ל"ג בעומר ידוע כחג שיוצר נזק גדול לאיכות האוויר ולסביבה. אך כדי לא למנוע מילדיהם את מסורת המדורות והחגיגה סביבן, יצאו ועדי הורים של תשעה גנים ותשע כיתות ביוזמה משותפת: מדורה קהילתית. כעת הם קוראים לשאר הורי רחובות ללכת בעקבותיהם.

חוגגים במדורה קהילתית | צילום: שירלי אשכנזי

השבוע נערכה חגיגת ל"ג בעומר ליד בית העלמין הצבאי בעיר. היא כללה ילדים, הורים וכמובן תפוחי אדמה ומרשמלו. השמחה הייתה רבה במיוחד כיוון שהייתה זו מדורה משותפת של תשעה גני ילדים ותשע כיתות מבתי הספר 'סמילנסקי' ו'שריד', שחסכו בכך הקמתן של 18 מדורות קטנות ומזיקות לסביבה.

"אני אמא בוועד הורים בגן של הבת שלי ובגן של הבן שלי", מספרת שירלי אשכנזי, תושבת רחובות, ומספרת שזו שנה שלישית שמתארגנת מדורה קהילתית בשכונה, אבל הפעם היא כללה מספר שיא של משתתפים.

"לפני שלוש שנים התחלנו בקטן, עם חמישה או שישה גנים. לפני שנה גדלנו, והשנה הכמות כבר הייתה מטורפת, תשעה גני ילדים ותשע כיתות!", היא אומרת, ומסבירה: "כולנו אימהות לכמה ילדים בכמה מסגרות, אז מלבד הרעיון של איכות הסביבה וכמה שפחות אש בל"ג בעומר, זה גם להגיע לכמה שפחות מדורות כי זה נוח לנו".

איך מתארגנים כל כך הרבה ילדים סביב מדורה אחת?

"הילדים מתלהבים מההדלקה הראשונה, וכל ילד מגיע עם קרש או שניים. הראשון מתחיל לתחום את המדורה וכולם מוסיפים ומדליקים את המדורה ביחד. לכל גן וכיתה יש את ההתארגנות הפנימית שלהם של אוכל, כיבוד ופעילות. יש לנו קבוצת ווטסאפ של ועדי הגנים בסביבה, ואנחנו מוציאות מסמך הנחיות כללי.

אחת ההנחיות היא שמדליקים מדורה אחת. כולם יודעים שלא מדליקים מדורה באופן פרטי, וכולנו מתאספים סביב מדורה אחת באיזה שהוא אופן. יש משהו נחמד בפעילות, לכל אחד יש אח פה ואח שם והם משחקים עם כל הילדים מכל המסגרות ויש אופי קהילתי למדורה".

לדבריה אין זו הפעילות הקהילתית היחידה באזור מרכז רחובות, שנקרא בפי התושבים אזור 'גן הפלסטיק'. "בחנוכה יש לנו התארגנות של לפחות 15 מסגרות לימודים, ואנחנו רוכשים מארזי חנוכה יחד, יש המון שותפות ושותפים לדרך, וטוב שיש נציגות ועדים חזקה. אנחנו מתכוונות להיפגש עם נציגי העירייה כדי לבחון לעשות משהו שונה בשנה הבאה, אולי מסיבת סטיקלייטים או טיול עששיות".

ההורים המארגנים ממליצים להורי רחובות ללכת בעקבותיהם, ובכך למנוע זיהום סביבתי ולאחד את קהילת שכונת מגוריהם.