חג חנוכה מתקרב וב'בימת הנוער' ברחובות האנרגיות בחדרי החזרות למחזמר 'משחקי הקסם' ‑ בשמים. בני הנוער המשתתפים בהצגה עצרו לרגע את החזרות כדי לספר איך זה מרגיש לעבוד חודשיים על מחזמר בסדר גודל שלא מבייש את הפסטיגל, איך מתנהלות החזרות בלוח הזמנים הצפוף, ומה הם לוקחים איתם מהבמה לחיים.

משתתפי המחזמר 'משחקי הקסם' עם ראש העירייה, רחמים מלול | צילום: אבי מועלם

המחזמר 'משחקי הקסם' יעלה בשבוע הבא לכבוד החג, ובמהלכו ירוצו 27 הצגות בהיכל התרבות בעיר, בסך הכל ארבע הצגות ביום.

חניכי 'בימת הנוער', תלמידי כיתות א' עד י"ב, יעלו על הבמה כשמאחורי חלקם 13 שנים של השתתפות במחזות זמר, מתוכם מחזות זמר מקוריים שעלו בשלוש השנים האחרונות.

"להיות גיבור על"

המחזמר, כמצופה, נושא מסר חברתי חיובי. "יש ילד שהוא קצת חלשלוש, והוא לא מסתדר עם הילדים האחרים בבית הספר", מספר עידו וייל־לביא (15), שמשחק את הילד בהצגה, ששמו בן. "המחזמר נפתח במשחק כדורגל. כולם מכירים את הרגע הזה שבוחרים נבחרות, ואת בן בוחרים אחרון, והוא גם מכשיל את הקבוצה. כולם יורדים עליו והוא מגיע הביתה ומבקש משאלה מכוכב נופל ‑ להיות גיבור על".

כשבן מבקש את המשאלה, היא מגיעה למרבלה, מלכת הפיות, שאת דמותה מגלמת טל גדות (15.5). "היא מחליטה לא לתת כנפיים לאחת הפיות, בילי, אלא הזדמנות להגשים לבן את המשאלה", מסבירה גדות.

"בילי היא קצת מפוזרת ביחס לכל הפיות ולא ממש הולך לה", מספרת אמבר קוטר (17), שמגלמת במחזמר את בילי נטולת הכנפיים. "כל שאר הפיות מקבלות כנפיים, אבל היא לא מצליחה לעבור את המבחנים. כשנותנים לה את ההזדמנות היא יוצאת למסע ובו היא פוגשת דמויות מהאגדות: את קרואלה דה־וויל, את הילדים האבודים מ'ארץ לעולם לא', את ג'אפר מאלאדין, ומכולם היא לומדת משהו".

הפיה בילי | צילום: אבי מועלם

"הרעיון הוא להבין שלא כל ילד הוא אותו הדבר, וגיבור ההרפתקה יכול להיות ילד שהוא לא בדיוק לפי הספר. הוא יכול להתקשות בחברה ואין לו ביטחון עצמי, אבל הוא מציל את העלילה", מסביר וייל־לביא.

וייל־לביא מספר על המחויבות שהמשתתפים לוקחים על עצמם כשחקנים במחזמר: "אתה עובד על משהו חודשיים, אתה יודע שיש קהל שקנה כרטיס ויש לך מחויבות, וזה לא רק ההורים שבאים או רק המשפחה, זו העיר רחובות שבאה לראות אותך".

אלה אטדגי (15.5) משחקת במחזמר את מלכת הלבבות. במחזמר בשנה שעברה, "מושלמת", שיחקה בתפקיד הראשי. "זה הבית שלי פה, אנחנו כאן כל יום ואנחנו עובדים קשה", היא מספרת. "אנחנו נמצאים כל היום ביחד וזה משהו שאנחנו לוקחים איתנו לכל החיים".

"אנחנו עובדים חודשיים בכל הכוח", מספר גם עידו משה (18), שהתפקיד שלו שונה ומוחצן מהאחרים ‑ הוא מגלם את אמה של סינדרלה, ואת האחיות של סינדרלה מגלמים שני אחים תאומים.

"זה מאוד קומי ומצחיק", הוא אומר, "אני עם איפור דראג כבד וגם בסולו שלי אני שר מאוד נמוך וזה אתגר שאני שמח לעמוד בו. זה מוגדר כחוג, אבל זה יותר מזה, אתה לוקח את החוויה וממיר אותה לחיים".

הדר הרסון (15.5), מספרת שבחודש האחרון משתתפי המחזמר נמצאים במקום כמעט בכל יום. "כולנו פה עם מבחנים ובגרויות, וחלק בצופים. אנחנו באים לפה בין ולבין כי זה מה שאנחנו באמת, מה שאנחנו רוצים לעשות, וכל אחד שנמצא פה נמצא מבחירה לחלוטין, מקדישים מהזמן שלנו, ולהיות הכי טובים שאפשר".

