'חינוך יהודי מהשורש', כך קוראים לשיטה שבה עושים שימוש בבית הספר 'בארי בשדה'. מי שהמציאה את השיטה לפני 15 שנים היא אריאלה בן אמיתי, גננת מוסמכת ומורה למחול בשיטת החינוך וולדורף וחוזרת בתשובה.

"ישתתף במיצ"ב באופן מלא". הרב אחימאיר בבית ספר 'בארי בשדה' | צילום: אבי מועלם

ארגון 'מעיינות רבי חייא' הקים מספר מוסדות לימוד ברחבי הארץ העושים שימוש בשיטה זו. מלבד באיזור ירושלים, מדובר במוסדות שהוקמו בפריפריה, ולמעשה זו הפעם הראשונה שמוסד לימודים בסגנון זה מוקם בעיר באיזור המרכז.

"ברחובות יש סולידריות וקונצנזוס שאין במקומות אחרים", מסביר הרב אופיר אחימאיר, מנהל בית הספר.

הרב אחימאיר הגיע לרחובות לפני שלוש שנים וחצי יחד עם אשתו ושבעת ילדיהם במטרה להקים ולנהל את בית הספר. "אנחנו חוצי מגזרים", הוא אומר, "אנחנו לא נכנסים למקום הסקטוריאלי. כל מי שמעוניין בחינוך שאנחנו מציעים, כשהקודש והתורה במרכז, אבל עם כל מה שאנחנו מציעים ‑ אנחנו פותחים בפניו את הדלתות שלנו".

חכמת המספרים

תחילה הוקם גן אחד לפני שנתיים, ואז גן נוסף שנה לאחר מכן, ואז עלתה דרישה מצד ההורים לבית ספר, והם התארגנו וביקשו מהעירייה להקים בית ספר צומח, וכך היה.

בשנה הראשונה בית הספר פעל בתוך מתנ"ס 'תקוותנו' בשכונת שעריים, והשנה, לאחר שבית ספר 'הדרים' בשכונת קריית משה נסגר והתלמידים בו עברו לבית הספר החדש שנבנה בשכונת רחובות הצעירה, קיבל 'בארי בשדה' חצי ממבנה בית הספר 'הדרים' הישן.

"חוצי מגזרים כשהקודש והתורה במרכז". הרב אחימאיר | צילום: אבי מועלם

הגישה בבית הספר חדשנית בפשטותה: הטבע הוא לא אחר מאשר 'נפלאות הבריאה', עברית היא 'שפת הקודש', וחשבון אינו אלא 'חכמת המספרים'.

למה הגעתם דווקא לרחובות?

הרב אחימאיר: "יש פה משהו מיוחד ברחובות, יש לה קצת רוח דרומית שמאפשרת את הפשטות של פעם, ויש בה תל אביביות, ויש פה עוד משהו מעניין ‑ רבנים שולחים לרחובות אנשים שחוזרים בתשובה. היום בעלי תשובה רוצים לבוא עם העולם הישן שלהם, הם אוהבים אותו, מוקירים אותו ולא רוצים לאבד אותו, ורחובות היא כתובת בשביל זה".

את הפיילוט של בית הספר החלו כאמור להריץ ברחובות לפני שנה. בשנה הראשונה נרשמו 29 ילדים, וכיום, ארבעה חודשים אל תוך השנה השנייה, ישנם כבר 70 תלמידים בכיתות א', ב' ו־ג', בנים ובנות בנפרד.

"העירייה עוזרת ותומכת מכל הלב ומסייעת להצמיח את הגישה שלנו", אומר הרב אחימאיר. "ראש העירייה באופן אישי, מחזיק תיק החינוך זוהר בלום, מנהלת מחלקת החינוך הקדם יסודי שרה והב, ראש האגף אפרת צוקרמן, ראש האגף ומיכאל כהן, האחראי על החינוך החרדי בעיר, כולם משתפים פעולה בסיוע להצמחת בית הספר".

יש בבית הספר ילדים שאינם תושבי רחובות?

"כן. רושמים בצדק קודם כל את המקומיים כדי לראות שיש מקום בכיתות ואז מגיעים מהיישובים האזוריים. יש גם הגירה חיובית לעיר בעקבות בית הספר. יש לנו משפחות מבאר שבע, מכפר סבא ומאופקים שהיגרו לעיר בגלל בית הספר".

