חגי תשרי מאחורינו, חופש חנוכה עוד רחוק, ובבית הספר ויצו טכנולוגי ברחובות יוצאים לדרך חדשה עם מנהל חדש. האתגר שעומד בפניו לא פשוט, אך בראיון ראשון הוא כבר מסמן מטרה: להפוך את התיכון למוביל בעיר. וככה הוא יעשה את זה.

הרצל שקרצי מנהל ויצו טכנולוגי רחובות | צילום: אביגיל קדם

ב-1 לספטמבר פגשו תלמידי 'ויצו טכנולוגי' מנהל חדש בשער בית הספר. הרצל שקרצי, שהיה עד לאחרונה מנהל ברשת 'ברנקו וייס', ולקח על עצמו את האתגר "להרים" את ויצו רחובות ולהצעיד אותו קדימה, הרחק מהתווית השלילית שדבקה בו. 

שקרצי הוא אדם צנוע. "נדבר בעוד שנה כשיהיה לי מה להראות", הוא אומר כבר בראשית השיחה, אבל אין לטעות בו. מדובר באדם שלקח על עצמו בית ספר לנוער בסיכון באור יהודה, עם אפס אחוזי זכאים לבגרות. והפך אותו לבית ספר המתמחה בתקשורת, שאחוזי הזכאים לבגרות בו עולה בהתמדה.

בקיץ האחרון, כשחיפש אתגר חדש, הגיע לרחובות. "אני בא לעבודה", הוא אומר, ומדגיש שבראש מעייניו נמצאים התלמידים. ילדים מגיעים לפה בדרך כלל עם חוויות של חוסר הצלחה. כשאתה נכשל במקום מסוים, אתה לא רוצה לחזור למקום של הכישלון, התלמיד מייצר הימנעות. אני ממילא לא מצליח הוא אומר לעצמו, אז הוא ממציא תירוצים, הוא בחצר או לא משתתף. מייצר לעצמו מסורת של חוסר הצלחה וזה כבר שם עליו את התווית. צריך לשנות ולעשות 'שיפט' בראש שלו".

איך עושים את זה?

"אתה רואה את התלמיד. המורה שלנו נכנסת לכיתה והיא יודעת: זה לא אכל ארוחת בוקר. זה לא ישן טוב בלילה. זה רב עם אמא שלו. את כל זה רואים רק מהתבוננות".

כל המורים פה הם כאלה?

"אני בתחילת הדרך. מההתרשמות שלי המורים פה מאוד מאוד מגויסים, אני שומע איך הם מדברים, אני שומע איך הם מדברים ביניהם. הגעתי בקיץ, ביוני, חשבתי שבית הספר יהיה ריק, אבל הם התייצבו. אמרו אנחנו פה, תגיד מה אתה רוצה, והם בחופש. אנשים בחופש שלהם".

תיכון ויצו רחובות | צילום באדיבות התיכון

לצורך ההמחשה הוא מדגים: "ילד בבית ספר אחר נכנס בשער בית הספר בבוקר, הולך 200 מטר עד הכיתה, מתיישב ומתחיל ללמוד. הילד שלנו פה נכנס בשער בית הספר, הולך את אותם 200 מטרים, אבל צריך לעבור עוד 40 אלף ק"מ עד שבאמת יגיע לכיתה ויתחיל ללמוד".

למה?

" כי יש לו הפרעת קשב וריכוז. כי יש לו חרדות חברתיות. כי היה עד למשהו שקרה בבית. אני לא יכול לשים לו מפה ולשאול אותו עכשיו איפה אינדונזיה. ברגע שמורה רואה את התלמיד, ומכיר אותו, הוא יודע איפה הקושי והוא יודע להתייחס לקושי, וכל זה במעטפת תומכת של ייעוץ בבית הספר, התלמיד אומר – הבן אדם הזה, אכפת לו ממני".

היתרון של ויצו רחובות בעיניו הוא היותו בית ספר קטן. "כיתות קטנות שנותנות פתרונות בוטיק. לא כל אחד מתאים לכיתה של 40 תלמידים וחצר עם 1600 תלמידים. כשאני הייתי תלמיד היו אומרים 'יש תלמיד שהוא טוב ויש תלמיד שהוא לא טוב'. היום כבר יודעים שאין אבחנות עאלה, אין תלמיד לא טוב אלא ילדים עם למידה מורכבת. צריך עבורו מעטפת פרטנית ואת זה אנחנו עושים". 

השנה רק התחילה אבל כבר אפשר לראות שינויים בשטח. כאשר ההחמרה האחרונה היא האיסור על הכנסת אופניים חשמליים לבית הספר. ויש כבר שלוש משימות מרכזיות: שיפור הישגים לימודיים, יצירת זירה חברתית משמעותית והעמקת החינוך הערכי. 

מה החזון שלך לבית הספר?

"קודם כל נכניס לבית הספר תוכנית חלומות. הילד רוצה להיות עורך דין?  מתווך דירות? מתופף? נבנה לו את התוכנית. את זו שרוצה להיות מאלפת סוסים ואת זה שרוצה להיות מעצב פנים אנחנו נמצא להם יום בשבוע שהם יתלוו למנטור, זה לא יום חופש מהלימודים, אלא יום שבו לומדים מחויבים ושיעור לחיים. לגעת בתשוקות של הילדים ולעזור להם להגשים אותם. אבל כרגע עדיין אי אפשר לדבר על חזון, כשיהיו לי קבלות אדבר".