיע לזה, רוצה להגיע לחיים נורמליים".

הדרך היחידה שנותרה לאסולין היא גיוס תרומות בגובה 700 אלף שקל כדי לטוס לחו"ל ולבצע את הניתוח. "פתחתי חשבון נאמנות, הכסף הזה יינתן אך ורק אם אני אעבור את הניתוח ואביא קבלות".

במשפחתו של אסולין כולם נבדקו ונמצאו לא מתאימים לתרומת כליה. הוא מספר שטיפולי הדיאליזה שוחקים את בריאותו בכל יום שעובר, וגם הם יסייעו עד גבול מסוים, ואז יפסיקו לעבוד. "אני ממש רוצה לחיות", הוא אומר וקורא למי שיכול לתרוםכל תרומה קטנה תסייע להגיע למטרה להציל את חייו.

חשבון הנאמנות: בנק מזרחי סניף 511 נס ציונה, מספר חשבון 283639.