משרד הבריאות פרסם ביום שישי את מפת ההתחסנות נגד חצבת לפי ערים. הנתונים מעידים על כך שכארבעה אחוזים מתושבי רחובות אינם מחוסנים. אחוז דומה התגלה גם בנס ציונה וגדרה. 

ילד חולה | צילום אילוסטרציה: shutterstock

רוב האוכלוסיה באזור מחוסנת, אך נראה שגם 4 אחוזים של "לא מתחסנים" מספיק כדי לגרום להתפשטות המחלה. לפי נתונים שפורסמו לראשונה ב"מיינט רחובות", בתקופה האחרונה התגלו ברחובות 17 מקרי חצבת חדשים. 

אם, תושבת העיר, שאינה מחסנת את ילדיה, מספרת ל"מיינט רחובות" שהיא אינה מתכוונת לשנות את דעתה ולחסן את ילדיה. 

למה לא חיסנת את ילדייך?

"הרעיון שכולנו צריכים כמו עדר ללכת להתחסן כי ככה אומרים שצריך הוא רעיון שלא מקובל עליי, מה עם לשאול שאלות? מה עם לבדוק לעומק מהם תופעות הלוואי? מה עם התייעצות עם מומחים וקריאת מחקרים שהראו שהחיסונים האלה מסוכנים?".

האם ביקשה שלא להיחשף בשמה בשל רגישות הנושא, ומסבירה: "בתקופה האחרונה יש על אנשים כמוני סוג של 'עליהום'. מדברים גם על הוצאת ילדים ממסגרות החינוך, אז הילדים שלי בחינוך ביתי, וזה לא רלוונטי לגבינו, אבל אני זכאית להחליט עליי ועל הילדים שלי, ולא לחסן אותם. אני לא חושבת שיש למישהו זכות לבוא אליי בטענות. החיסונים האלה לא ניתנים בכפייה, זו עדיין בחירה ואני מקווה שכך זה יישאר".

את יכולה להבין הורים שחוששים שילדיהם יידבקו מילדייך?

"יכולה להבין את הפחד שלהם אבל הוא מונע ממקום לא מודע. אומרים להם, והם הולכים עם העדר. שנה אחת יוצא כזה מחקר ושנה אחריו מחקר אחר, חיסון מומת ולא מומת, פעם יעיל כנגד כל סוגי השפעת ופעם מחסנים ואז מגלים שהחיסון בכלל לא יעיל. לא תודה, הילדים שלי הם לא שפני ניסוי ועם כל הכבוד, הם בריאים יותר מרוב האוכלוסייה".

טבלת מקרי החצבת | צילום מסך - משרד הבריאות

יש מי שרואה באמירות הללו בעייתיות, ומתריע נגדן. שרי גלזר, יועצת שינה ומנחת הורים מרחובות, מתנגדת נחרצות וקוראת להורים לחסן את ילדיהם. 

"בדור שלנו נראה שלפעמים שוכחים את משמעות המושג - ערבות הדדית", היא אומרת. "אנשים מחפשים את הסלפי, את הפוסט שיגרוף לייקים, ואני קוראת לכולנו לחזור לערכים שהביאו אותנו לעלות לישראל ולהקים מדינה. אם לא היינו משתפים פעולה, זונחים את טובתנו האישית ועובדים לטובת הכלל, לא הייתה לנו מדינה".

מתנגדי החיסונים טוענים שהמתחסנים הולכים כמו "עדר".

"עדר הוא מושג חיובי בהקשר הזה. כך פועלת גם חסינות העדר. לאחר קבלת החיסון השני לחצבת, כל אחד מהפרטים מוגן ב-97% מהידבקות במחלה. זה מצוין, אך המטרה האמיתית היא להגן על מוחלשי חיסון: על תינוקות בני פחות משנה, ועל אלה שאסור להם להתחסן כמו חולים במחלות קשות שונות. תפקידנו לשמור עליהם, ולגייס את כולם להתחסן על מנת שנצלח בכך. אין להפקיר את החלשים אלא להגן עליהם".

ד"ר ליאור אונגר, רופא במחלקה לנוירוכירורגיה, בית החולים 'שיבא', תל השומר, מיוזמי 'מחוסגן', מוסיף: "מחלת החצבת כמעט ונעלמה מעולמנו בזכות החיסון היעיל נגדה. כאשר יותר ויותר הורים בוחרים שלא לחסן את ילדיהם, נוצרת פרצה בחסינות העדר, ומחלות ילדות איומות, כמו החצבת, קמות לתחיה ומחוללות מגיפה. כיליד רחובות שבילה בה את רוב חייו, צר לי לראות כי החצבת הגיעה לביקור גם בעירי היקרה".

מהו מחוסגן?

"במיזם מחוסגן, אנו מאמינים, שכל עוד המחוקק לא אמר את דברו, הרי שיש לאפשר לגנים ליצור סביבה מחוסנת ובטוחה לילדינו. גנים הבוחרים 'להתחסגן', מקבלים סיוע רפואי ומשפטי מלא, המאפשר לגן הפרטי, לדרוש פנקסי חיסונים כתנאי כניסה בשעריהם".

ד"ר ליאור אונגר | צילום: פיני סילוק

"גן מחוסן, הוא הגשמה של הזכות הבסיסית של היקר לנו מכל: הזכות לבריאות. אני מייחל שגם המחוקק ימשיך את הרעיון במערכת החינוך הציבורית ויקפיד על סביבה מחוסנת שתגן על כלל התלמידים. אני ממליץ לכל הגנים הפרטיים להצטרף אלינו למחוסגן, וממליץ לכל ההורים לגלות מעורבות אמיתית בשאלה: האם הגן שלי מחוסן?"

חיסון תינוק. אילוסטרציה: shutterstock

כדאי לדעת על החצבת

מחלת החצבת (Measles) נגרמת על ידי נגיף והיא מחלה זיהומית מדבקת ביותר. בחלק מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים. נדרש שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאוד באוכלוסייה על מנת למנוע התפשטות, וירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה. לאדם שאינו מחוסן הנחשף לחולה חצבת, יש סיכון גבוה מ-90% להידבק במחלה.

חצבת מועברת על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. ניתן להידבק גם בעת שהייה בחדר החולה, עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את החדר. סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין 10 ל-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף, אך יתכן טווח של 6-21 ימים.

המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור.

חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. בטווח הקצר כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח.

צילום: shutterstock

הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. אחד מכל 1,000 חולים עלול למות ממחלת החצבת. סיבוך נדיר אך קטלני, היכול להופיע מספר שנים לאחר הופעת החצבת, הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים. הסיכון לסיבוך זה גבוה יותר אצל ילדים שחלו בחצבת לפני גיל שנתיים.

חיסון ניתן כשגרה בשני מועדים: בגיל 12 חודשים בטיפות חלב, ובכיתה א' במסגרת  שירותי בריאות התלמיד.

השלמת חיסון:

עד כיתה א' במסגרת טיפות חלב.

מכיתה א' עד כיתה ט' באמצעות ספקי שרותי בריאות התלמיד: מחוזות תל אביב ומרכז (למעט נפת נתניה) – חברת פמ"י: 03-568-8599

מכיתה י' ועד גיל 18 בלשכות הבריאות.