כשמיכל זאבי, מורה למוזיקה, הגיעה לרחובות לפני שלוש שנים, היא גילתה שאין בה תוכנית של קונצרטים לבתי הספר. שלוש שנים לאחר מכן, 18 בתי ספר בעיר כבר משתתפים בתוכנית 'פעמה', שחושפת אותם ליצירות מוזיקליות שונות.

התלמידים מספרים שהמוזיקה הקלאסית מלווה אותם גם בבית ומספקת להם שלווה, אז יצאנו להכיר את הכיתה המוזיקלית בבית הספר 'מעלות משולם', ואת המורה שבזכותה נכנסה המוזיקה הקלאסית לבתי הספר בעיר.

לא מביאה רק מוזיקה קלאסית. מיכל זאבי | צילום: אבי מועלם

"היכל קודש"

שקט מופתי מאפיין את כיתת המוזיקה של זאבי בבית הספר 'מעלות משולם'. "זה לא משהו מלאכותי, ככה זה בחדר המוזיקה, זה כמו היכל הקודש", היא מסבירה.

זאבי היתה מורה למוזיקה בבית ספר בראשון לציון עד לפני שלוש שנים. היא מדריכה ארצית למוזיקה ב'חמד' (מינהל החינוך הדתי) וכיום היא גם מדריכה בגני ילדים.

"עברנו דירה וביקשתי העברה לרחובות", היא מתארת את תחילת דרכה בבית הספר 'מעלות משולם'. "הגעתי לכאן וגיליתי שאין תוכנית קונצרטים מובנית. בעברי הייתי מנחת קונצרטים בתוכנית שנקראת 'צליל ראשון' בראשון לציון עם הסימפונית בעיר".

לדבריה, היו כמה בתי ספר בודדים ברחובות שהצטרפו לתוכניות, אבל לא משהו ברמה העירונית. "שיתפתי את אורנה חריטן, המפקחת מטעם משרד החינוך, ויחד איתה הגענו לפני שלוש שנים לכנס מנהלים שהיה בקיץ, הסברנו על התוכנית וחשפנו את המנהלים של בתי הספר ברחובות לנושא ברמה העירונית".

"אוצרות תרבות"

ישנן כמה תוכניות של קונצרטים בארץתוכניות שבמסגרתן נחשפים התלמידים ליצירות רבות, כאשר כל שנה נבחר נושא ראשי.

אחת מהתוכניות הללו היא תוכנית 'פעמה' של סימפונט רעננה, שזכתה במכרז העירייה לתוכנית קונצרטים בבתי הספר בעיר.

"כל שנה נבחר נושא ראשי". זאבי וילדי 'מעלות משולם' | צילום: אבי מועלם

"הנושא קיבל דחיפה גדולה בעירייה בעזרת שרה והב, מנהלת מחלקת החינוך היסודי, ואז הצטרפו הרבה בתי ספר בעיר", אומרת זאבי ומספרת שמטרת העל של התוכנית היא לחשוף את הילדים למוזיקה שאליה הם לא תמיד נחשפים באופן טבעי. "יש כמובן משפחות שיותר ופחות, אבל באופן טבעי הם לא נחשפים. מעבר לתרבות, מדובר כאן על צורת האזנה, העמקה במוזיקה, הבנה של תהליכים מוזיקליים, הבנה מהי תזמורת".

שרה והב, מנהלת המחלקה לחינוך יסודי באגף החינוך העירוני מספרת שהעירייה קפצה על ההזדמנות להכניס את בתי הספר בעיר לתוכנית. "מדובר בפרויקט מעשיר וחווייתי ביותר. אנחנו מקבלים תגובות טובות מבתי הספר על הצלחת התוכנית", אמרה.

גם ממלא מקום ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך זוהר בלום, מספר שאין מתאימה יותר מהתוכנית הזו לעיר המדע והתרבות. "חשוב לנו להעניק לתלמידי העיר השכלה רחבה וחשיפה לאוצרות תרבות, וזו בדיוק מטרת התוכנית", הוא אומר.

זה מעניין אותם? ילדים רבים לא מתעניינים במוזיקה קלאסית ותזמורת.

בלום: "זה מאוד מעניין אותם, זה מאוד תלוי בצורת ההעברה של החומר. מה שאני הכי אהבתי הוא שהקונצרט נהיה בשבילם אירוע השיא, משהו שמחכים לו כל השנה".

"גם שירים עכשוויים"

במסגרת התוכנית מגיעים התלמידים לשעה בשבוע בחדר המוזיקה, כאשר התוכנית מיועדת לשלוש שנים. ברוב בתי הספר בעיר התוכנית קיימת בכיתות א'‑ו' וב'מעלות משולם', מפאת גודלו, התוכנית מוגבלת לכיתות א'‑ג' בלבד, כאשר לבוגרי התוכנית ישנן תוכניות נוספות שאותן הכניסה זאבי לבית הספר.

"הדרך להגיע לזה שהם יתחברו למוזיקה הקלאסית במובן הרחב, היא שדבר ראשון אני לא מביאה רק מוזיקה קלאסית", אומרת זאבי.

