'עירייה שלום מדברת עירית'. כך החלו הסרטונים שהפכו ויראליים בשבועות האחרונים. בסרטונים, 'עירית', משגעת את כולם בדלפק ראש העיר ואף מנסה לשכנע את ראש העירייה רחמים מלול להציב פסל בדמותה. הסרטונים הפכו ויראליים ועד מהרה כולם דיברו עליהם.

מי שעומד מאחורי הדמות הוא אוראל צברי (25), תושב העיר, אוהד שרוף והכרוז של הפועל מרמורק, סטודנט למזרח התיכון ומדיניות חוץ באוניברסיטת אריאל, שהגיע לעיריית רחובות במסגרת לימודיו האקדמיים.

"אני מסיים שנה שלישית ויש לנו התמחות, את ההתמחויות עושים בעיריות ובכנסת, אני העדפתי לעשות כאן, בעיר שלי", מספר צברי השבוע. "יצרתי קשר עם דוברת העירייה אביטל רגב והם שמחו לקבל להתמחות, ובעצם הייתי עושה את כל ההודעות לעיתונות, מסדר ומארגן אותן, ובין היתר ביקשו ממני כל מיני המלצות איך לקדם את הרשתות החברתיות בתור אחד שמבין בתחום".

איך אוראל מבין בתחום הרשתות החברתיות? הוא כוכב יוטיוב מוכר למדי, סביר להניח שאם תשאלו את הילדים שלכם אם הם מכירים את השם שלו, הם יגידו כן.

"אני מעלה סרטונים, אתגרים ודברים מצחיקים, אנמי קומיקאי ושחקן וחקיין וחתום אצל קווין רובין שיש לו 200 אלף עוקבים", מספר צברי.

איך בדיוק זה מסתדר עם זה שאתה סטודנט רציני למזרח התיכון ומדיניות חוץ?

"בצבא הייתי ב-8200 בערבית, זה תמיד היה חלק ממני להיות הבדרן והייתי עושה סרטונים וסטנדאפ ומצחיק אנשים, וההורים תמיד דחפו לעשות משהו יותר רציני, במהלך השנה הראשונה של הלימודים שלח לי אסף הראל הודעה בפייסבוק ובעקבותיה הצטרפתי לתוכנית שלו בערוץ עשר,

"עבדתי בתוכנית מה נסגר ושרוטונים, הלכתי לעבוד במשרד הביטחון ואחרי שנה הבנתי שאני רוצה משהו אחר. שלא אסלח לעצמי עוד עשרים שלושים שנה שאני לא עשיתי את מה שאני באמת אוהב. הגיעה הצעה מחבר קרוב שנקרא יונתן חרל"פ מסוכנות שאני חתום בה של כוכבי רשת בשם 'ספוט', כמו שאומרים מבוגר אחד שמאמין בך והוא היה המבוגר הזה שדיבר עם האנשים שיחתימו אותי למרות שלא היו לי הרבה עוקבים".

מאיפה אתה מביא את הדמויות שלך?  

"תמיד הייתי עושה דמויות, אלה דמויות מהחיים האישיים שלי, מנהל תחנת המוניות, לקחתי את הדמות מהחיים, וגם הדמות של אירית הוא מבית שהוא חצי תימני, מרמורק, הבלאבוסטה שיודעת הכול יותר מכולם, היא חושבת שהיא יכולה לסובב סביבה את כולם והיא גם מייעצת לכולם".

איך בכלל הגעתם ליצירת הסרטונים של העירייה?

"באתי להחתים את השעות כדי להעביר אותם למרצה אצל אביטל הדוברת, היינו שבוע לפני יום העצמאות, אמרתי לה למה לא לעשות סרטון, 'נאהבל' קצת את ראש העיר".

מה זה נאהבל?

"זו מילה שהכנסתי לז'רגון בבלוגים. ואמרתי למה שלא, היא זרמה על הרעיון ממש ובאותו יום כתבתי טקסט ולמחרת צילמנו וזה היה הצלחה גדולה, שלמה טולדו הציע לי לבוא ולהנחות את הבמה המרכזית עם אילנית לוי ביום העצמאות, הנחנו יחד וזה היה מדהים ולקראת הפסטיבל פסלים חיים פנו אליי שוב שלמה ואביטל ושאלו אם בא לי לעשות עוד סרטון אחד, כתבתי תסריט ואחרי כמה ימים צילמנו את זה וזה כיף גדול".

אוראל צברי. צילום: מאי סביר

מה התגובות שאתה שומע?  

"אנשים אומרים: 'זה לא אתה מהסרטון בעירייה?' זה מצחיק. פנו אליי גם מערים אחרות ויש בקרוב פרסומות שהשתתפתי בהן, ויש דברים שאני לא יכול לספר עליהם".

נחכה לראות אותך על המרקע בפריים טיים?

"יש לצפות לראות גם על המרקע, יש למה לצפות בהמשך בעזרת השם, דברים יפים וגדולים", אומר אוראל. לשאלה איך היה לעבוד עם ראש העיר הוא מספר שהיה זורם. "וזה כיף שרואים צד אחר של העירייה, היא נתפסת כמשהו פוליטי ורציני, באופן כללי אתה לא מצפה לראות מעיריות משהו הומוריסטי ואני חושב שזה נחמד, מגוון, ונותן תחושה טובה, קצת לצחוק על העירייה".

מה המשפחה אומרת על הצלחת הסרטונים?

"ההורים מאוד התלהבו מהסרטון ואוהבים את העשייה, מצד שני יש מבחינתם גם דאגה של הורים, 'ממה תתפרנס, נניח עכשיו אתה מצליח ומה יהיה עוד כמה שנים?' קצת נשאבתי לזה ובגלל זה הלכתי ללמוד, שיהיה לי מקצוע של אדם מבוגר ורציני אבל בסוף דמיינתי את אוראל צברי בן ה-50, מסתכל על עצמו בן 25 ושואל את עצמו: 'למה לא עשיתי את זה?' ומתבאס על עצמי שלא עשיתי את זה,

"אז אמרתי אוקיי, אין לי אישה וילדים ומשפחה עכשיו, גם אם אפול, אני נופל לבד והנזק לא כל כך גדול, ואני שמח מאוד על ההחלטה לקחת את הצ'אנס".