המורים, כך מסביר הרב אחימאיר, מגיעים מרקעים שונים. "אלה מורים שחיפשו משהו אחר ואנחנו עובדים תוך כדי תנועה. יש לנו כאן מדריכה פדגוגית שמגיעה אחת לשבוע למשך חמש שעות להדרכות וצפיות. לא כל מורה מתאים, צריך הרבה כישורים אמנותיים ומסירות וחריצות. אנחנו בונים את החומרים מלמטה".

זה בעצם בית ספר אנתרופוסופי חרדי?

"יש אפילו כינוי שנקרא 'אנתרופודוסי'. אנחנו לא אנתרופודוסים, יש לנו את הגישה שלנו. מצד שני אנחנו כן עושים שימוש בכלים מהחינוך הקיבוצי וחינוך וולדורף".

ליווי צמוד.   זוהר בלום | צילום: אבי מועלם

הרב אחימאיר מסביר שבבית הספר עושים שימוש בכלים יצירתיים, אמנותיים, שבאים לחזק ולטפח את הדמיון והיצירתיות. "אנחנו עובדים המון עם מלאכות יד, חקלאות, תנועה, ניגון, מנסים לעבוד עם חוזקות של כל אחד, ובונים קהילת ילדים שהמוטו שלה הוא 'ואהבת לרעך כמוך'. ובמובן הזה יש פה תהליכים. התוצר הסופי חשוב כשלעצמו, אבל אנחנו רוצים להגיע לשם כשהאמצעים לקראת המטרה הם גם כן קדושים".

איך אתם מתמודדים עם הנושא של הקידמה והטכנולוגיה?

"ברור לנו שההורים, לפחות חלקם, משתמשים במדיה כשימוש מקצועי, אבל הילדים לא צריכים להיחשף לזה בגיל צעיר. לא כי זה רע או כי יש שם חוסר צניעות או חלילה אלימות. בשביל שאנחנו נוכל כמחנכים לעשות שימוש בכלים ובחומרים, אנחנו חייבים תדר אחר, תדר פשוט יותר, הכל יותר מופשט, יותר רוחני, הסגנון מחייב בתים שמביאים את הפשטות הזו".

"מביאים את המשותף"

נושא נוסף ייחודי לבית הספר הוא הפסיפס האנושי בו. "אנחנו לא מדגישים פה את המפריד", אומר הרב אחימאיר. "אתה שייך לציבור הזה או הזה, לרב הזה או הזה, אתה חרדי או חרדי־לאומי או דתי לייט. אנחנו מחוץ למשחק. פה מביאים את המשותף. זו נקודה מאוד מרכזית. אנחנו מציבים את הפסוק 'ואהבת לרעך כמוך' במרכז".

היו הורים שלא אהבו את המיקום של בית הספר?

"היה חשש. מי שלא נמצא בשכונה חושב שיש פה הרבה בלגן. אנחנו מאוד עם עין פקוחה וגם השכונה עצמה עוברת תהליכים מאוד חיוביים. אני פה יום־יום כל היום ורואה דברים נפלאים. יש פה גיוון ויש גרעין תורני. אנחנו בקשרים מאוד חיוביים עם השכונה. יש פה עבודה שמתרחבת. זו לא מהפכה אבל דברים מתרחשים".

הילדים, הוא אומר, יוצאים לסיורים בשכונה ואף מסתייעים בשכונה ללימודים. כך למשל בשיעורי חוכמת המספרים הם יוצאים לעתים לשוק הקטן ליד הדואר, רוכשים ירקות, משלמים, וסופרים את העודף בעצמם.

בבית הספר יש גם גינת ירק עם ירקות חורף וקיץ, והמוסד מנהיג ערכי תזונה בריאה וכל הלימוד מושתת על התנסות מעשית.

"אנחנו רגילים לעולם מאוד נמרץ", אומר הרב אחימאיר. "פה התדר הוא שונה, אנחנו פחות רצים, אנחנו יותר עובדים בעמל גדול לעומק ולרוחב".

ממלא מקום ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך זהר בלום מכנה את בית הספר 'פנינה ייחודית'.

"הכל התחיל ביוזמה של הורים, שעיריית רחובות שמחה להיענות לה", הוא אומר. "מערכת החינוך ברחובות היא מגוונת מאוד, ואנו שמחים להעניק מענה לכל תלמיד בעיר, לפי העדפת ההורים. מדובר בבית ספר ששייך למערכת הממלכתית־חרדית, שישתתף במיצ"ב באופן מלא. אנו תומכים בו בכל דרך - פתחנו לו את הדלת, סייענו בהקמת גני ילדים, סייענו במבנה לבית ספר שהוא המשך טבעי, ואנו מעניקים לו ליווי צמוד ותמיכה פדגוגית".