הצעה לסדר של חברת המועצה קארין ברגינסקי: הקצאת חדר או אולם במוזיאון מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל לטובת הנצחת הלוחמים בנאצים.

חברת המועצה ברגינסקי הגישה השבוע את ההצעה לסדר בבקשה להקצות חדר אחד מתוך 3,000 המטרים הרבועים של המוזיאון, לטובת הנצחת הווטרנים. ברגינסקי, נכדה של וטרן, מייצגת את רצונם של רבים מהווטרנים שחיים כיום בעיר ושל בני משפחותיהם, שמבקשים פינה בעיר שבה יוכלו להנציח את יקיריהם בתמונות, במכתבים ובמזכרות.

קארין ברגינסקי בצעירותה עם סבה אהרון

בהצעתה לסדר מפרטת ברגינסקי כי בחודש פברואר השנה הגישה הצעה לסדר להקמת בית עולה, מוזיאון ומרכז תרבות בהתאם לתכנון בשנים האחרונות, שהיה אמור לקום ברחוב לוין אפשטיין 14, ולהתפרש על שטח של כ־600 מ"ר. "התכנון, שהיה מבורך, לא יצא לפועל, ובינתיים מחלקת הקליטה עברה לרחוב הנביאים לשטח של כ־220 מ"ר. מיותר לציין כי בשטח כה קטן לא היה ניתן ליישם ולתת ביטוי למוזיאון לווטרנים", נכתב בהצעה לסדר.

לדברי ברגינסקי, היא קיבלה פניות רבות בנושא. "במוזיאון הזה חולמים להנציח מכתבים, תמונות ומזכרות של אלה ששבו מהמלחמה ושל אלה שלא שבו, ושכל מה שנותר למשפחתם היא פיסת נייר שהם מייחלים להעביר כדי להנציח את זכר הגיבורים".

ברגינסקי מסבירה שהמרכז למורשת יהדות תימן נבנה כדי לשמר את מורשת יהדות תימן וגם כל קהילות ישראל, "ולכן אני פונה ומבקשת למצוא מקום בתוך השטח הענק הזה כדי להנציח את גיבורינו. הקצאת מקום תגשים חלום, תכבד את אלה שעדיין איתנו ואלה שכבר לא, ותעביר מסר גדול שכולנו משפחה אחת, הרבה מעבר לסיסמאות".

זהו נושא שקרוב ללבה של חברת המועצה ברגינסקי. סבה, אהרון אגרנוב ז"ל, נלחם במלחמה והיה וטרן שהסב למשפחה גאווה רבה. סבתה ראיסה היתה אחות שטיפלה בפצועי מלחמה, ופעם אחת אף קיבלה לטיפולה המסור פצוע קשה שאותו לא זיהתה ‑ בעלה, אהרון. לימים המשפחה תספר כיצד ניגנה בגיטרה לבעלה הפצוע כשם שעשתה עם פצועים רבים במלחמה, מבלי שידעה שמדובר בבעלה. "רק בדיעבד היא הבינה שזה סבא שלי, הוא היה חבוש כולו ואי־אפשר היה לזהות אותו", מסכמת ברגינסקי.