"התוכן מאוד מגוון, לא רק קלאסי מהמאות 17‑18, יש גם את המאה ה־21, מנגינות של סרטים, שירים עכשוויים ושירי ארץ ישראל ישנים. הגיוון מאוד עוזר לילדים. אני מביאה משהו ישן ומשהו עדכני וזה מחבר אותם. אני רואה שהם מתחברים למוזיקה הקלאסית כי היא מאוד מאוד מורכבת, היא מכילה מגוון כלים. לכל ילד אני נותנת להתחבר לכלי מסוים שהוא מרגיש חיבור אליו. אלה כלים שהם לא מכירים ולא ראו אותם".

"לא רק קלאסי מהמאות 17‑18". זאבי והילדים | צילום: אבי מועלם

במסגרת השיעורים השוטפים קיים שיח נרחב על מוזיקה, ולא רק במובן של האזנה למוזיקה, אלא שיח על המלחינים ועל קורות חייהם. "אני מספרת להם הרבה היסטוריה והם מתחברים בכל המובנים".

באמצע השנה ישנו אירוע נוסף שבמסגרתו מגיעים נגנים לבית הספר, מקיימים קונצרט קאמרי קטן ולאחר מכן הנגנים יושבים יחד עם התלמידים בחדר המוזיקה.

"מגיעים שניים שלושה נגנים ונפגשים עם התלמידים בצורה בלתי אמצעית", ממשיכה זאבי, "הם מספרים על החיים האישיים שלהם ומתי הם החלו ללמוד, והתלמידים לומדים שנגן הוא בן אדם עם סיפור".

האירוע השני, כאמור, הוא אירוע השיא שבמסגרתו התלמידים הולכים להיכל התרבות לשמוע את הסימפונט במלוא הדרה.

מה לדעתך הכי משמעותי בתוכנית?

"הקונצרט. אני אומרת שיש המון מורות למוזיקה והן עושות עבודה מצוינת בכיתה, אבל הקונצרט בעצם נותן שיקוף למה שנעשה בכיתה. זה כמו יום שיא, החגיגה של המוזיקה. גם ההליכה להיכל התרבות, צורת הישיבה, הצורה שבה מלמדים אותם להאזין למוזיקה בלי שום משהו ויזואלי, זו מוזיקה נקייה וטהורה, כל אלה גורמים לילדים באופן כללי לסוג של שקט, לרוגע פנימי. חדר מוזיקה זה היכל קודש, זה משהו תרבותי, הם מדברים אחרת, מתבטאים אחרת, יושבים אחרת, וכל השיעורים הם הכנה לקונצרט, שם הם רואים הכל בחי ומנגן".

בעיניים של ילד

מאיה גזית, בת תשע וחצי, מספרת על חוויית המוזיקה שלה: "כל פעם בשיעור למדנו על כלי אחר, וכשהולכים לקונצרט אני יודעת יותר על הכלים והמנגינות. זה מאוד מרגיע כשהם מנגנים. לא היכרתי את המוזיקה לפני זה. כשהמורה לימדה והם ניגנו את המוזיקה בקונצרט, זה היה לי יותר כיף כי היכרתי את המנגינות".

שירה ברודי, בת עשר, הכירה את המוזיקה הקלאסית לפני שהחלה ללמוד בבית הספר, אבל היא הבינה אותה יותר בעקבות הלימודים. "זה לא ממש דיבר אליי, אבל אני מרגישה שעכשיו אני באמת יודעת מה המשמעות, אני מרגישה את זה".

מכל כלי הנגינה, שמעון מרדכי היין, בן תשע, הכי אוהב את הטובה. "כששמעתי את הצליל של הטובה הרגשתי שאני רוצה לשמוע הרבה שירים שיש בהם טובה", הוא אומר. "לא היכרתי את המוזיקה לפני, אבל עכשיו אולי אני ארצה להיות בתזמורת. כשאני חוזר משיעור מוזיקה ביום חמישי אמא שלי שואלת איזה שירים שמעתי והיא שמה את השירים האלה. התחלנו לשמוע מוזיקה והתחלנו לחקור".

ליאל ברהנה, בן עשר, מרוצה מהסדר שבו מתנהלת הנגינה: "התחברתי לקונצרט הגדול, איך שמנגנים לפי הסדר ולא נדחפים אחר לשני, כל אחד יודע מתי הוא אמור לנגן".

ואמיר ברזילי, בן תשע וחצי, שמח לזוז מהמחשב ולראות נגינה חיה: "הכי התחברתי בתוכנית לשמוע את כלי הנגינה ולהבין את מה שאני שומע. זה מרגיע אותי. אני הכי אוהב ללכת להיכל התרבות, שם אתה רואה את זה באמת ולא כמו במחשב שאתה לא מבין איזה כלי נגינה מנגן עכשיו".

צפו בעצמכם - כך נראה ונשמע שיעור מוזיקלי אמיתי ב'מעלות משולם':