משתתפים במחזה. עולם הדימיון מתעורר לחיים | צילום: אבי מועלם

ליאל אברמסקי (15.5) מגלמת במחזמר את דמותה של פיונה. "המחזמר, מעבר לסיפור, יכול לתרום לילדים", היא אומרת. "אם הם יסתכלו לתוך עצמם ויראו כמה הם מאמינים בעולם הדמיון, האגדות והסיפורים, הם גם יוכלו לראות כמה הדבר יכול לתרום להם, ממש כמו שקרה לבן במחזמר. הוא לא האמין שהוא יכול לשחק את המשחק ולנצח, אבל הוא קיבל כלים".

"תהליך מעבדתי"

ב'בימת הנוער' מקובל שהמשתתפים מתחנכים גם במקצועות הבמה השונים. כך למשל הם מקבלים תפקידים נוספים, כמו למשל בתחום התאורה, הסאונד, תפאורה ותלבושות.

אחד מאותם חניכים שאחראים על כמה תפקידים הוא קורן באומן (18), שנמצא ב'בימת הנוער' מכיתה א'. "דואגים לשלב אותנו בכל מיני תחומים, לעזור עם צוות טכני ואיפור ותלבושות", הוא אומר. זה מקום שעוזר לנו למצוא עבודה בעתיד שקשורה בעולם הזה, ולא בהכרח להיות בפרונט על הבמה".

במחזמר מגלם באומן את סבא ג'פטו. התפקיד שלו מעבר לכך הוא לדאוג שכל התלבושות שמכינה בעמל רב סווטלנה וישטליוק, מגיעות בשלום למשתתפים וחזרה. הוא גם דואג לבצע את כל התיאומים ולמעשה המחזמר עובד בשיתוף עם החניכים כהפקה גדולה לכל דבר.

מאחורי החניכים עומדת קבוצה רחבה של אנשי מקצוע שנמצאים ב'בימת הנוער' שנים רבות. אחת הדמויות החדשות שנכנסה השנה לניהול היא בת חן קליין, המפיקה של 'בימת הנוער'.

"הדבר הכי מורכב הוא להבין שהילדים האלה הם שחקנים", היא אומרת. "צריך מצד אחד לתת להם להיות שחקנים, ומצד שני להעמיד אותם בפני בחירות של שחקנים כשהם עדיין ילדים. יש להם בגרויות וטיולים שנתיים, ומצד שני הם צריכים להיות בחזרות".

במאי המחזמר, ז'אק זרביב, מסביר שהעבודה הקשה היא גם מאחורי הקלעים, עוד משלב כתיבת המחזמר. "היינו צריכים להגיע ל־1 בספטמבר עם מחזה, וזה לוקח זמן מכיוון שאתה צריך להלביש את הסיפור למי שיש לך פה, ויש פה 200 ילדים, ופתאום אתה מוצא ילדים בלי תפקידים, ובונים עוד סצנה, ואז מגיעים השירים, ואם אתה מכניס כמות עצומה של שירים אתה מגלה שאתה במחזמר של שעתיים וחצי, ועכשיו צריך לקצר מבלי לפגוע בתפקידים של הילדים, וזה תהליך מעבדתי מאוד מאוד מסובך".

משתתפי המחזה עם ראש העירייה. מוכנים לקהל | צילום: אבי מועלם

לדבריו, יש ל'בימת הנוער' מטרה, "ואי־אפשר ללמד אותם על העולם הזה בלי ללמד אותם על הצדדים הפחות יפים". הוא מסביר להם על העבודה הקשה חודשיים לפני עליית המחזמר. "זה חלק מבית הספר, חלקם הגדול הופכים להיות אנשי מקצוע מעולים בכל תחום שיבחרו לעסוק בו".

ויש גם מרק

אילן ג'רזי, מנהל 'בימת הנוער', סבור שהמסגרת נותנת לחניכים את הכלים להיות אזרחים ואנשים טובים יותר, "לא רק במשחק. אנחנו מתמקדים במחזמר אבל יש פה חבר'ה שבאים, והם חסרי ביטחון, והם שקטים או מגמגמים, וברגע שהם עולים על הבמה ועוברים את שיעורי המשחק משהו נפתח ויוצא מהם".

פרויקט מיוחד שפועל כבר שבע שנים ב'בימת הנוער' הוא 'אימרק'. "לפני שבע שנים שיפצו את האולם ואנחנו עברנו זמנית לאולם של קבוצת שילר", מספרת עפרה עברון, ה'אימרק' הראשית. "ויום אחד היה קר בחוץ ואמרנו שנביא סיר עם נענע ולואיזה שיהיה לילדים חם וטעים. אחרי יום יומיים אמרנו שאולי נעשה גם מרק, ואחרי כמה פעמים החלטנו למסד את זה".

מאז, חודש וחצי לפני תחילת החזרות, מתארגנת קבוצה גדולה במיוחד של אמהות שמאוגדות יחד בקבוצת ווטסאפ ייעודית לפרויקט 'אימרק', ובכל יום חזרות מגיעים למקום שישה סירי מרק חמים שהכינו האמהות, כל אחת בתורה. "יש קייטרינג ואוכל וכריכים, אבל זה הדבר היחיד שאפשר להכניס למטבחון, והריח מביא את הבית למקום בתקופה שהם צריכים את הבית, כי הם מתרגשים והם בסטרס ולא אוכלים", מסכמת עברון.